שחררו את הפקק בנמלים, תנו לנסוע בדרכים חלופיות

הקמת הנמלים החדשים נבעה מחוסר היכולת של המדינה להתמודד עם ההסתדרות והוועדים הגדולים • מתברר שגם אחרי השקעת מיליארדים רבים, המדינה עדיין משותקת מולם

פקק תנועה: מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock
פקק תנועה: מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הכותבת היא כלכלנית חוקרת בפורום קהלת לכלכלה

הסתכלתם לאחרונה על התווית הקטנה הזו בצד של הבגד? על האותיות הקטנות בעטיפות השוקולד? ובכן, רבים מהמוצרים שאנו צורכים מיובאים מכל מיני מקומות בעולם. יבוא הסחורות לישראל הסתכם בשנת 2021 בכ-257 מיליארד שקל (כ-16% תוצר). יבוא הסחורות בישראל בהובלה ימית מהווה כ-65% מערך ייבוא הסחורות. אמנם, אף אחד מאתנו לא נדרש לשלם דמי משלוח על המוצרים המיובאים באופן ישיר וגלוי, אך דמי המשלוח מגולמים במחירי המוצרים עצמם, וככל שתהליך המשלוח ארוך ומורכב יותר, המחיר גבוה יותר.

נכון לעכשיו, מעל 80 אוניות ממתינות בנמלים לפריקת סחורה מיובאת, כאשר כל אחת צפויה להמתין שם כ-30 יום. על כל יום של עיכוב בנמלים, היבואן משלם בין 65 אלף ל-195 אלף שקל. העלות הממוצעת נאמדת בכ-10.5 מיליון שקל ביום, ומגיעה למיליארדי שקלים בשנה. עלות זו מגולמת כמעט בכל מוצר שאנו צורכים, וכולנו נאלצים לשלם אותה. העלות לא קטנה והתור לא מתקצר. להיפך, כל יום שעובר מגדיל את רשימת ההמתנה, הנמלים הציבוריים באשדוד ובחיפה לא עומדים בעומס, ואף עובדי הנמל מאיימים בשביתה בחסות ההסתדרות, ומשום מה שרת התחבורה שותקת.

משרד התחבורה אימפונט מול ההסתדרות

זו לא פעם ראשונה שההסתדרות וועדי העובדים עולים לכלל הציבור ביוקר. טרם הקמת הנמלים הפרטיים שיצאה לדרך בשנת 2013, התפוקה שנבחנה בנמלים הציבוריים הייתה נמוכה ב-15%-25% ביחס לנמלים במזרח התיכון. העלות הנגזרת מכך למשק המקומי נאמדה במאות מיליוני שקלים בשנה, כאשר הסיבה העיקרית לכך מאוד פשוטה: היעדר תחרות. חברות הנמל הציבוריות, כל אחת בתחומה, היוו מונופול אזורי, וועדי העובדים ידעו לנצל זאת וזכו לשכר גבוה וביטחון תעסוקתי למרות התפוקה הנמוכה. המדינה לא הצליחה להתמודד עם כוחנות ועדי העובדים, ובמקום להפריט את הנמלים הקיימים ולייעל אותם, התקבלה ההחלטה להקים שני נמלים פרטיים בחיפה ובאשדוד, שיגבירו את התחרות וייעלו את השוק.

חוסר היכולת לעמוד מול ההסתדרות עלתה לציבור כ-10 מיליארד שקל שהושקעו בהקמת הנמלים החדשים, אבל ניחא. הנמלים אכן הוקמו וזהו צעד מבורך, אך התחרות לא גברה ולא רואים תוצאות בשטח. מנחשים למה? גם פה ההסתדרות לא מאפשרת לנמלים הפרטיים לפתוח את הרציפים לקבלת אוניות, ואף מאיימת בשביתה בנמלים הציבוריים אם יפתחו את הרציפים בנמלים הפרטיים. כלומר, בשעה שנמלים נוספים ממתינים בזרועות פתוחות לקבלת אניות, ההסתדרות שוב מחזיקה אותנו שבויים לאינטרסים של וועדי העובדים הכוחניים.

במסגרת ההסכמים בין ההסתדרות למדינה, בעקבות הרפורמה והקמת הנמלים החדשים, בית הדין לעבודה לא התיר לעובדי הנמלים להשבית את העבודה בפועל בגלל הרפורמה. למרות זאת, הוועדים לא חשים שזה מחייב אותם והם ממשיכים לאיים בשביתה ואף לשבות בעקבות כל צעד שעשוי לפגוע ברווחתם. ומה לגבי רווחת כלל הציבור? כנראה שהיא כבר מזמן לא מעניינת, בטח שלא את שרת התחבורה ויו"ר מפלגת העבודה.

צרו איתנו קשר *5988