בוטל פסק בוררות בשל ניגוד עניינים במשרד המגשר עמוס גבריאלי

השופטת יהודית שבח ביטלה פסק בוררות שערך השופט בדימוס אבי זמיר במסגרת סכסוך קרקעות בגבעה הצרפתית בירושלים שמתנהל כבר מעל עשור • הסיבה: שותפו של זמיר, המגשר עמוס גבריאלי, טיפל בשלושה הליכים הנוגעים לסכסוך

עו''ד עמוס גבריאלי / איור: גיל ג'יבלי
עו''ד עמוס גבריאלי / איור: גיל ג'יבלי

בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל באופן חריג פסק בוררות שערך השופט בדימוס אבי זמיר בשל ניגוד עניינים שבו היה מצוי מול שותפו, המגשר הלאומי עמוס גבריאלי.

השופטת יהודית שבח הביעה ביקורת חריפה על זמיר שקיים בוררות שעניינה נוגע להסכם גישור שערך ראש המשרד גבריאלי. הליך הבוררות נערך במסגרת סכסוך קרקעות המתנהל מעל עשור, בין היזמים אשר סטולר, יעקב בכר, החברה הקבלנית לוסטיגמן והכנסייה הקסטודיה דה טרה סנטה בנוגע לזכויות בקרקע בגבעה הצרפתית בירושלים. ההחלטה התקבלה בעקבות בקשה לביטול פסק הבוררות שהוגשה על יד סטולר באמצעות עורכי דין אילן שביט וחן סדבון ממשרד חיים צדוק ושות'.

"הבורר זמיר היה אמור להבין את הבעייתיות אליה נקלע, שלא מרצונו, הכרוכה בהתמודדות עם טענות כנגד הסכם הגישור שנערך במשרדו על ידי שותפו ומשכך למשוך ידיו מניהול הבוררות", קבעה השופטת והבהירה כי "היה על הבורר זמיר להדיר רגליו מן הבוררות ביוזמתו למרות אי העלאת טענת פסלות".

ניגוד העניינים נבע מטיפול משרדו של גבריאלי בשלושה הליכים הנוגעים לסכסוך הנדל"ני: גבריאלי ערך גישור בין לוסטיגמן לבכר וגישר בין הכנסייה ללוסטיגמן. הגישור הסתיים בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין לפיו לוסטיגמן תשלם לכנסייה 13.5 מיליון שקל. זמיר ניהל בוררות בין לוסטיגמן לסטולר על דרישתה של לוסטיגמן לשיפוי על התשלום לכנסייה.

שבח ציינה כי "הציפיה מהבורר זמיר לצאת נגד ההסכמות בהסדר הגישור שערך שותפו למשרד ולהגיע לתוצאה אופרטיבית שונה מהשיפוי שנקבע בו - הייתה חסרת סיכוי מלכתחילה" וכי זמיר לא היה חופשי לקבוע קביעות הקוראות תיגר על הסדר הגישור.

בפסק הבוררות כתב זמיר כי הליך הגישור שניהל גבריאלי היה "מעמיק, ארוך מול מגשר מהשורה הראשונה אובייקטיבי ומקצועי". השופטת קבעה כי נימוק זה רק מחזק את טענת הפסלות "משהוא מעבה את החשש לסימביוזה בין הבורר למגשר ".

"לא ניתן לפסוק כי הסכום שנקבע בהסכם הגישור הוא סביר רק משום שעסקינו ב'מגשר מהשורה הראשונה אובייקטיב ומקצועי' שהינו לא פחות ולא יותר שותפו של הבורר", קבעה. והוסיפה כי "אין עוררין על שלל מעלותיו וכישוריו".

השופטת קבעה כי נימוקים נוספים קיימים לביטול פסק הבוררות בדמות היעדר הנמקה, היעדר הכרעה בטענה שהובאה לפתחו של הבורר והימנעות מיישום הדין המהותי.

זמיר הצהיר בתחילת ההליך כי אין לו עניין אישי או מקצועי אך השופטת קבעה כי "בהינתן שהוא לא עובד לבד אלא שותף במשרד, הגילוי לא יכול להיות אישי אלא מחייב בירור מקדים אצל יתר שותפיו".

הבוררות בפני השופט בדימוס זמיר התקיימה למעלה מארבע שנים. באוגוסט 2021 נתן זמיר את פסק הבוררות לפיו קבוצת סטולר תשיב ללוסטיגמן סכום של 13.5 מיליון שקל שהיא נאלצה לשלם לקסטודיה ו-8.7 מיליון שקל הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

השופטת מבקרת בחריפות גם את התנהלותו של סטולר, שידע על טענת ניגוד העניינים כבר בסוף 2017 אך טען אותה לראשונה רק בבקשה לביטול פסק הבוררות. שבח מבקרת את השתיקה ואת "הישיבה על הגדר" אך מסקנתה היא כי שתיקתו של סטולר לא מנטרלת את הפסלות. לאור התנהלותו והעובדה שהיה הגורם שיכל למנוע את הנזק הוטל עליו לשלם את הוצאות הבוררות בהיקף של 400 אלף שקל.

חן סדבון, אשר סטולר, אילן שביט / צילום: יח''צ
 חן סדבון, אשר סטולר, אילן שביט / צילום: יח''צ

העליון קבע שיש לפצות את הכנסייה

הסכסוך בין היזמים והכנסייה עבר את כל הערכאות האפשריות. הסיפור החל לפני כעשור אז רכשו אנשי העסקים סטולר ובכר את הקרקע מהכנסייה, לצורך בניית מתחם מגורים של כ-300 יחידות דיור בפרויקט "ברוש הגבעה". בהמשך מכרו סטולר ובכר את חלקם לחברה הקבלנית קים לוסטיגמן ייזום ובניה. הכנסייה הגישה תביעה על 96 מיליון שקל בטענה שרומתה לגבי ערכה של הקרקע. בית המשפט העליון קבע כי לא הייתה תרמית אך הצדדים יצטרכו לפצות את הכנסייה לאחר בניית יחידות הדיור. בעקבות ההחלטה הוגשו תביעות הדדיות בין כל הצדדים לסכסוך.

לוסטיגמן, שיוצגה על ידי השותף המנהל של ש.הורביץ עו"ד שוקי חורש, טענה ביו היתר שסטולר ידע על הגישור שערך המגשר גבריאלי, והסכים למינויו של זמיר כבורר ולכן הטענה נגועה בחוסר תום לב. "ניסיון חסר תום לב של קבוצת סטולר, לעשות כל שלאל ידה, במטרה לדחות את הקץ ולהימנע מקיום חובותיה האלמנטריות לשפות ולפצות את לוסטיגמן בגין הפער האדיר בין מה שמכרה ללוסטיגמן לבין מה שסיפקה לה בפועל".