סער וחיות מקדמים שימוע פומבי לשופטים המועמדים לעליון, אך רק החל מ־2023

שר המשפטים גדעון סער מקדם יחד עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מהלך להגברת השקיפות בהליך מינוי שופטים לבית המשפט העליון: על-פי היוזמה, הראיון שהמועמדים עוברים על-ידי תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים, ישודר כעת בזמן אמת לציבור. ההצעה תובא לאישור הוועדה במהלך אפריל וצפויה לזכות לתמיכת כל חבריה.

מדובר במהלך חדשני ודרמטי, ותמיכתה של חיות אינה ברורה מאליה. מדובר בצעד נוסף כחלק ממהלך רחב יותר שמובילה חיות להגברת השקיפות, שכולל בין היתר פתיחת חלק מהדיונים לקהל הרחב.

התמיכה של הנשיאה לא ברור מאליה, מאחר שהיא תעמיד את שופטי בתי המשפט המחוזיים לביקורת בפני הציבור הישראלי - בפרט כשהכוונה היא לשדר את הופעתם של המועמדים בשידור חי.

נזכיר כי בהליך בחירת שופטי העליון נעשה שינוי אחד משמעותי בשנת 2007. סער שינה בהליך חקיקה ששבעה מתוך תשעה חברי הוועדה למינוי שופים יבחרו את שופטי העליון, כאשר קודם לכן היה נדרש רוב רגיל בלבד של חמישה מול ארבעה. שינוי הרוב הדרוש שינה את מאזן הכוחות בוועדה ודורש פשרות בין החברים.

מה עמדת חברי הוועדה?

ההצעה גובשה בין סער לנשיאה חיות ללא שיתוף יתר חברי הוועדה, אך ההערכה היא שההצעה תזכה לתמיכה רחבה. שופטי העליון עוזי פוגלמן ויצחק עמית יתמכו, החברים מהאגף הימני בוועדה, ושרת הפנים איילת שקד וחבר הכנסת שמחה רוטמן צפויים גם הם לתמוך במהלך.

גם חברת הכנסת אפרת רייטן ממפלגת העבודה, השוהה בוושינגטון במסגרת משלחת מדינית לקונגרס, לא הביעה הסתייגות מהמהלך. "שינויים ועדכונים של הליכי הבחירה הם מבורכים", מסרה רייטן. "רק לאחרונה החלטנו בוועדה על שינויים מהותיים ביחס לאופן קבלת חוות-הדעת על המועמדים".

רייטן הוסיפה כי ההצעה מהווה שינוי דרמטי, שללא ספק עשוי להשפיע על אופן ניהול ההליך, ולכן יש לבחון את ההצעה בזהירות יתרה.

אולם בשל קידום היוזמה, רייטן הזכירה את האופן שנערך השימוע בארצות-הברית, כמו ההליך בפני הסנאט שהתקיים לשופטת קטנג'י בראון ג'קסון. "ההליך חשף את הליקויים הקשים שעולים מקיומו באופן הזה", אמר. "הראיון הופך להיות להצגה תקשורתית רעה. בה המראיין הופך להיות העיקר, וככל ששאלותיו בוטות ופוליטיות יותר, הן מקבלות חשיפה ותהודה גדולה יותר. אקבל החלטה כשאשוב מהנסיעה".

גם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, אילנה סקר ומוחמד נעאמנה, צפויים לתמוך במהלך. ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, אמר כי נציגי הלשכה ישמעו את העמדות השונות, ישקלו את היתרונות והחסרונות, ובהתאם יגבשו את עמדתם הסופית. "כל צעד אשר יגביר את אמון הציבור במערכת המשפט, ובלבד שייעשה באופן ענייני, סדור וממלכתי - הוא חשוב ומבורך, ואנחנו נתמוך בו", הוסיף.

מתי המהלך יקרה?

המהלך יחול בסבב המועמדים הבא, שצפוי להתקיים בסביבות חודש ספטמבר 2023. נזכיר כי חודש לאחר מכן, באוקטובר 2023, נשיאת בית המשפט אסתר חיות והשופטת ענת ברון יסיימו את כהונתן. בנוסף, באוקטובר 2024 השופט עוזי פוגלמן צפוי לפרוש.

איך מתנהל השימוע?

המועמדים מופיעים בפני ועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים. כאשר מדובר בשופטים לבית המשפט העליון, כל תשעת חברי הוועדה נוכחים בשימוע, להבדיל מכשמדובר בשופטים בערכאות הנמוכות, ואז מחציתם יושבים בשימועים.

יש לציין כי במסגרת השימוע, הציבור לא יכול להפנות שאלות למועמדים, אלא פשוט מדובר בשידור ישיר של דיוני ועדה שממילא מתקיימים.

חברי הוועדה נוהגים לשאול כל מועמד על הרקע שלו ועשייתו המשפטית. כמו כן, חברי הכנסת נוהגים לשאול כל מועמד על תפיסת עולמו המשפטית. בין היתר, המועמדים נשאלים על תפיסות היסוד שלהם ועל עמדתם בשאלות עקרוניות שבית המשפט אמור לעסוק בהן בכל הנוגע לחוקי היסוד והאיזון הראוי בין ערכים.

בעבר הוגשו הצעות חוק לשנות את הליך מינוי השופטים, בין היתר בדרך של שימוע בפני הכנסת. הליך כזה דורש שינוי חקיקתי, והייתה לכך התנגדות, מאחר שמדובר בשימוע בעל אופי פוליטי מובהק. מנגד, השימוע בפני הוועדה לבחירת שופטים נחשב למקצועי וענייני.

בשנת 2019 סער הגיש הצעת חוק לקיים שימוע פומבי למועמדים לבית המשפט העליון ולהפוך את ההצבעה מגלויה לחשאית, במטרה להקטין את הסיכוי לעסקות בין חברי הוועדה. כעת מדובר בהצעה מרוככת, ללא הצבעה גלויה. סער מצא דרך לעקוף את הצורך בשינוי החקיקה, זאת בדרך של שינוי כללי השפיטה, הניתנים לשינוי בהחלטה של הוועדה עצמה.

פרופ' סוזי נבות, סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, טוענת כי ההסדר המוצע ראוי ומאוזן. "ההסדר נותן ביטוי לחשיבות של עיקרון השקיפות", הוסיפה. "הוא עדיף על חלופות שונות שהועלו מהלך השנים (כגון שימוע פומבי בכנסת). הוא לא שונה מההסדר הקיים של הליך הבחירה, אלא משקף אותו לציבור באמצעות שידור ישיר. בכך הוא נועד להגביר את אמון הציבור בהליך הבחירה".