הדילמה הישראלית: האם להצטרף לסנקציות נגד רוסיה

הגעתו לארץ במטוסו הפרטי של האוליגרך הרוסי-ישראלי, רומן אברמוביץ', המקורב לנשיא רוסיה, ועל פי הדיווחים, גם עזיבתו המהירה, היו עדות ממשית לקושי הישראלי בהתמודדות עם הסנקציות המערביות שהוטלו על רוסיה. הקושי של ישראל בעניין הוא כפול. ראשית, הצורך לשמור על היחסים הדיפלומטיים עם רוסיה, בעיקר בשל הנוכחות הצבאית שלה בגבול סוריה, ומנגד ליישר קו עם ארצות הברית ויתר מדינות המערב שמפעילות לחץ כלכלי על פוטין, מקורביו ועל הכלכלה הרוסית. הקושי השני של ישראל, הוא הקושי המשפטי, שמונע ממנה, כל עוד אינה מעבירה חקיקה ראשית בנושא, להטיל סנקציות על אוליגרכים.

הלחץ הבינלאומי משפיע על העמדה הישראלית

הצהרתו של שר החוץ יאיר לפיד מוקדם יותר השבוע, בעניין מחויבות ישראל לעיצומים על רוסיה, ניתנה לאחר פניות של ארצות הברית וכמה מראשי מדינות אירופה בעניין, אך היא אינה מבשרת על הצטרפות ישירה של ישראל לעיצומים. בעקבות הפניות, בירושלים הבטיחו שתעמוד בכל דרישות העיצומים הבינלאומיים על רוסיה, לרבות אלה שהוטלו על כמה מהאוליגרכים מקורבי פוטין. עוד הובטח שמשרדי הממשלה ובנק ישראל יטפלו בסוגיה בעדיפות הגבוהה ביותר. ההבטחות הללו ניתנו למשרד החוץ האמריקאי, לקנצלר גרמניה שולץ ולמנהיגים נוספים. אלא שהן ניתנו רק לאחר ביקורת שנמתחה על ישראל בנושא. גורם מדיני בכיר מסר לגלובס שהאמריקאים ביקשו הבהרות בנושא העיצומים לאחר שישראל נמנעה מהצטרפות לכמה מהם ולא פרסמה הודעות רשמיות בעניין. האמריקאים הבהירו שהם מבינים את האינטרסים הישראליים בהקשר לרוסיה, אבל מנגד, הודיעו שלא יהיו הקלות לחברות ישראליות שיפרו את העיצומים.

  

לפי אותו גורם, לאחר התייעצויות בנושא, הוחלט להנחות את המטה המשותף של משרדי הממשלה, שהוקם עם פרוץ המלחמה, לטפל בסוגיה, לפעול מול החברות הסוחרות עם רוסיה להבהרת העיצומים ועל הזהירות הנדרשת מהם. בין השאר, פרסמנו אתמול בגלובס שמשרד הכלכלה ארגן הדרכה ברשת לכ-160 חברות ישראליות כדי לייעץ ולהנחות כיצד לנהוג והיכן עליהם להיזהר. כך למשל, הציעו לאותן חברות להצניע במהלך התקשרות עם רוסיה גורמים בהנהלה שיש להם אזרחות אמריקאית. עוד יעצו להם לבדוק שבעסקאות שנחתמות עם רוסיה אין קבלני משנה, או רכיבים המיוצרים על ידי חברות אמריקאיות או בטכנולוגיה אמריקאית.

בישראל תולים תקווה בתיווך בין הצדדים

אותו גורם מדיני ציין גם שהאמריקאים ביקשו התחייבות פומבית לעניין, וזו הגיעה בהצהרתו של שר החוץ. לפיד התחייב חד משמעית שישראל לא תהיה מסלול עוקף לעיצומים שהוטלו על רוסיה בידי ארצות הברית ומדינות המערב. לפיד טען בהצהרה שמשרד החוץ מרכז את הנושא, אבל למאמץ שותפים גם בנק ישראל, משרד האוצר, משרד הכלכלה, רשות שדות התעופה, משרד האנרגיה וגורמים נוספים. זו הייתה האמירה הראשונה של גורם פוליטי מדיני ישראלי בנושא.

המשמעות המעשית שעומדת מאחורי התחייבות של לפיד אינה לגמרי ברורה. אם ישראל לא מאמצת את העיצומים במלואם, ותמשיך למכור תוכנות, שבבים, וציוד מתקדם לתעשיות ההייטק - המגבלה שתאומץ תהיה זו שאוסרת להעביר לרוסיה סחורה ממדינות שכן הטילו עליה סנקציות. לדברי הגורם המדיני, בדיונים עלתה האפשרות להצטרף לעיצומים באופן מלא, כשלטענתו לפחות שר אחד תמך בכך. עם זאת, הוחלט שלא לעשות זאת בשלב הזה, זאת על מנת להמשיך ולמצות את האפשרות שישראל תתווך בין הצדדים הלוחמים.

