מנחל האסי ועד הדרת נשים: התביעות הייצוגיות שהמדינה השתתפה במימון שלהן ב-2021

למעלה מ-40% מהתביעות שהוגשו בשנה החולפת אושרו • בין הבקשות להן סייעה הקרן למימון תובענות ייצוגיות נגעו למאבק על נחל האסי ועתירה נגד הדרת נשים בתחנת רדיו

תביעה ייצוגית / צילום: Shutterstock
תביעה ייצוגית / צילום: Shutterstock

הקרן למימון תובענות ייצוגיות, הפועלת מכוח החוק, סייעה בשנת 2021 במימון תביעות ייצוגיות בסכום של כ-1.5 מיליון שקל. בסך-הכול הוגשו באותה השנה 128 בקשות, כולל בקשות חוזרות, מתוכן 93 חדשות.

מהדוח השנתי של הקרן עולה כי מרבית הבקשות שאושרו מתייחסות להיבטים צרכניים (56%). שאר התביעות הן בתחום הסביבה (13%), טענות לאפליה (12%), תחום הביטוח (11%), תחום התחרות (4%) ובנקאות כולל אשראי (2%).

חברי הקרן מאשרים תביעות בהן הם מוצאים חשיבות ציבורית וחברתית, כאשר המטרה בהקמת הקרן היא לעודד את הציבור להגיש תביעות. המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה מרכזת את עבודת הקרן. 

 
  

"תובענה ייצוגית היא הליך מורכב"

בין חברי הקרן ניתן למנות נציגים מכל תחומי התובענות הייצוגיות: רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, בנק ישראל והרשות להגנת הסביבה.

הקרן לא מממנת את כל הוצאות התביעה אלא מסייעת בתשלום אגרות, חוות-דעת מומחים, סקרים, ובסיכון בו נושא התובע למקרה שיפסיד בתביעה לתשלום הוצאות המשפט של הצד שכנגד עד 80%, תלוי כל מקרה. לדברי עורך דין המתמחה בתביעות ייצוגיות, המימון נותן לתובע הייצוגי שקט נפשי למקרה שהתביעה תידחה ויוטל עליו לשלם את הוצאות הצד שכנגד. הסיוע במימון מאפשר לתובע לא להיכנע לפשרות בשל החשש מהטלת הוצאות משפט.

"הקרן הוקמה מתוך הבנה שתובענה ייצוגית היא הליך מורכב ובעל פוטנציאל ציבורי וחברתי חשוב במיוחד", אמר פרופ' עלי בוקשפן, העומד בראש הקרן ונחשב למומחה לדיני חוזים מאוניברסיטת רייכמן. "לעתים קרובות תובעים ייצוגיים נאלצים להתמודד עם הוצאות רבות הכרוכות בהגשה ובניהול של תובענה ייצוגית". 

פרופ' עלי בוקשפן, ראש הקרן למימון תובענות ייצוגיות / צילום: גלעד קוולרצ'יק
 פרופ' עלי בוקשפן, ראש הקרן למימון תובענות ייצוגיות / צילום: גלעד קוולרצ'יק

סיוע בטענות על אפליה והדרת נשים

בין המאבקים הציבוריים, להם סייעה הקרן בשנה האחרונה, ניתן למנות את המאבק על המעבר לנחל האסי דרך קיבוץ ניר דוד. העותרים טענו שמדובר במשאב טבע ציבורי וייחודי ועל הקיבוץ לאפשר מעבר לנחל. הקרן אישרה מימון של עד 80% מהוצאות המשפט שייפסקו לטובת הצד שכנגד.

בנוסף, בקשות רבות שהוגשו מתייחסות לטענות נגד חברות התקשורת בהן סלקום ופלאפון, וענקיות הטכנולוגיה גוגל ואפל בטענה לפגיעה בתחרות ולהצגת תוכן שאסור להציג לקטינים. כך למשל, מומנה אגרת בית משפט וחוות-דעת בתביעה נגד גוגל בטענה שניצלה לרעה את מעמדה בשוק חנויות האפליקציות במכשירי אנדרואיד.

נחל האסי / צילום: כדיה לוי
 נחל האסי / צילום: כדיה לוי

גם בתחום הגנת הסביבה מימנה הקרן חוות-דעת מומחה בגובה של 40 אלף שקל בבקשה לאישור תביעה בעקבות זיהום נחל אשלים. הקרן גם התחייבה לממן הוצאות משפט בכפוף להפקדה של 30 אלף שקל.

תביעה אחרת שזכתה לסיוע הייתה נגד קיבוץ אפק בטענה לזיהום אוויר והפצת ריחות בלתי סבירים משריפה ממושכת שנמשכה כשלושה שבועות. בהתאם, אושר מימון להוצאות משפט של הצד שני אם ייפסקו עד 80%, או בסכום מקסימלי שקל 20 אלף שקל וחוות-דעת מומחה עד ל-12 אלף.

גם תביעות נגד עישון במקומות ציבוריים קיבלו סיוע מהקרן, כמו תביעה נגד עיריית תל אביב שהוגשה בטענה לאי אכיפת האיסור על עישון בשטח "כפר האירוויזיון", ותביעה נגד בית החולים תל השומר על עישון בשטחים הציבוריים.

תביעה נוספת שמומנה הייתה נגד רדיו "קול ברמה" שהוגשה בטענה שתחנת הרדיו מסרבת להשמיע נשים בשידור. הקרן אישרה מימון חוות-דעת ובדיקות מקצועיות בסכום של כמאה אלף שקל והתחייבה לסייע במימון הוצאות משפט. הליך זה הסתיים בפסק דין שמחייב את התחנה בפיצוי בסך של מיליון שקל.

עו''ד כרמית יוליס / צילום: קובי שירביט
 עו''ד כרמית יוליס / צילום: קובי שירביט

לדברי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, "בהליך תובענה ייצוגית אין מדובר על שני צדדים פרטיים, אלא בתביעה שאם תתקבל, תשפיע על קבוצה רחבה של אנשים אשר אינם מיוצגים במסגרת ההליך. מטרת הקרן לממן תובענות ייצוגיות בעלות חשיבות ציבורית, להגשים את מטרותיו של החוק בשמירה על האינטרס הציבורי ולהגן על זכויות הפרט".