758 קילומטר ו-19 גשרים: תוכנית שבילי האופניים במחוז תל אביב נחשפת

הוועדה המחוזית תדון בתוכנית ששואפת להכפלת שיעור הרוכבים באופניים באזור פי ארבעה • הרשת תוכננה על סמך תחזית הביקושים העתידית • המבחן הגדול: ביצוע הפרויקטים במרחב העירוני על חשבון נתיבי רכב פרטי ומקומות חניה

שביל אופניים בתל אביב / צילום: איל יצהר
שביל אופניים בתל אביב / צילום: איל יצהר

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב, בראשות ערן ניצן, תדון ביום שני בתוכנית האב ליצירת רשת שבילי אופניים במחוז תל אביב. התוכנית, שפרטיה הגיעו לידי גלובס, כוללת סלילת 758 קילומטרים של תשתיות אופניים, והיא חלק מתוכניות נוספות שמקודמות במסגרת תוכנית האב הלאומית לסלילתם. עם זאת, המבחן יהיה בביצוע הפרויקטים במרחב העירוני על חשבון נתיבים לרכב פרטי ומקומות חניה, משימה שעד כה משרד התחבורה לא מצטיין בה.

התוכנית אמורה להגשים את יעדי פיצול הנסיעות שנקבעו, ובמסגרתם 12% מהנסיעות שיבוצעו במחוז יהיו באמצעות אופניים, לעומת 3% בלבד כיום. בתל אביב, היעד הוא 20%, לעומת 7% היום. ברשויות הנוספות במחוז - אזור, רמת גן, רמת השרון, אור יהודה, חולון, בת ים, הרצליה, קריית אונו, גבעתיים, כפר שמריהו ובני ברק, יעדי הפיצול לטובת רכיבה על אופניים גבוהים משמעותית מהמצב הקיים. 758 הקילומטרים המתוכננים במחוז יתווספו ל־251 ק"מ הקיימים, חלקם הגדול ביותר הוא בתל אביב.

146 גשרים שאותרו על גבי הרשת המתוכננת

כך, למשל, לפי התוכנית, לתל אביב יתווספו 283 ק"מ, לרמת השרון 53 ק"מ, לרמת גן 69 ק"מ, להרצליה 90 ק"מ, לחולון 75 ק"מ, ועוד. על רשת הרכיבה המוצעת אותרו 146 גשרים, חלקם קיימים וחלקם מאושרים לביצוע, והתוכנית מציעה להוסיף עוד 19 גשרים לאופניים. הפרמטרים שקבעו את מבנה הרשת כוללים ספירות תנועה לבדיקת הביקושים כיום, וכן ביקושים חזויים, צפיפות הבנייה, כיסוי המרחק מתשתיות רכיבה, בחינת תנועת תושבי הערים באמצעות הסקר הסלולרי שביצע משרד התחבורה בשנת 2019 וסקרי נסיעות במטרופולין.

הרחובות שיתועדפו הם אלו שבהם נפח הרכיבות הוא מעל הממוצע האזורי, רחובות שישלימו רשת יעילה ללא קצוות, חיבוריות לתוואי אופנידן ולסטטוס תכנוני מתקדם. הכיסוי של הרשת מתאר את קירבת המבנים לתשתית רכיבה במרחק של 250 מטרים, ואם התוכנית תבוצע - הכיסוי יעלה מ־42% כיום לכמעט 90%.

פערים משמעותיים בנפח הרכיבה בין ערי המחוז

נפח הרכיבה הקיים כיום במרחב שונה מאוד בין יישוב ליישוב, ובעוד שתל אביב היא השיאנית - אחריה נמצאות בפער ניכר רמת גן, בני ברק וגבעתיים. בתחתית רכיבות האופניים באזור נמצאות כפר שמריהו, חוף השרון ואזור. מהשוואה בינלאומית שהוצגה בתוכנית עולה כי תל אביב נחשבת לעיר ברף העליון של הערים המתחילות בקידום תשתיות אופניים, אך מנגד יתר גוש דן נמצא בפיגור גדול אחריה.