הדרך לסנקציות חייבת לעבור דרך הכנסת (ובג"ץ)

אז מה הדברים שכן יקרו מעתה? המשרדים הרלוונטיים, בעיקר הכלכלה, וכן בנק ישראל, יעסקו לא רק בייעוץ ובסיוע לחברות הישראליות, אלא גם באכיפה. כלומר, יפעלו על מנת לוודא שהחברות הסוחרות עם רוסיה לא מפרות את תנאי העיצומים ולא סוחרות במוצרים מהמדינות שכן הטילו עיצומים עם רוסיה. לגבי האוליגרכים, הצהרת לפיד נועדה להבהיר גם להם, לרבות אלה המחזיקים באזרחות ישראלית, שעדיף שלא יגיעו לארץ, אם אינם נמצאים בה כעת.

למדינת ישראל אין כיום יכולת להטיל סנקציות על אוליגרכים המקורבים לנשיא רוסיה. בניגוד למצב בחלק ממדינות המערב, אין בארץ מנגנון חוקי המאפשר לה להטיל סנקציות שכאלה. אם ישראל תרצה להטיל את הסנקציות, היא תצטרך לעשות זאת באמצעות חקיקה ראשית של הכנסת, ולקוות שבג"ץ לא יתערב ויפסול את החוק, בטענה שהוא מנוגד לחוק יסוד חופש העיסוק, פוגע בזכות הקניין או נימוקים אחרים.

בעבר, כשישראל רצתה ליישר קו עם סנקציות שהוטלו, היא חוקקה חוק פרטני תואם. כך נחקק בשנת 2012 "חוק המאבק בתוכנית הגרעין של איראן". בשנת 2018 חוקקה הכנסת את "החוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית", שמטיל סנקציות קשות וקשוחות על קיום עסקים עם גורמים שקשורים באיראן ובצפון קוריאה. לדוגמה, החוק קובע: "לא יקיים אדם פעילות כלכלית עם גורם מוכרז או עם גורם קשור, אלא אם כן התיר זאת השר".

עם זאת, ישראל תוכל, במצב החוקי כיום, להטיל סנקציות על רוסיה ואוליגרכים המזוהים עם פוטין במקומות בהם החוק מאפשר לממשלה להפעיל שיקול דעת. דוגמה לכך היא חידוש חוזים או זכייה במכרזים ועוד. החוק הנוכחי לא יאפשר למדינה לתפוס נכסים של אוליגרכים ללא חשד ממשי לביצוע עבירות כלכליות על ידם - כגון הלבנת הון.

שובו של האוליגרך שניסה להשתלט על גלובס

שעות לאחר שרוסיה פלשה לאוקראינה, השליטה בקרן ההון סיכון בבעלותו של רומן אברמוביץ', שמחזיק במניות של חברות סטארט-אפ מתחדשות בתחום האנרגיה והטכנולוגיה בארצות הברית, בריטניה וישראל, הועברה לאחד משותפיו העסקיים, כך לפי פרסום של הוול סטריט ג'ורנל.

נורמה השקעות, קרן הון סיכון הרשומה באיי הבתולה הבריטיים ונמצאת בשליטת אברמוביץ', העבירה את השליטה אל דוד דוידוביץ', יד ימינו של המיליארדר הרוסי, ביום הפלישה הרוסית אל אוקראינה.

מהמסמכים שהוגשו לרשות לניירות ערך בבריטניה, עולה ששני המקורבים, אברמוביץ' ודוידוביץ', משקיעים לעתים קרובות יחד.

השינוי בשליטה בנורמה מגיע בעקבות החשש מהסנקציות הכלכליות שממשלות מערביות איימו להטיל על מפעליו העסקיים של אברמוביץ', בעקבות הקשרים הידועים עם פוטין ועל רקע המלחמה באוקראינה. בנוסף למכירה של אחוזת 15 חדרי השינה שלו בלונדון, וכן של מועדון הכדורגל צ'לסי שבבעלותו, השקיע המיליארדר הרוסי מאמץ להעביר בעלות מנכסיו בשבועות האחרונים.

נזכיר שבשנת 2017 ניסה דוידוביץ' לרכוש את השליטה בגלובס באמצעות נציגו דאז ניר חפץ. אלונה בר און, כיום מו"ל גלובס ומבעלות השליטה, התמודדה מולו וניצחה במאבק לרכישת המניות של איש העסקים פושט הרגל אלעזר פישמן, במאבק שהגיע עד לבית המשפט העליון.