החברה המזהמת בארץ רוצה לחנך את הנוער לשמור על הסביבה

בזן, החברה המובילה במדד הזיהום של המשרד להגנת הסביבה בשנה האחרונה, רוצה לשכנע את בני דור ה-Z להפחית את פליטות הפחמן שלהם, באמצעות אפליקציה חדשה שמפתח דן חמיצר • בזן השקיעה במיזם החדש מיליון דולר, וחמיצר גייס לייעץ לו אנשי אקדמיה וסביבה

מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף
מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

חברת בזן משקיעה מיליון דולר במיזם שמטרתו לשכנע את בני הנוער להפחית את טביעת הרגל הפחמנית הפרטית שלהם כדי להילחם במשבר האקלים. לגלובס נודע כי מדובר במיזם בשם SaveZ הנמצא בשלב זה מתחת לרדאר, והוא פרי יוזמתו של איש החינוך והחידונאי דן חמיצר. חמיצר מפתח אפליקציה שתזמין צעירים לדווח על פעולות הפוגעות בסביבה עליהן הם מוכנים לוותר, ובכך "להרוויח" ניקוד על חיסכון אישי בפליטות פחמן. לפי חמיצר, הצעירים יהפכו ל"גלגל הצלה" לסביבה, והפלטפורמה עצמה תסכום את קילוגרמי הפחמן שחסכו באופן קולקטיבי.

חמיצר עסק לאורך השנים במיזמים הנוגעים למשבר הסביבתי ויצר שורת פרויקטים בנושא. את המיזם הנוכחי הגה בעקבות פרויקט "אגם החיסכון הלאומי" שיצר ב-2008 עבור רשות המים ומערכת החינוך, במסגרתו גויסו משקי בית לתרום את המים שהם מוכנים לוותר על ניצולם ל"אגם חירום" וירטואלי. הרעיון ליישם את הפרקטיקה בתחום הפחתת הפליטות עלה אצל חמיצר לפני כמה שנים, אך הוא לא הצליח לגייס עבורו מימון מגופים ירוקים. לדבריו, במפגש אקראי שהתרחש ב-2019 עם מנכ"ל בזן כיום, שלומי בסון, העלה את הרעיון וזכה לתמיכה, "לאחר שנים של הידפקות על דלתות אטומות".

זריקת אחריות לבני הנוער או צעד ערכי? 

וכך בזן הפכה למשקיעה הראשית במיזם, שמטרתו לשמש כלי לבני דור ה-Z עבור בדיקת טביעת הרגל הפחמנית שלהם והתחייבות להפחתתה באמצעות פעולות שונות. לפי חמיצר, "לציבור חסר כלי. אז פיתחתי פלטפורמה שתדע לקבל מאות מיליוני התחייבויות של צעירים שמוכנים לתרום חיסכון בפחמן כדי ליישר את הגרף ל-90 שנים נוספות ולהימנע מאסון. המטרה היא לייצר תנועת נוער עולמית. אם בני האדם עצמם לא ישנו את אורח חייהם, לא נוכל להשיג יעדים בצורה מוחלטת ונגיע לנקודת הקריסה הטוטאלית". לאחר שגייס את מיליון הדולר הראשונים מבזן, מקווה חמיצר לגייס כארבעה מיליון דולר נוספים ממקורות שונים. בין היתר, ייעצו עד היום לפרויקט פרופ' דן אריאלי ויועץ הסביבה עמיעד לפידות, העובד גם בארגון "אדם, טבע ודין".

בזן היא אחת החברות המזהמות בישראל, כך לפי דוח המשרד להגנת הסביבה. מוצריה הם תזקיקים שונים של נפט, לצד חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק, מוצרים שאין חולק באשר לנזק הבריאותי והסביבתי שהם גורמים. לפי המשרד להגנת הסביבה, העלות החיצונית של פליטות המזהמים וגזי החממה של בזן היא 626 מיליון שקל בשנת 2019. כעת, היא זוכה להזדמנות לקשור את שמה למיזם סביבתי שקורא לפרט לשנות את אורחות חייו בדרכים שונות (מחזור, שתיית מי ברז, ויתור על אכילת בשר, קיצור זמן המקלחת, רכישות יד שניה, נטיעת עץ ליום ההולדת במקום מתנה וכד').

לדברי חמיצר, "אין שום התניה מצד בזן או מעורבות מצידם בתוכן. הנושא הזה בוער בעצמותיי עשרות שנים. אני לא יכול לומר שלעולם לא אקים את המיזם כי אחרים לא נרתמו. אין לי שום בעיה לקבל כסף מגורמים מזהמים ששנים הפגנתי נגדם. צריך לעודד גורמים כאלו, שעשו הון מזיהום העולם, לשלם ולהקים מיזמים לטובת הצלת האנושות. השינוי יבוא רק אם חלקים משמעותיים של העולם יהיו מוכנים להירתם למאבק הזה".

"ישראל היא פיילוט"

"צריך לרדת לרמת האדם הבודד", אומר חמיצר, ששואף להוביל את בני הנוער להפחתה של כ-5% מפליטות הפחמן היומיות שלהם. "אם ילדים נמצאים שעות מול המסך, אז שיעלו סרטוני טיקטוק על סביבה וישכנעו אחרים לשנות משהו בנוגע למשבר. ישראל היא פיילוט, כל צעירי העולם יוכלו להשתמש בזה ככלי ולהיכנס מתחת לאלונקה. מיליארד אנשים יכולים לעשות דברים שמעצמות לא יכולות. מה שאני עושה עכשיו זה כמו להקים מפעל למסכות שנתיים לפני הקורונה".

