שלמה אליהו | בלעדי

הטכניון מאשים את בעל השליטה במגדל אחזקות שלמה אליהו בהונאה והסתרת מידע

הטכניון מפרט בכתב הגנה, במסגרת התביעה הנוגעת לאסון ורסאי, מסכת הסתרה והונאה מצד בעל השליטה במגדל אחזקות, שלמה אליהו • בין היתר נטען כי אליהו איים לפגוע בתרומות שמגיעות למוסד האקדמי, זייף חוות-דעת משפטית בשם המכון והסתיר מיו"ר מגדל מידע

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי
שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

הטכניון מאשים את שלמה אליהו, בעל השליטה בחברת הביטוח מגדל אחזקות, בהונאה והסתרת מידע. דברים אלה נחשפים בכתב ההגנה של המוסד האקדמי, במסגרת תביעה על סך 15 מיליון שקל שהגישה מגדל נגד הטכניון וחברת הביטוח כלל.

בין השאר, בכתב ההגנה נכתב כי חוות-הדעת המשפטית, שהוזמנה על-ידי אליהו מעו"ד גד נשיץ ז"ל במטרה לקבל כ-3 מיליון דולר מכלל, הוצגה ככזו שהוזמנה על-ידי הטכניון. "לא היה ולא נברא", טוענים במוסד האקדמי. "אליהו אף דאג שהתשלום שהועבר למשרד נשיץ בגין חוות-הדעת המוזמנת, יעבור במסלול עוקף שנועד לטשטש את מזמיני חוות-הדעת".

אם לא די בכך, בכתב ההגנה נטען כי אליהו ניסה לאיים על מנכ"ל המכון דאז, מתניהו אנגלמן, המכהן כיום כמבקר המדינה. בפגישה נכח גם יו"ר מגדל דאז, יוחנן דנינו, לשעבר מפכ"ל המשטרה. על-פי כתב ההגנה, אליהו אסר על דנינו להיחשף לחומרים שאינם משרתים את מטרותיו. יש לציין כי בתצהיר, אנגלמן וסמנכ"לית הכספים של הטכניון, דגנית שינדלמן, מאשרים את האירוע התמוה.

תביעת מגדל עוסקת באסון ורסאי שהתרחש בשנת 2001, בו מתו 23 בני אדם ונפצעו 380 אנשים נוספים. בעקבות האסון הוגשה תביעה נגד שורת גורמים, ובכללם הטכניון, על חלקו באישור הבטיחות לשיטת בניית ה"פל-קל", שגרמה לקריסת רצפת האולם.

הרקע: אי עמידה בהסכם מול כלל והראל

בעקבות התביעה, בטכניון, שמיוצגים על-ידי עורך דין דרור גולדשטיין, ביקשו לממש את פוליסת הביטוח שהייתה אצל שלוש חברות הביטוח: מגדל, כלל והראל, שהתקשרו יחד בפוליסה אחת מול הטכניון. גבול האחריות הביטוחי עמד על 10 מיליון דולר. בפוליסה נקבע כי מגדל תהיה החברה המנהיגה ("לידר") מטעם שלוש חברות הביטוח, והחלטותיה יחייבו במפורש גם את כלל והראל.

בפברואר 2015 החליטה מגדל לחתום בשם שלוש חברות הביטוח על הסכם עם הטכניון, לפיו הן יפצו את המכון בגובה תקרת האחריות בסך 10 מיליון דולר, בתוספת הוצאות משפט בסך 2 מיליון דולר נוספים. כיוון שכלל סירבה לשלם את חלקה בסך כ-3.5 מיליון דולר, וכיוון שהטכניון סירב להחזיר למגדל את הסכום הזה, נאלצה מגדל להגיש נגדה ונגד הטכניון תביעה בסך 15 מיליון שקל, באמצעות עורכי הדין עמית חדד ואביחי יהוסף ממשרד חדד-שנהר-רוט ועורכת הדין בת-שבע אדיב.

בדצמבר 2021 פורסמו בגלובס טענותיה החמורות וחסרות התקדים של כלל נגד חברת מגדל. חברת הביטוח, המיוצגת על-ידי עורך הדין יאיר ליבוביץ ממשרד ב.לוינבוק ושות’, מגובה במסמכים רבים. בכתב ההגנה נטען כי מגדל פעלה מול הטכניון בשם כלל ובשם הראל בדרך של הצגת מצגי שווא, הסתרת מסמכים באופן העולה לכדי תרמית, פיצול הסכמים וביצוע מעשים חמורים נוספים. בכלל טענו גם כי מגדל ניצלה בחוסר תום-לב מובהק ותוך הפרת חובותיה כנאמנה וכשלוחה של שותפותיה, את מעמדה כחברה המנהיגה בפוליסת ביטוח משותפת לאחריות כלפי צד שלישי.

לטענת כלל, מגדל "התנדבה" בשמה ובשם הראל שישולם לטכניון את מלוא גבול האחריות הנקוב בפוליסה המשותפת בסך 10 מיליון דולר, וכן מה שכונה בהסכם "הוצאות ניהול התביעה" בסכום מופרך של 2 מיליון דולר נוספים.

