קרנות נאמנות | בדיקת גלובס

הציבור פדה מקרנות הנאמנות 8.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון. ומי השיאנית?

פדיונות הענק באלטשולר שחם, שהסתכמו ביותר מ-3 מיליארד שקל מתחילת 2022, השפיעו על כל התעשייה • גם חודש מרץ הסתיים בפדיונות מקרנות הנאמנות, למרות שינוי המגמה בימים האחרונים • הקרנות המחקות הן הסקטור הבולט בגיוסים

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר
גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

תעשיית הקרנות מסיימת רבעון מאתגר בשווקים הפיננסיים, עם ירידה של יותר מ-11 מיליארד שקל בהיקף הנכסים המנוהלים (קרנות מסורתיות, מחקות וסל). חודש מרץ שיפר במקצת את המגמה בכלל השווקים, והמגמות המרכזיות בעולם היו הפוכות מאלה שראינו בתחילת השנה. אחרי ירידות חדות במניות בעולם בחודשיים הראשונים של השנה, תיקון חיובי חזק בשבועות האחרונים סייע לסיום הרבעון הראשון של 2022 באווירה אופטימית יותר.

סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש מרץ בכ-300 מיליון שקל, כ-0.08%, לכ-387.4 מיליארד שקל. על פי נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב דש, עלייה זו נובעת מתשואה חיובית של כ-0.6%, בסך של כ-2.3 מיליארד שקל, שקוזזה על ידי פדיון בשיעור של כ-0.52% מהנכסים.

מרץ הזכיר לכל השחקנים בתעשייה כי שוק ההון יכול להיות לא צפוי. אחרי שרבים ממדדי המניות בעולם כבר הגיעו לטריטוריה דובית (ירידה של מעל 20% מהשיא), והיה נראה כי הפסימיות משתלטת על השווקים בשל התמשכות המלחמה באוקראינה ועליות הריבית - החודש ראינו שינוי מגמה חיובי. נראה כי בישראל יועצי ההשקעות והמשקיעים הפנימו את לקחי משבר הקורונה, ולמרות כל הדרמות בעולם והחששות - הפדיונות בקרנות הנאמנות היו מתונים יחסית לאירועים דומים בעבר.

תעשיית הקרנות (מנוהלות ומחקות) גדלה במהלך החודש החולף בכ-1.1 מיליארד שקל, רובה בשל עליית שווי וגיוסים בקרנות המחקות. בעוד שהציבור פדה בקרנות המנוהלות כ-900 מיליון שקל, הקרנות המחקות גייסו כ-700 מיליון שקל. תעשיית קרנות הסל אומנם פתחה את השנה בגיוסים במהלך ינואר, אך כבר בפברואר עברה לפדיונות, וסיימה את הרבעון כולו בירידה של 1.5 מיליארד שקל, והיקף נכסיה עומד על 104 מיליארד שקל. את מרץ לבדו סיימו קרנות הסל עם פדיון של כ-1.6 מיליארד שקל.

לשם השוואה, ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו הגיוסים ביותר מ-9.7 מיליארד שקל. גיוסים אלה, יחד עם רווחי תשואה בשיעור ממוצע של כ-3.3%, הביאו אז את השווי המצרפי של שוק הקרנות לכ-351.3 מיליארד שקל. מאז, ולמרות הירידה מתחילת השנה, גדל השוק בכ-36 מיליארד שקל, גידול של כ-10%.

אלטשולר אחראי ל-37% מהפדיונות בקרנות

מי שהצטיינה ברבעון הראשון, ובפרט בחודש מרץ, היא חברת קרנות הנאמנות של ילין לפידות. בחודש החולף גייסה החברה 279 מיליון שקל, ובסך הכול היא גייסה מתחילת השנה 659 מיליון שקל. במבט על הרבעון הראשון הפתיעו דווקא הגופים הקטנים, ואחרי ילין לפידות מדורגים אפסילון (392 מיליון שקל) ואילים (252 מיליון שקל), וביניהם מדורגת פסגות (312 מיליון שקל).

אסף אלדר, מנהל קרנות הנאמנות בילין לפידות / צילום: רמי זרנגר
 אסף אלדר, מנהל קרנות הנאמנות בילין לפידות / צילום: רמי זרנגר

בנטרול הירידות בשווקים בחו"ל ובשוק האג"ח, נראה שהסיפור הגדול של הרבעון הוא פדיונות הענק של אלטשולר שחם בקרנות הנאמנות. במהלך הרבעון כולו פדתה החברה 3.1 מיליארד שקל, המהווים 37% מהפדיונות של כל התעשייה. מאז תחילת השנה מוביל אלטשולר שחם את טבלת הפדיונות בתעשייה, בדומה למתרחש בקופות הגמל, ובחודש מרץ הפדיונות שלו (כמיליארד שקל) מהווים יותר ממחצית הפדיונות בתעשייה כולה.

