ההנהגה הערבית גינתה את הפיגוע בבאר שבע מבלי לסטות מהכללים שקבעה לעצמה

הכותב הוא ראש חטיבת החדשות ברדיו נאס ופרשן חדשות 12

קונצנזוס לא שגרתי התרחש השבוע בחברה הערבית. ועדת המעקב העליונה לציבור הערבי בישראל, ועד ראשי הרשויות הערביות, ועדת ההיגוי לערביי הנגב, הרשימה המשותפת וחלק מרע"ם, מיהרו לגנות את הפיגוע בבאר שבע, להביע תנחומים למשפחות השכולות והחלמה מהירה לפצועים. אין ספק שמדובר באחד מהרגעים החשובים ביחסים בין הערבים והיהודים בישראל.

יתרה מכך, מדובר באחד מהרגעים החשובים של החברה הערבית עצמה, במיוחד בתקופה האחרונה, בצל הקיטוב הפוליטי. כל החברה הערבית עמדה כחזית אחת ללא יוצא מן הכלל, אף מפלגה או תנועה פוליטית קטנה ושולית ככל שתהיה, לא נמנעה מגינוי הפיגוע שביצע מוחמד גאלב אבו אל-קיעאן, מהכפר חורה שבנגב.

מה השתנה הפעם? למה הגינוי היה מקיר לקיר מצד כל ההנהגה הערבית, בעוד שבמקרים אחרים קשה לשמוע קול אחד וברור? התשובה לכך היא שלא השתנה כלום. נושא הגינויים של הפיגועים בחברה הערבית הוא מורכב וטעון, אך להנהגה הערבית יש כללים די ברורים, שלא תמיד נחשפים לציבור הרחב - בטח שלא היהודי.

לזהות המפגע הייתה השפעה

אבו אל-קיעאן, שהחליט לפתוח במסע הרג השבוע, הוא בן 34, נשוי ואב לחמישה ילדים, ומורה לשעבר בבית הספר בחורה. למרות קורות חייו הנורמטיביים, מדובר בפעיל דאעש לשעבר, שניסה לברוח לסוריה בשנת 2015 ולהצטרף לכוחות הלחימה של הארגון, ולגייס לאחר מכן אזרחים נוספים מהחברה הערבית בישראל. לאחר שנתפס בשנת 2016, נידון לארבע שנות מאסר, אך שוחרר ב-2019.

קרובי משפחתו של אבו אל-קיעאן היו בטוחים שהחרטה העמוקה שהביע בפני בית המשפט הייתה כנה ואמיתית. "חשבנו שהוא באמת הפסיק לתמוך בדאעש ולהטיף לדרך שבה הארגון נוהג", סיפר אחד מקורבי המשפחה. "מתברר שהוא רימה את כולם". מסיבה זו, המשפחה מיהרה להוציא הודעה לתקשורת ולגנות את הפיגוע. הודעת הגינוי של משפחתו הייתה החריפה ביותר מבין כל ההודעות שיצאו מהחברה הערבית.

אולם, כאמור הכללים של החברה הערבית בכל הנוגע לגינוי פיגועים הם יחסית ברורים. במקרה של באר שבע, מדובר בפיגוע קל לגינוי. אבו אל-קיעאן הוא פעיל דאעש, ולא כל ארגון לא פלסטיני אחר, וחשוב מכך - מדובר בפגיעה באזרחים תמימים. הקו המנחה הוא מי הוא הקורבן ואיפה הפיגוע התבצע. בהתאם, פיגועים נגד חיילים בשטחים כבושים ככל הנראה לא יזכו לגינויים מקיר לקיר.

אמנם היו מי ששברו בעבר את הכללים הלא כתובים, וגינו גם פיגועים שלא מתיישבים כל כך עם ההגדרה, כמו רע"ם וחד"ש - שגינוי גם פיגועים נגד חיילים מסיבות שונות ובתקופות שונות - אך לא מדובר בדעת הרוב.

אלימות שמאיימת גם על הערבים

אבל זה בכלל לא העניין. הרי לכולם היה מובן למה צריך לגנות את הפיגוע הזה, פשוט מאוד - כי מדובר במעשה רצח נתעב. הדיון הפנימי שדווקא יצא מחורה שבנגב היה החשוב. "אני רוצה שכל ההנהגה הערבית בנגב לא רק תוקיע ותגנה את הפיגוע, אלא גם שתפעל למניעת פיגוע כזה בעתיד", אמר נאפז אבו אל-קיעאן, אחד מקרובי משפחתו של המפגע.

בנוסף, פורום ראשי הרשויות בנגב הורו למנהלי בתי הספר לפתוח את יום הלימודים בכל היישובים הבדואים בנגב, יממה לאחר הפיגוע, בשיעור מיוחד לחינוך לסובלנות ונגד אלימות וקיצוניות. קרוב אחר של אבו אל-קיעאן ביקש מפורשות מרשויות אכיפת החוק לעקוב אחרי הרשתות החברתיות של הצעירים הערבים, ובמיוחד הצעירים תושבי הנגב. "יש תכנים מסיתים ואלימים שמאיימים על הערבים והיהודים כאחד", טען אותו קרוב. "הקיצוניות של דאעש מופצת לכל עבר ברשתות האלו".

האלימות נוסח אבו אל-קיעאן מחורה לא מאיימת רק על יהודים עוברי אורח בבאר שבע, אלא גם על ערבים שלא חושבים כמוהו. בין השנים 2014-2017, יותר מ-50 אזרחים ערבים הביעו תמיכה או קשרו קשר עם דאעש מסיבות שונות. המספרים מאז כמובן דעכו, ומטרת התגובה המאוחדת של החברה הערבית נגד הפיגוע בבאר שבע הייתה להפחית אותם עוד יותר, ולמנוע כל פיגוע חקיינות בעתיד. החברה הערבית רוצה שכל מפגע נתעב כזה ידע שאף אחד לא ילווה אותו בדרכו האחרונה, ושגם במשפחתו הקרובה יתביישו במעשיו ויגנו אותם בפומבי. ואכן, כך עשתה החברה הערבית השבוע, וכך ראוי לעשות תמיד.