טענות לאיומים והסתרת מידע מהיו"ר

כעת הגיע תורו של הטכניון להגיש את כתב הגנתו, והוא פותח לרווחה את תיבת הפנדורה. על-פי כתב ההגנה, בפברואר 2016 התקיימה פגישה במשרדו של שלמה אליהו עם מתניהו אנגלמן, מנכ"ל הטכניון דאז, פגישה בה השתתף גם יו"ר מגדל דאז יוחנן דנינו.

"לאחר שאליהו לא הצליח לשכנע את אנגלמן בדברי נועם, הוא עבר לשלב האיומים", נטען בכתב ההגנה שהגיש המוסד האקדמי. "בין השאר, אליהו איים לנקוט פעולות שיגרמו לפגיעה בתרומות לטכניון". בנוסף, מתוך כתב ההגנה עולה כי אליהו הזהיר שיבטל באופן מיידי וחד-צדדי את כל ביטוחי הטכניון.

אנגלמן הבהיר לאליהו כי גם אם הטכניון היה מעוניין להעביר לידי מגדל את מיליוני הדולרים ששילמה עבור כלל במסגרת הפוליסה המשותפת, אין הוא יכול לעשות כן לנוכח סירובה של האחרונה. לאחר שאנגלמן פנה ליו"ר מגדל דנינו, והבין שאין לו כל מושג על מה מדובר, הוא העביר לידיו את המכתב של חברת כלל. אלא שלמרבה התדהמה, "אליהו אסר על יו"ר הדירקטוריון לעיין במכתב והורה לו להשיבו", טוענים במכון. "גם בתום הפגישה הוגש העתק המכתב לעיונו של יו"ר הדירקטוריון, אולם גם אז אסר עליו שלמה אליהו לעיין בו". לדברי גורמים שנכחו בפגישה, הם יצאו משם המומים מההתנהלות של אליהו.

יש לציין כי המעורבות האגרסיבית של אליהו בפעולותיה השוטפות של חברת מגדל, תוך ציווי על יו"ר מגדל דאז לא לעיין במסמך שהוגש לו, מעלה תהיות כיצד תיראה מגדל תחת כהונתו של המשנה לנשיאת העליון, חנן מלצר, אשר ייכנס לתפקידו כיו"ר הדירקטוריון בעוד שבועיים.

מה היה לשלמה אליהו להסתיר?

מבקר המדינה אנגלמן וסמנכ"לית הכספים של הטכניון, שינדלמן, מאשרים בתצהיר את הטענות החמורות והתמוהות נגד אליהו. כמו כן, אנגלמן טוען כי בניגוד למצג השווא של מגדל, חוות-הדעת לא הוזמנה על-ידי הטכניון. "אני יודע מידיעה אישית שחוות-הדעת לא הוזמנה על-ידי הטכניון, כי הטכניון לא היה זקוק לה", נכתב בתצהיר. "חוות-הדעת לא נערכה עבור הטכניון, לא היה כל קשר בין הטכניון או באי-כוח מטעמו לבין משרד נשיץ לצורך הזמנת חוות-הדעת".

עוד נכתב בתצהיר של שינדלמן אודות ההתנהלות הבעייתית של מגדל מול הטכניון בכל הנוגע להחזר הכספים, בשל העובדה שכלל סירבה לשלם את חלקה. לדבריה, עוזרו של אליהו, אבי שמאי, הבהיר לה בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים: "אני לא רוצה מסמכים כתובים". לטענת שינדלמן, היא אינה יודעת מה וממי ביקש שמאי להסתיר באותה עת.

בדצמבר טענה כלל כי מגדל ניצלה לרעה את סמכויותיה כ"לידרית" בפוליסה, בזמן שהייתה מצויה בניגוד עניינים בשל קיומן של הפוליסות הנוספות בהן היא ביטחה את הטכניון לבדה. כמו כן, כלל ביכרה את הפעלת הפוליסה המשותפת בלבד בהסכם מול הטכניון, והעמיסה רק עליה את כל התשלומים לטכניון, בניגוד להסדר המעוגן בחוק חוזה הביטוח בנוגע למקרים בהם יש כפל ביטוח.

כתב ההגנה מפרט את מסכת ההסתרה שביצעה לכאורה מגדל. כלל טוענת כי ההסתרה ומצגי השווא אפשרו למגדל לקבל טובות הנאה מובהקות ופסולות על חשבון הראל וכלל, אשר לא היו מוקנות לה אלמלא התיימרה להתקשר בשמן בהסכם, ואלמלא הסתירה את קיומן של הפוליסות הנוספות וההסכם הנוסף מפני שותפותיה.

עוד טוענת כלל כי היא זכאית להימנע מתשלום כלשהו למגדל, וכי אין לה חובת השבה כלשהי כלפיה.

במגדל אחזקות בחרו שלא להגיב לפרטי הידיעה.