בזן היא לא החברה הראשונה שפועלת כך 

פאנל מדעני האו"ם מצא לאחרונה כי שינוי דרמטי בהרגלי החיים הכרחי לבלימת משבר האקלים. עם זאת, התורם העיקרי למשבר הוא סקטור דלקי המאובנים - פחם, נפט וגז, האחראיים לכ-80% מעליית הטמפרטורה מאז העידן הטרום תעשייתי. מדענים מזהירים כי ללא שינוי קיצוני באופן שבו צורכים בני האדם אנרגיה, לא תוכל האנושות להתמודד עם המצב.

לאורך ההיסטוריה, ניסו חברות הנפט והגז לגלגל את האחריות מעצמן ולקרוא לשינויים אישיים בקנה מידה קטן, כמו למשל חברת הנפט BP שהגתה את המונח "טביעת רגל פחמנית" ויצרה מחשבון שמאפשר לציבור לחשב עד כמה הפרט מזיק לכדור הארץ. לצד זאת, לאורך שנים הפעילו חברות הדלקים לוביסטים כדי לבלום רגולציה ותהליכי מעבר לאנרגיה מתחדשת, לצד עידוד הטלת ספק בקונצנזוס המדעי הנוגע למשבר האקלים.

לכן, קריאת החברות לעידוד שינויים באורח החיים, כשבתמונת המאקרו החברות והממשלות הן אלו שתפקידן להוביל את השינוי הגדול הנדרש, נתפסת כחסרת תועלת. דוח הפורום הבין ממשלתי לשינויי האקלים של האו"ם שפורסם לאחרונה הבהיר כי על האנושות להפחית באופן קיצוני את השימוש בדלקי המאובנים תוך שינוי בכלל מערכות החיים, כדי להימנע מעליית טמפרטורה של יותר משלוש מעלות צלזיוס - הרבה מעל הסף הנחשב לבטוח עבור הציוויליזציה האנושית.

עד כמה שינויים אישיים באורח החיים יצליחו להדביק את קצב הפליטות והנזק של תעשיות דלק המאובנים לכדור הארץ? פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, חישב כמה בני נוער צריכים לשנות את אורח חייהם כדי ״לקזז״ באופן חלקי את הפליטות ממתקני בזן. נכון לשנת 2020, פליטות הפחמן הישירות, של בתי הזיקוק ומתקני כרמל אוליפינים וגדיב של בזן, עומדות על כ-3.3% מהפליטות של ישראל, וזאת מבלי לקחת בחשבון את הפליטות בתהליכי ההפקה, השינוע והשריפה של הדלקים והתזקיקים, מקטעים בהם מתקיימות מרבית הפליטות. חמיצר, שואף להפחתה שנתית של 5% לנפש, כך שלפי פליטות של 8.5 טון לנפש לשנה בישראל בשנת 2020, נדרשים 6 מיליון מאזרחי המדינה, כ-66% מהאוכלוסיה, לשנות את אורח חייהם באופן יום יומי. זאת, כדי לאפס רק את הפליטות הישירות של בז"ן, המשקיעה במיזם של חמיצר כדי לשכנע את בני הנוער לשנות הרגלים עבור האקלים.

״הפחתה של 5% מצד האזרחים, גם אם היא מבורכת, לא תציב את האנושות על המסלול הרצוי בין כה״, אומר וולפסון. ״עד שנת 2030 צריך לחתוך כ-45% מהפליטות הגלובליות. את התהליך הזה אי אפשר לצלוח ללא שינוי דרמטי של מערכות החשמל והתחבורה. השינוי הזה כרוך בגמילה משימוש בפחם, נפט וגז - דלקי מאובנים המחוללים את משבר האקלים ופוגעים בבריאותנו״.

ד"ר אבנר גרוס, חבר סגל בביה"ס לקיימות ושינויי אקלים באונ' בן גוריון, מזכיר כי התורמות העיקריות למשבר האקלים הן חברות הדלקים. "שינוי התנהגותי הוא חלק חשוב מהמאמץ הדרוש לאיפוס פליטות גזי החממה", הוא אומר. "אבל העובדה שחברת דלקים כמו בזן חוברת למיזם כזה תמוהה, מאחר שהיא חלק מהתעשייה האחראית לעיקר הפליטות. גישה כמו שנוקטת בזן במקרה זה נראית כמו ניסיון לגרינווש - כלומר, נעשית בכדי לצייר את החברה כירוקה, למרות שבליבתה החברה מתעסקת בזיקוק נפט. הסטת האחריות מחברות הדלקים לאזרחים הפרטיים היא תרגיל מוכר היטב של חברות, במטרה להוריד את הלחץ מכתפיהן ולמנוע שינויי מדיניות שיאיצו את המעבר לאנרגיות מתחדשות. גם אם לשינוי הרגלים יש חלק בתיקון, המאמץ העיקרי צריך להיות של חברות לתקן את עצמן ולא לבלום מהלכים של ממשלות כדי שנוכל לצאת מהמשבר. זה תפקידה של בזן".

 תגובת בזן: "קבוצת בזן החלה ליישם בימים אלה אסטרטגיה ארוכת טווח שנועדה לייצר שינוי אמיתי בתחום האנרגיה לתחבורה והפולימרים בישראל. אסטרטגיה זו כוללת השקעות בתחום הדלקים החלופיים וכלכלה מעגלית בתחום מחזור הפלסטיק. המיזם המדובר הוא חלק ממחויבות אסטרטגית רחבת היקף לתחום ה-ESG, ובזן רואה חשיבות - לצד השקעות בפרויקטים אסטרטגיים - להשקיע בפרויקט שעיקרו אחריות אמיתית לדור העתיד ושינוי התנהגות לטווח הארוך".