שימוע לשופטי עליון לא יחטא את פצעי אמון הציבור אלא יגביר את התלות הפוליטית שלהם

כדי להגביר את השקיפות, הוועדה לבחירת שופטים אישרה שימוע פומבי למועמדי שפיטה בבית המשפט העליון • האומנם קרני השמש הן התרופה לאמון הציבור במערכת, או שמא הגברת הפוליטיזציה בוועדה לבחירת שופטים?

נשיאת בית המשפט העליון. השופטת אסתר חיות / צילום: אוריה תדמור
נשיאת בית המשפט העליון. השופטת אסתר חיות / צילום: אוריה תדמור

הכותבת היא עורכת דין במשרד SBA משרד עורכות דין

השבוע אישרה הוועדה לבחירת שופטים את ההסכמות בין שר המשפטים גדעון סער ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לקדם הצעה לשימוע פומבי ואף טלוויזיוני למועמדים לשפיטה לבית המשפט העליון, כאשר במסגרת השימוע הפומבי יענו השופטים לחברי הכנסת על שאלות בנוגע להתאמתם לשפיטה בעליון, זאת בכדי לאפשר לציבור להיחשף לתהליך ובכך להגדיל את אמון הציבור במערכת המשפט בישראל.

אמירתו של לואי ברנדייס שאומצה בתחום המשפט, "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר", היא שככל שהשקיפות גדולה יותר, אזי התוצאה נקייה יותר. האומנם? האם קרני השמש צריכות להגיע לכל מקום? והאם בהכרח הן חומר החיטוי הטוב ביותר? התשובה היא לא בהכרח. התשובה נעוצה בשיטת המשפט הנהוגה בישראל ובעצמאות השופטים, וזאת בניגוד למדינות אחרות.

שימוע לשופטי העליון בפני חברי הכנסת, תוך שהוא משודר פומבית לכלל הציבור, יהווה מעין משפט בכיכר העיר למועמדי השפיטה ולאג'נדות שלהם. הסכנה היא שמצב שבו שופטים שיפגינו עצמאות שיפוטית ואג'נדות - כפי שקרה במקרה של פרופ' רות גביזון בשנת 2005, כאשר הפגינה אג'נדה נגד האקטיביזם השיפוטי של נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק, מה שעלה לה במינויה; או מקרים נוספים שראינו בעבר על רקע דעות ברורות ומוצקות - יכול לחזור על עצמו ביתר שאת ולהכניס את השיקולים הפוליטיים ("פוליטיזציה") ללב-ליבה של הוועדה לבחירת שופטים.

רעיון השימוע הפומבי שאוב משיטת מינוי השופטים בארה"ב, אך יש לזכור כי המבנה המשפטי-פוליטי האמריקאי שונה בבסיסו מהמבנה המשפטי-פוליטי בישראל, והציבור הישראלי הרחב אינו מודע למכלול סוגיות ציבוריות וחוקתיות, שיקולים משפטיים, פוליטיים וערכיים העומדים לנגד עיניהם של חברי ועדת הבחירות - ולטעמי גם אין סיבה שיהיה חשוף לכך.

מנגד, השימוע יכול ויאפשר סיכול ממוקד של שופטים שאינם תואמים את הקריטריונים של הפוליטיקאים או של השופטים היושבים בוועדה.

יש לזכור כי בישראל שיטת החיסיון הנהוגה בבחירת השופטים לבית משפט העליון אומצה בהסכמה רחבה זמן קצר לאחר הקמת המדינה, ואף קיבלה מעמד חוקתי מיוחד ומשמעותי, ולא בכדי. על כן, כל שינוי בה צריך להיבחן בזהירות רבה, ויש לאמצו רק אם וכאשר נחיצותו ברורה ויתרונותיו ברורים.

מפתיעה יותר העובדה שנשיאת העליון חיות תמכה ואף יזמה את מהלך השימוע הפומבי לשופטי העליון. זאת לאחר שכזכור בשנת 2017 ביקרה חיות את התנהלות חלק מהשופטים בהליך בוועדה לבחירת שופטים כפי שנחשפו בתחקיר התוכנית "עובדה" - ובמכתבה לשופטים ציינה כי קיימת פוליטיזציה של הליך המינוי ופירטה את הסכנות הגלומות בפוליטיזציה של הליך מסוג זה.

רוצה לומר שנראה כי גם הנשיאה חיות מאמינה שקרני השמש השקופות אינן בהכרח מהוות מרפא לכל חולי, ושיש דברים שעדיין צריכים להישאר מחוץ לפוליטיקה והרחק מעיני הציבור גם במחיר של אמון הציבור.