בית המשפט דורש מרשות האוכלוסין לאפשר לפליטים למצות את זכויותיהם המשפטיות

השופטת מיכל אגמון-גונן קבעה כי על רשות האוכלוסין להודיע לכל מי שמגיע מאוקראינה לישראל כי הוא זכאי להגיש ערר אם כניסתו סורבה, ולהיוועץ בעו"ד לשם כך • כמו כן, על הרשות להתחייב כי מי שיגיע לארץ מאוקראינה לא יורחק לפני שחלפו לפחות 48 שעות מהגעתו, כך שיוכל לממש את זכותו להגיש ערר

השופטת מיכל אגמון-גונן / צילום: שלומי יוסף
השופטת מיכל אגמון-גונן / צילום: שלומי יוסף

השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה היום (ג') כי על רשות האוכלוסין ליידע את הפליטים מאוקראינה שבקשתם להיכנס לישראל סורבה, על זכויותיהם, ולאפשר להם להגיש ערר - זאת על-מנת למנוע אפליה בין אלה שהצליחו ליצור קשר עם עורך דין ולהגיש ערעור שימנע את הרחקתם, לבין אלה שלא.

בעתירה נטען כי רק חלק קטן מהפליטים שכניסתם לישראל מסורבת מספיקים להגיש ערר על ההחלטה. עורכי הדין הביאו כדוגמה מקרה בו בטרם נערך דיון בבית הדין לעררים, הורחקה קטינה מישראל שאמה שוהה כאן.

אגמון-גונן הורתה לרשות האוכלוסין להגיב לבקשת רשות ערעור שהגישו שני אחים אוקראינים, שאמם שוהה בישראל, קטין בן 14 ואחותו בת ה-18.

השופטת הודיעה כי היא מאפשרת לרשות האוכלוסין להודיע לכל מי שמגיע מאוקראינה לישראל כי הוא זכאי להגיש ערר אם כניסתו סורבה, ולהיוועץ בעורך דין לשם כך. כמו כן, על הרשות להתחייב כי מי שיגיע לארץ מאוקראינה לא יורחק לפני שחלפו לפחות 48 שעות מהגעתו, כך שיוכל לממש את זכותו להגיש ערר.

בנוסף הציעה אגמון-גונן לרשות האוכלוסין להתחייב כי ככל שבית הדין לעררים לא יבטל את ההרחקה, הפליטים לא יורחקו בטרם חלפו 48 שעות נוספות, כדי שניתן יהיה להגיש ערעור או בקשת רשות ערעור לבית המשפט. "ככל שהרשות תודיע כאמור ותתחייב כי נוהל זה ייכנס לתוקף באופן מיידי, תימחק בקשות רשות הערעור מבלי שיתקיים בה דיון לגופו".

האחים התגוררו באוקראינה עם סבם וסבתם. לאחר שפרצה המלחמה הם ברחו לפולין ומשם הגיעו לישראל. רשות האוכלוסין סירבה לאפשר את כניסתם לישראל, לאחר שאמם שהתה בעבר בישראל ללא אשרה בתוקף עד לפרוץ המלחמה. ערר לבית הדין לעררים נדחה בלילה בו הגיעו לישראל, זאת מבלי שימונה אפוטרופוס לדין לקטין. הטיסה נקבעה לשעה 5:20 בבוקר.

עורכי הדין רונית מזרחי ונמרוד אביגאל מארגון היא"ס, שגויסו בבהילות בשעות הלילה המאוחרות, הגישו אתמול בשעה 5 לפנות בוקר בקשת רשות ערעור. אגמון-גונן ביטלה את הרחקתם באופן זמני עד להחלטה בערעור עצמו, והורתה לשחררם ממשמורת רשות האוכלוסין, תחת הפקדה של 20 אלף שקל להבטחת יציאתם מישראל וערבויות צד ג'.

"מסורבי כניסה זכאים לכל הפחות להביא את עניינם בפני ערכאה משפטית"

העתירה הפכה לתאורטית, כיוון שרשות האוכלוסין הסכימה להשארתם של האחים בישראל בשל הפקדת הערבות. אך לבקשת עורכי הדין, הדיון בערעור נמשך, וזאת בשל הפגיעה העקרונית בזכויות הפליטים והצורך שהרשות תסדיר את ההודעה על הזכויות המשפטיות של הפליטים ותאפשר להם להגיש ערר.

בתיק מייצגים בהתנדבות גם עורכי הדין סער עינבר בן זאב, יעל זעירא וג'ון אלקלק ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון.

בשבועיים האחרונים ניתנו מספר החלטות, רובן על-ידי אגמון-גונן, שביטלו באופן זמני הרחקה של פליטים מאוקראינה שכניסתם סורבה בשל החשש כי הם ישתקעו בישראל. חלקם שהו בישראל ללא אשרת תייר בעבר, וחלקם מסרו פרטים נכונים בכניסה לישראל. אגמון-גונן ציינה כי בזמן מלחמה צריך לשאול אם חשש להשתקעות מהווה סיבה סבירה לסירוב, וזו השאלה המרכזית שתיבחן במסגרת הערעורים.

לפי עדויות של עורכי דין המסייעים לפליטים בהתנדבות, רשות האוכלוסין לא מיידעת אותם על זכויותיהם המשפטיות.

עו"ד אביטל קדרון מרכז את הסיוע המשפטי לפליטים מסורבי כניסה מטעם לשכת עורכי הדין. קדרון אמר היום כי "מסורבי כניסה זכאים לכל הפחות להביא את עניינם בפני ערכאה משפטית ולעתור נגד ההחלטה לסרב את כניסתם".

לדבריו, "יש עוד עבודה רבה שעל מנהל האוכלוסין וההגירה לבצע. צריך לתת להם להתקשר לארגונים המספקים סיוע משפטי וולנטרי, ולחלק עלונים בשפתם כדי שיוכלו ללמוד על זכויותיהם, לתלות מודעות מתאימות בשפתם בחדרי התשאולים בשדה התעופה ולהפסיק את הנוהג להחרים מהם את הטלפונים הסלולריים במתקני המשמורת".