אקזיט לקרטיהיל הישראלית: הדרך שעשה היזם עד לאישור ה-FDA והמרוויחות הגדולות מהמכירה

חברת הביומד הישראלית קרטיהיל קיבלה אישור FDA לשתל שלה לטיפול בפגיעות סחוס, שסלל את הדרך למכירתה ב-350 מיליון דולר • בין המרוויחות מהמכירה: חברת אלרון

ניר אלטשולר, מנכ''ל קרטיהיל / צילום: איל יצהר
ניר אלטשולר, מנכ''ל קרטיהיל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד קרטיהיל דיווחה כי קיבלה אישור FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) לשתל שלה לטיפול בפגיעות סחוס. החברה כבר חתומה מיולי 2020 על הסכם עם תאגיד Bioventus האמריקאי, למכירתה בתנאי של קבלת האישור, תמורת 350 מיליון דולר. בנוסף, אם וכאשר ביוונטוס תרשום הכנסות שנתיות מן המוצר, יקבלו בעלי המניות של קרטיהיל 150 מיליון דולר נוספים.

המרוויחות העיקריות מן העסקה שתצא כעת לפועל הן אלרון  הבורסאית, קרן פרגרין של האחים אייל ובועז ליפשיץ וקרן אקסלמד של ד"ר אורי גייגר. אלרון הודיעה עם חתימת העסקה כי אם תתממש, היא תקבל 92-90 מיליון דולר בעת הרכישה, ו-37-36 מיליון דולר שישולמו בהתאם למימוש אבני-הדרך. התמורה מהווה החזר של פי 5-7 על ההשקעה. מניית אלרון, זרוע הטכנולוגיות של קבוצת דסק"ש , זינקה בעקבות הדיווח על קבלת האישור בשיעור דו-ספרתי. 

בעלי מניות נוספים הם קרן aMoon, קרן Access Medical של ד"ר מיכאל טל ולימור סנדץ' המשקיעה במכשור רפואי בשלבים מוקדמים, קרן פרטק, חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון ומשקיעים פרטיים. מקור הטכנולוגיה של החברה באוניברסיטת בן גוריון, המחזיקה גם היא במניות דרך חברת המסחור שלה.

הרוכשת, חברת ביוונטוס, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של 860 מיליון דולר, היא חברה ייחודית בתחום האורתופדיה העוסקת בחידוש איברים בנוסף לאורתופדיה קלאסית.  בעיות סחוס הן מאוד נפוצות, והשוק גדול; לכן היה הגיוני מאוד לבעלות המניות של קרטיהיל לחפש רוכש שכזה, עם יכולת לבנות מהר וביעילות את ערוצי השיווק של החברה.

"'בית קברות' לכסף של חברות קטנות וגדולות" 

יזם ומנכ"ל קרטיהיל, ניר אלטשולר, מספר כעת לגלובס כי "זהו המוצר הראשון בעולם שמקבל אישור FDA לגידול רקמת סחוס לא צלקתית. כשהתחלנו לפתח את המוצר, משקיעים אמרו לי שאין סיכוי, שהניסיון לחדש סחוס הוא 'בית קברות' לכל כך הרבה כסף של חברות קטנות וגדולות. בספרי הרפואה, תחת פגיעות סחוס ניווניות, כתוב שאין פתרון לזה - סחוס מנוון לא יצמח".

אלטשולר פיתח פתרון על בסיס אלמוגים אשר מוחדרים לתוך העצם והסחוס במקום שבו אלה חסרים (למשל בברך). חלק מהשתל מוחדר למח העצם, ומושך מתוכו תאי גזע. האלמוגים נלקחים ממש מן הים, באישור הרשויות הרלוונטיות, לאחר מכן החברה עושה בהם תהליכים שונים, ביניהם התהליך שעליו קיבלה פטנט: היא מחוררת חלק מהשתל בחורים המתאימים לתאי סחוס, וחלק משאירה עם חורים שמתאימים לגדל עצם. התאים בונים את הסחוס והעצם מחדש, ובמקביל מפרקים את האלמוג.

"הניסוי הראשון שלנו בבני אדם נכשל", מודה כעת אלטשולר. "אבל יום אחד הסתכלתי על מסך המחשב, על תיעוד הניסוי שנכשל, וראיתי שם שני שתלים. אחד ספח דם בצורה מעולה, והשני - כלום. והאלמוג הרי הוא מן הים, ולא כל האלמוגים זהים". 

הטכנולוגיה של קרטיהיל / צילום: באדיבות החברה
 הטכנולוגיה של קרטיהיל / צילום: באדיבות החברה

המרכז בכפר סבא יישאר, אלטשולר צפוי לעזוב

מה עושה יזם מחויב למשימה, שמגלה שאולי יש לו אפשרות אחרונה להציל את החברה שייסד מכישלון? "קראתי לרופא שלי והוא התחיל לחתוך אותי, כדי שאדמם מעל האלמוגים. יצא מלא דם, הרבה מאוד דם, וראינו שחלק מהאלמוגים סופחים אותו וחלק באמת לא. זה כנראה קשור לסביבת הגידול של האלמוג או למחזור החיים שלו", אלטשולר מעריך. 

בעז ליפשיץ, פרגרין: "ולכן אני מוכן להשקיע עכשיו בכל חברה שהוא יקים". 

בניסוי הבא שערכה החברה, וכן בניסוי הרב מרכזי שבזכותו קיבלה את אישור ה-FDA כעת, היא כבר בררה, באמצעות בדיקה פשוטה, רק את האלמוגים המתאימים. 77.8% מן המטופלים במוצר של קרטיהיל הרגישו שיפור, לעומת 33.6% מאלה שקיבלו את סטנדרט הטיפול הקיים.

קרטיהיל, שהוקמה בשנת 2009, מעסיקה כיום 30 עובדים בכפר סבא, במרכז שכנראה יישאר בישראל גם אחרי השלמת העסקה. אלטשולר עצמו צפוי לעזוב לאחר המכירה.