בדואים | דעה

תוכנית החומש החדשה למגזר הבדואי אושרה, אך הממשלה ויתרה

ממשלת ישראל החליטה להפריד את פרק האכיפה מתוכנית החומש, ובכך למדנו שקברניטי המדינה החליטו לוותר על המשילות בנגב

כפר בדואי / צילום: Shutterstock, leospek
כפר בדואי / צילום: Shutterstock, leospek

אמנם כל זמן טוב לחשבון נפש, אבל ימי הפורים שעליהם נאמר שדומים הם לימי הכיפורים, מעלים בי זיכרונות של הפיוט האהוב עלי בימים נוראים: כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח. מדוע דווקא עכשיו נזכרתי בשורה נשגבת זו? אולי זה המלח-קברניט האמון כעת על ההגה של מדינת ישראל שנדמה כי החליט להרפות את אחיזתו ולשלח את הספינה למקום עלום ובלתי ידוע מראש.

כמו כל מדינה, גם מדינת ישראל דומה לספינה במובנים רבים אך בעיקר בזה: כאשר הקברניט מקבל החלטה לסובב את הגה האונייה, חולף זמן רב בטרם יהיה ניתן לחוש בשינוי כיוונה של הספינה כולה. בדומה לכך, כל שינוי מדיניות המוסכם במסדרונות הכנסת והממשלה, הוא רק תחילת הסימון למדינה לשנות כיוון, ואת התוצאה רואים שנים לאחר מכן. חוסר מדיניות הוא חוסר אחיזה בהגה, מה שאומר שבעוד כמה שנים נראה את הספינה שלנו שטה בפראות לאן שייקחו אותה כוחות הטבע.


לשחרר את ההגה 

בשנת 2017 פרסמה הממשלה דאז תוכנית חומש למגזר הבדואי אשר כללה העברת שלושה מיליארד שקלים לחיזוק החינוך, התשתיות והיישובים החוקיים במגזר הבדואי בנגב. בנוסף לכך, כללה התוכנית פרק משמעותי בעניין חיזוק הריבונות והמשילות בתצורה של אכיפת החוק, חיזוק יחידות האכיפה, חיזוק המשטרה והגברת נטיעות של קק"ל בשטחים הפתוחים כדי לשמור על הקרקעות. כמובן שבירכנו על תוכנית זו שנעשתה בהתאם למדיניות שלנו לפיה מהותה של תוכנית חומש היא לאחוז בגזרים מהצד הזה אך במקלות מהצד האחר על מנת להבטיח את התכנות מימושה במציאות. תוכנית כזו היא הכלי המשמעותי ביותר להתוויית המדיניות במה שקשור להתיישבות הבדואים בנגב.

השבוע ממשלת ישראל אישרה את תוכנית החומש החדשה. למרות עבודה מאומצת שלנו מול מספר שרים שהשתדלו לכלול גם בתוכנית זו פרק אכיפה, החליט רה"מ נפתלי בנט לשחרר את הגה הספינה ולהוציא את הפרק מהתוכנית. אמנם שרת הפנים איילת שקד אמרה שפרק האכיפה יעבור בדיון נפרד בוועדת שרים לענייני חקיקה, אך ברגע שהוא הוצא באופן רשמי מתוכנית החומש, אנו מבינים על נקל כמה היתכנות יש לו במציאות. הממשלה הנוכחית לא רואה באכיפה חלק מהסיפור הכללי, בניגוד לשכל הישר ובניגוד לדוח מבקר המדינה האחרון שהצביע בדיוק על הכיוון ההפוך למי שרוצה ללכת בדרך הישרה להשבת המשילות של מדינת ישראל בנגב. בכך ממשיך ראש הממשלה בנט את דרכם של קודמי קודמיו בתפקיד, אריאל שרון ואהוד אולמרט שהעניקו גזרים לכל דורש ואת המקלות השליכו בפינת החדר, מה שהתווה מדיניות כושלת מלכתחילה שאחר כך שרפה אדמה במציאות.

להגיע ליעד הרצוי

כאשר המלח מכוון את ספינתו, אם נשוב למשל הפותח, הרי שעליו להתבונן קילומטרים רבים קדימה כדי להבין את הכיוון ולהגיע ליעד הרצוי. בשנים האחרונות אנו גאים לדווח שקיים גידול בהריסות הבתים הלא חוקיים, ובמקביל ובאופן כמעט ליניארי, קיימת המעטה משמעותית של התחלות בניה לא חוקית - אם בשנת 2006 היו נהרסים כ-300 מבנים בשנה, הרי שבשנה האחרונה נהרסו למעלה מ-2000 מבנים לא חוקיים במגזר הבדואי. זה לא נתון משמיים, אלא תוצאה של תוכניות חומש קודמות ושל חוק קמיניץ שסימנו יעדים וחתרו אליהם בכל הכוח שאת פירותיהם אנו קוטפים עכשיו. את פירות הביאושים ושמיטת ההגה של המלח הנוכחי, נאכל עוד שנים רבות. את תוצאות סירובו לראות באכיפה חלק אינהרנטי מכל תוכנית אסטרטגית למגזר הבדואי, נבין זמן רב לאחר שהממשלה הזאת כבר תעבור מן העולם.

הכותב הוא מנכ"ל תנועת רגבים ומחבר הספר 'בדואיסטן'

צרו איתנו קשר *5988