ממוסקבה לבית שמש: "היום אני מבינה לעומק את בעיית התעסוקה בישראל"

כשהוריה של יוליה איתן עלו לישראל ממוסקבה בגיל 40, היא ראתה את אביה המדען נאלץ לעבוד במפעל פלסטיק באופקים • "הם עבדו מאוד קשה כדי להיקלט בארץ", היא מספרת, "הם שייכים לדור של עולים שלא ויתרו לעצמם ונתנו גם לילדיהם מוטיבציה" • את המוטיבציה הזו מממשת בתפקידה במשרד הכלכלה, כאחראית על קידום אוכלוסיות דומות להוריה

יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה / צילום: איל יצהר
יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה / צילום: איל יצהר

אישי:  בת 41, נשואה לגנאדי ואם לשלושה, גרים במושב עמינדב
מקצועי: ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד הכלכלה

ילדות ומשפחה: "נולדתי במוסקבה למשפחה יהודית אקדמאית, יש לי אח אחד קטן. גדלתי בעיר עצומה, עם עושר תרבותי ותחושת מסוגלות גדולה. זו הייתה ילדות מאוד מאושרת, אבל אני זוכרת גם את גלי האנטישמיות, שהיו בין הגורמים שהניעו את משפחתי לעלות. הגענו כשהייתי בת 11, לבית שמש".

קליטה: "הוריי הגיעו לישראל בגיל 40 פלוס, בלי לדעת מילה בעברית ומבלי שהיה להם הון פיזי או חברתי. הם עלו רק עם המזוודות. אבא שלי, ד"ר לכימיה, ניהל ברוסיה מעבדה גדולה מאוד. כשעמדנו לעזוב היו לו הצעות לעבור למקומות אחרים ולהמשיך במחקר, אבל ההורים שלי קיבלו החלטה ברורה: רק ישראל. הוא עבד כאן במשמרות לילה במפעל לייצור פלסטיק ולמד עברית בשעות הבוקר. אמא שלי ז"ל הייתה בעיצומו של דוקטורט בפיזיקה, כשהלב אמר לה להתחיל ללמד צעירים מתמטיקה. היא עזבה את הדוקטורט ונעשתה אשת חינוך לכל חייה. גדלתי במקום שבו היה מאוד טבעי ללכת עם הרצונות והמאוויים שלך. הם עבדו מאוד קשה כדי להיקלט בארץ. הם שייכים לדור שלם של עולים שלא ויתרו לעצמם ונתנו גם לילדים שלהם מוטיבציה להצליח".

מבית שמש לאופקים: "זו חוויה מטלטלת לילדה בת 11, לעבור ממוסקבה לבית שמש, אבל הגענו למקום שפתח את שעריו בפנינו וקלט אותנו בחום. אחרי שנה עברנו בעקבות העבודה של אבי לאופקים ובשלב מסוים הוריי החליטו שאעבור ללמוד בפנימייה בירושלים, כדי שאוכל להמשיך להיות תלמידה מצטיינת ולא אמצא את עצמי 'על הברזלים'. במבט לאחור, בשנים שלי כילדה בבית שמש ואופקים קלטתי מהי ישראל האמיתית וראיתי תהליכים של קליטה ומפגש בין תרבויות. בלעדיהן, ספק אם הייתי מבינה לעומק סוגיות שבהן אני עוסקת בתפקידי כיום".

גנאדי: "לפני הצבא הייתי במכינה החילונית נחשון בישוב ניל"י, שעסקה בתרומה לקהילה ויצירת ערך מוסף לחברה. שם הכרתי את בן זוגי גנאדי, היום קצין בכיר במערכת הביטחון. ומאז אנחנו יחד, הורים לשלושה ילדים - נדב (13), רוני (10) ונועה (6).

אקדמיה: "לאחר שירות כקצינת מודיעין, התחלתי תואר ראשון בכלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. במקביל נפתחה תוכנית המצטיינים "עתידים" למגזר הציבורי, הייתי במחזור א'".

תחילת הקריירה: "תכננתי להצטרף למגזר הציבורי עם סיום לימודיי, אבל באותה תקופה לא גייסו עובדים. לכן הצטרפתי לחברת הדסית ביו, שמשקיעה בחברות מחקר ופיתוח רפואי. זו הייתה תקופה קצרה, אבל מאוד תוססת. הגעתי בהנפקת החברה ובהמשך גם ניהלתי את אחת החברות של הדסית. הייתי מאוד מחויבת וחשבתי שכבר לא אחזור למשרדי ממשלה".

המעבר: "אחרי כמעט שנתיים בהדסית ביו הוקמה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ופרופ' מנואל טרכטנברג, שהכיר אותי מהסטאז' באגף התקציבים, הציע לי להצטרף. בהתחלה אמרתי שזה לא רלוונטי, אבל הוא התעקש - ובאתי".

המועצה הלאומית לכלכלה: "כיהנתי כסגנית ראש המועצה הלאומית לכלכלה וקידמתי שורה של רפורמות בתחומים כלכליים־חברתיים: עסקתי בקצבאות קשישים, קידום החברה הבדואית והגדלת כוח אדם מיומן למשק. השתתפתי גם בדיוני ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות, והובלתי את תת הוועדה שעסקה בתיירות רפואית".

תעסוקת אוכלוסיות: "בתחילת 2018 מוניתי לראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד הכלכלה. המינהל אמון על שילוב וקידום אוכלוסיות שנמצאות בפער מול הפוטנציאל שלהן בשוק. אנחנו מדברים בעיקר על ערבים וחרדים, שהשילוב שלהם מהווה אתגר אסטרטגי לעתיד ישראל. יש לנו תוכניות למשל לידיעת השפה העברית בקרב ערבים או היכרות עם סביבת עבודה ממוחשבת לחרדים. אבל יש גם אתגרים נוספים: אנשים עם מוגבלות, פערי שכר מגדריים, ומבוגרים שנמצאים לפני הפנסיה".

אבטלה: "אנחנו מנסים למצוא פתרונות לא רק למובטלים שזמנית אין להם עבודה, אלא גם לאנשים שנשארו לגמרי מחוץ לשוק. מי שנשאר יותר מדי זמן בחוץ מפתח תופעות שליליות כמו הסתמכות על קצבאות. רשת הביטחון שהממשלה הקודמת פרשה בתחילת הקורונה הייתה נכונה ונחוצה לזמנה, אבל כמו לרוב התרופות יש לה תופעות לוואי".

פערי שכר: "פערי השכר המגדריים בישראל נמצאים במקום כמעט אחרון במדינות ה-OECD, רק ביפן ובקוריאה המצב יותר גרוע - וזה לא נתון שהמשק הישראלי אמור להשלים איתו. יש לנו דרך ארוכה כדי לשפר את המצב: בין אם בחקיקה ורגולציה ובין אם בהכוונה של נשים צעירות לבחור במקצועות עם שכר גבוה. נשים בישראל משלמות קנס אימהות ולפעמים נראה ששוק העבודה ממש אונס מי מהן שרוצה להתקדם לדרגים בכירים, אם יש לה ילדים".

פנאי: "אני אוהבת לטייל בארץ ובעולם עם משפחתי האהובה, לקרוא ספרים ולצפות בסרטים ובסדרות מתח. ומשלבת גם חברות, התנדבות וכושר גופני".

צרו איתנו קשר *5988