"ב-8 בבוקר אנחנו עם הראש במים. בלי זה לא מתחילים יום": ביקור במצפה התת ימי באילת

איש השיווק שעשה הסבה לצלילה, המנהל שהוא דור שני למצפה, הצעת הנישואים מתחת למים והעומס בחג אחרי השקט של הקורונה • ביקור במצפה התת ימי באילת • הברזייה

מימין: אביב לוי, אלינה וקניק ורועי דרורי / צילום: אורי רון
מימין: אביב לוי, אלינה וקניק ורועי דרורי / צילום: אורי רון

המטבחון של:

פארק המצפה התת ימי באילת

משתתפים בשיחה: 

1. אביב לוי, 54, נשוי ואב לשלושה, מנהל מדעי, 26 שנים במצפה

2. אלינה וקניק, 27, בזוגיות, סגנית מנהלת הדרכה, 8 שנים במצפה

3. רועי דרורי, 40, צוללן, שנתיים וחצי במצפה

על מה מדברים?

איפה אנחנו: בפארק המצפה התת ימי באילת, שנמצא בחוף האלמוגים הדרומי והוקם ב-1975 על ידי המיליונר מוריס קאהן. במצפה יש 70 עובדים, רובם מדריכים וצוללנים.

מאיפה באתם: אביב, המנהל המדעי, גדל באקווריום האילתי: "אבי היה המנכ"ל הראשון של המצפה". הוא למד ביולוגיה ימית בארה"ב, וכבר 26 שנים שהוא פה, ואפילו הכיר כאן את אשתו "כשעבדה בחנות התכשיטים באתר". אלינה, סגנית מנהלת הדרכה, גדלה גם היא באילת, ובגיל 20 החלה לעבוד כמדריכה בפארק. ואילו רועי, הצוללן, בכלל תל אביבי שלפני 3 שנים החליט לעזוב קריירה בשיווק "כי תמיד הייתה לי משיכה לים". לא הרתיע אותו שהעבודה כוללת האכלת כרישים: "זה בעיקר פרט מידע משעשע לקורות חיים".

צלילת בוקר: כמנהל מדעי, אביב אחראי על בעלי החיים במצפה ועל מערכות המחייה שלהם. "אני זמין 24/7, בין אם חיה נפצעת ובין אם יש השרצה באמצע הלילה". הוא מגיע לפארק בשבע בבוקר, עם הצוות שלו שכולל 12 צוללנים מיומנים, בהם רועי. אחרי סיבוב יבש לבדיקת התחזוקה, הם צוללים ובודקים את מצב הדיירים בתוך המים. רועי מוסיף ש"ב־8 כולם עם הראש במים. זה פטיש שקשה לנו להתחיל את היום בלעדיו".

עדכונים: אחרי הצלילה, הצוות מתכנס במסעדה בפארק לישיבת בוקר, שכוללת ארוחה מפנקת. בישיבה מעלים בעיות, רעיונות, ומדברים על תופעות בים. "היום דיברנו על מה קורה בפוליטיקה, אבל יותר עניין אותנו דג נדיר שראינו במצפה - שלפן, ששולף את הלסת החוצה", אומר אביב.

הדרכה: אלינה מגיעה ב־9, כשהפארק נפתח למבקרים. היא והמדריכים מסתובבים בין המטיילים או מלווים סיורי האכלה: "הרבה מהמבקרים שואלים איך חיים פה טורפים וצמחונים יחד. התשובה היא שהם חיים בהרמוניה, כי יש מספיק אוכל ומרחב לכולם".

פסח: בחג הקרוב העיר מלאה בנופשים, והצפי בפארק הוא לכ-2,000 מבקרים ביום. "זו העונה העמוסה", אומר אביב. אלינה מציינת את הפער בהשוואה לתקופות הקורונה: "היה עצוב לראות את הפארק ריק. עכשיו המקום חוזר לעצמו, שמח ומלא פה באנשים".

קורונה: רועי מספר ש"זו הייתה תקופה סוריאליסטית, היינו ממש לבד עם החיות ועם הים. שכחנו איך זה לדבר עם בני אדם". ואביב מוסיף שגם לחיות לקח זמן: "כשפתחנו מחדש הדגים קצת פחדו, כי הם שכחו מה זה אנשים, אבל כמו כל עם ישראל - הם התרגלו".

טורפים: בריכת הכרישים היא האטרקציה המבוקשת ביותר "ושעות ההאכלה תמיד מלאות", אומרת אלינה. אביב מספר ש"אחרי שאני מאכיל כרישים, אנשים אומרים: איזה באסה שלא טרפו את הצוללן. הם ציפו להעלות סרטון עם מיליון צפיות".

אוצרות: מרבית המבקרים מתחשבים "ולא זורקים במבה לאקווריום", אבל רועי מספר שלא פעם הוציא מהמים שטרות, ואביב מוסיף שבאחת הצלילות שעשו ברחבי השמורה הם מצאו אייפון, שלהפתעתם עבד.

הצעה מתחת למים: הלוקיישן הייחודי מזמן רגעים נדירים: "באמצע הופעה של קרן פלס בפארק, עלתה פתאום צבת ים להטיל ביצים", נזכר אביב. והייתה גם הצעת נישואים ייחודית: "בחור אילתי בא עם זוגתו", מספרת אלינה, "ואז הצוללן בבריכת הכרישים הגיח בתוך המים עם שלט 'התינשאי לי'".