פרויקטור השקל הדיגיטלי: "זו לא שאלה של מתי אלא עדיין אם"

"האתגר העיקרי הוא איך בונים את זה לעשורים קדימה. אם מדינות אחרות עוד לא הנפיקו זה אומר משהו", כך אמר יואב סופר מבנק ישראל • כישלון הפיילוט בקריביים עשוי להסביר את מורכבות הפרויקט

בניין בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל
בניין בנק ישראל בירושלים / צילום: אורית דיל

הנפקת השקל הדיגיטלי לא נראית באופק. למעשה, להנפקה אין בכלל תאריך יעד והפרויקט עדיין בחיתולים. הסיבות העיקריות הן כי מדובר בנושא מורכב שמעמיד את המערכת הפיננסית בפני מהפיכה וקשה לחשוב על העולמות הפיננסים שיתפקדו בהתאם לצרכים בעוד כמה עשורים, בין אם בנוגע לתפקידם של הבנקים בשרשרת המזון הפיננסי, ועד שאלות מהותיות בנוגע לפרטיות ואבטחה.

"אני מסכים עם האמרה שעל המטבע הדיגיטלי לא לגרום נזק למערכת הבנקאות. מצד אחד יש אנשים שאומרים לי שאם בנק ישראל יאפשר להחזיק אצלו חשבון הם לא ירצו להחזיק כסף בבנק, ומצד שני יש אנשים שאומרים לי שאם ננפיק שקל דיגיטלי אף אחד לא ירצה להחזיק אותו כי הבנקים בסך הכל נותנים שירות טוב", אמר יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בכנס Fintech Week Tel Aviv 2022. "אני לא אומר שאנו נשתכך מאחור, אין לי דד-ליין להנפקת השקל הדיגיטלי, והאתגר העיקרי הוא איך בונים את זה לעשורים קדימה. אבל ההנפקה זו לא שאלה של מתי אלא עדיין שאלה של אם. ואם מדינות אחרות עוד לא הנפיקו זה אומר משהו".

בקריביים הונפק לאחרונה מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC) בשם די-קאש, אך המהלך נכשל והפרויקט נעצר לעת עתה. היה זה המטבע הדיגיטלי מהראשונים שהונפקו על ידי בנק מרכזי, אך בעיות טכניות גרמו לעצירת כל העסקאות במטבע. כמו בישראל גם בארה"ב הפד פרסם קול קורא לבחינת ההנפקה, ובעיקר מחפשים משוב ציבורי על מגוון נושאים הקשורים למטבע דיגיטלי של בנק מרכזי.

אבל אם לשפוט לפי כח האדם שהוקצה לפרויקט בבנק ישראל אז אפשר להנמיך ציפיות שנהיה בין הראשונים. את מספר העובדים בבנק ישראל שעוסקים בפרויקט אפשר למנות ביד אחת, אך בבנק ישראל פתוחים לשמוע את הניסיון של החברות והאנשים מעולמות הפינטק. בבנק ישראל לא מצפים לפיתרונות מידיים אלא לבחינת השאלות העיקריות שנוגעות לפרויקט לטווח הארוך יותר.

סופר הבהיר כי בנק ישראל אחראי על התשתית של המערכת של השקל הדיגיטלי, אך הפלטפורמה לביצוע העברות הכספים והשימוש במטבע הדיגיטלי בפועל תהיה פתוחה למעורבות של בנקים, וחברות פרטיות כמו מעולמות הפינטק. "אנו יכולים רק להניח את התשתיות אנחנו לא היזמים החדשניים. השחקנים יכולים להיות בנקים או חברות פרטיות שיפתחו את החדשנות. אנחנו לא בונים את האפליקציה אלא את מערכת ההפעלה, והתקווה היא שהשוק החופשי ייפתח את העיצוב של מערכת תשלומים באמצעות הבנק המרכזי. כמובן שיהיו רישיונות ורגולציה, ולא כל אחד יוכל לפתח קוד פתוח, אך אנו מקווים שנוכל ליצור קרקע לפיתוח המערכת בשוק החופשי".

כפי שנחשף בגלובס, בנק ישראל בוחן את מערכת האית'ריום - המאופיין בחוזים חכמים - במסגרת פיילוט במטבע הדיגיטלי. "חוזים חכמים בעולם הקריפטו משמשים כיום את אנשי התעשייה אך אנו מנסים לחשוב איך עושים זאת במערכת המטבע הדיגיטלי", אמר סופר.

צרו איתנו קשר *5988