הפדיונות באלטשולר מקורם בביצועי חסר בהשקעות בשנתיים האחרונות. בקרנות הנאמנות הפדיונות נובעים מהתגברות דירוגי המכירה במערכות הבנקאיות, לצד סגירת תיקים בחברת ניהול התיקים, שרובם מנוהלים בקרנות נאמנות.

 
  

השוק הישראלי המשיך לבלוט

ההתחלה של הרבעון הראשון הייתה מאתגרת במיוחד למשקיעים. לראשונה לאחר שלוש שנים הריביות בעולם מתחילות לעלות - ארה"ב הייתה הראשונה שהעלתה ריבית ואצלנו היא צפויה להתחיל לעלות כבר באפריל, אם כי בקצב איטי יותר, בזכות הכלכלה החזקה והעובדה שבנק ישראל מעוניין בהחלשת השקל.

ברבעון הראשון פרצה מלחמה באירופה ומחירי הסחורות קפצו, אך בכל זאת בשווקים התמקדו בעיקר בקפיצת האינפלציה. בארה"ב עלתה האינפלציה לשיא של 40 שנה, והגיעה ל-8%, ובאירופה היא מתקרבת לשם. בישראל היא תעלה בחודשים הקרובים ל-4%. כשבוחנים את שוק האג"ח, ההתנהלות שלו שיקפה כמובן את הצפי לעליית ריבית, וראינו בכל העולם עלייה של התשואות, כאשר רק מי שהשקיע באג"ח צמודות קצרות הצליח להרוויח.

ביחס לעולם, השוק הישראלי הצליח לשמור על ביצועי יתר במהלך הרבעון הראשון כולו - הן במניות והן באג"ח. בגזרת המניות המשיכה תל אביב לשמור על ניתוק מהעולם - בדומה לחודשים האחרונים. השוק הישראלי סיים את הרבעון עם עליות של כ-2% במדדים המובילים, בזמן שבשוקי המניות בעולם נרשמו ירידות - S&P 500 ירד כמעט 5% והנאסד"ק ירד כ-9%. במהלך הרבעון כבר נכנס הנאסד"ק לטריטוריה המכונה "שוק דובי", לאחר שהשלים ירידה של מעל 20% מהשיא (שהיה בנובמבר האחרון) בעוד ש-S&P 500 היה בטריטוריה של "תיקון" (ירידה של מעל 10%).

הסקטורים הבולטים מתחילת השנה היו כמובן מניות הנפט והגז, על רקע הגיאות במחירי הסחורות בעולם. מניות הבנקים סגרו רבעון חיובי, ונראה כי זה אחד הסקטורים שעשויים להמשיך להרוויח מעליית האינפלציה ומעליית הריבית הצפויות.

קטגוריית המניות בישראל מפגינה עוצמה

עוצמתו של שוק המניות בישראל ניכרת היטב בביצועי הקטגוריה במהלך הרבעון כולו. קטגוריית מניות ישראל היא היחידה עם הביצועים החיוביים ברבעון יחד עם קטגוריית הגמישות (שגם רובה מורכבת ממניות בישראל). בזכות עוצמת המניות בישראל, כל הקטגוריות של הקרנות המעורבות רשמו בחודש מרץ תשואות חיוביות, וככל שמרכיב המניות היה גדול יותר - כך התשואה הייתה גבוהה יותר. על רקע זה מרץ היה למעשה חודש נוסף שהמשיך לאותת ללקוחות הסולידיים כי פתרון נוח מבחינתם עשוי להיות הגדלת רכיב מניות בתיק.

בשוק האג"ח נרשמו מתחילת השנה ירידות על רקע הצפי לעליית הריבית. בשוק הישראלי נרשמו ירידות מתונות יותר מאשר בעולם, בעיקר על רקע האינפלציה הנמוכה יותר והציפייה לעליית ריבית בקצב נמוך יותר מאשר בעולם. האפיקים היחידים שרשמו תשואה גבוהה באג"ח הם הצמודים הקצרים (הן מדינה והן קונצרני). אם האינפלציה תמשיך להפתיע כלפי מעלה, סקטורים אלה צפויים להמשיך לבלוט לחיוב.

עליית הריבית הדולרית שצפויה להימשך היא אחד הגורמים להתחזקות הדולר בעולם וגם מול השקל. הדולר התחזק השנה מול השקל כ-3%, ובמהלך הרבעון הוא המשיך להתנהג בקורלציה הפוכה למגמה בשווקים - כאשר השווקים ירדו הדולר התחזק.