 
  

התוכנית הוכנה על ידי משרד התחבורה, מינהל התכנון, וחברות אשד ו־Planet, והיא מהווה חלק מעבודה כוללת יותר. במסגרת תוכנית האב הארצית שגובשה במשרד, נבדקו כמה קילומטרים של צירי רכיבה נדרשים באזורים הבנויים בכל הארץ. האומדן התקציבי לצורך ביצוע הרשת כולה עומד על 8 מיליארד שקלים. התקציב חולק לחומשים, עם 2 מיליארד שקלים לכל חומש - כפי שגם בא לידי ביטוי בתקציב המדינה האחרון. התיקצוב מעלה באופן משמעותי את ההשקעה פר נפש בתשתיות האופניים בישראל, ובניגוד לתוכניות אב שונות - תוכנית זו נשענת על תקציב שהתקבל בחלקו. בנוסף, מתוכנית האב הלאומית ייגזרו רשתות גם ליתר המטרופולינים - חיפה, ירושלים, באר שבע, וכן תושלם רשת למחוז המרכז.

היעד: פי עשרה רכיבות באופניים ברחבי הארץ

הנחת העבודה שביסוד תוכנית האב הלאומית היא שניתן להגיע לשיעור פיצול נסיעות של 10% באמצעות רכיבה על אופניים, לעומת אחוז אחד בלבד היום. קצב הסלילה השנתי בישראל נמוך ועומד על כ־32 ק"מ, לעומת תל אביב שסוללת יחסית במהירות ובשנת 2020, למשל, סללה מחצית מהפיתוח הלאומי. כדי להגיע לסלילת יותר מ־3,700 קילומטרים בסך הכל, נדרש תקציב של כמעט 8 מיליארד שקלים - כאשר משך הסלילה הצפוי הוא 20 שנה. התקציב שניתן לחומש הקרוב משקף השקעה של 39 שקלים לתושב, לעומת 10 שקלים קודם לכן. במטרה להשלים את הרשת, תקציב דומה יידרש גם לשלושת החומשים הבאים. ההשקעה השנתית בתושב במדינות המובילות גבוהה יותר, אף שיש בהן כבר רשת די מפותחת של תשתיות רכיבה. כך, למשל, אנגליה משקיעה 50 שקלים לתושב, גרמניה משקיעה 70-32 שקלים לתושב, והולנד - 138 שקלים.

התקדמות משמעותית הן ברמת התכנון והן בתקצוב

אם בעבר משרד התחבורה עסק בכתיבת הנחיות ובמיזמי "מאצ'ינג" מול הרשויות המקומיות במסגרת פרויקט "שותפים לדרך" ובקידום מיזם אופנידן בעצלתיים, הרי שמדובר בהתקדמות משמעותית הן ברמת התכנון והן ברמת התקצוב. ואולם, כדי לעמוד ביעדי התוכנית שהם מוכווני טווח רחוק (2040 באופן רשמי, אבל זה צפוי להימשך זמן רב יותר) ביעדי ביניים לסלילה של עשרות קילומטרים מדי שנה, יימדד משרד התחבורה בביצוע - נקודת התורפה ביכולות הדלות שהוא מפגין, כפי שמראים מיזמי תחבורה רבים.

 
  

גם הסכמים מול הרשויות לא מהווים ביטוח לביצוע. בשנת 2016, למשל, חתם משרד התחבורה על שורת הסכמים מול רשויות מקומיות לסלילת נתיבי העדפה לאוטובוסים. עם זאת, רשויות רבות העמידו קשיים בשלב הביצוע, בחלקן התחלף ראש העיר ואיתו המדיניות, ובחלקן פשוט החלה התנערות מההסכמים. מיזם נוסף הוא אופנידן שמשרד התחבורה התחייב, ללא אחיזה במציאות, על זמני הבשלה שונים ב־2019 וב־2021. בפועל, הפרויקט עדיין לא הושלם, לאחר שגם הוקפא בתקופת כהונתה של מירי רגב במשרד.

אדריכל ארז בן אליעזר, מתכנן מחוז תל אביב במינהל התכנון, אמר בנוגע לתוכנית: "חשיבות המהלך הוא לייצר רשת שבילי אופניים ברמה עירונית ומחוזית, אשר תתחבר לרשת שבילי האופניים המקיפה במחוז מרכז ורשת השבילים המהירים של ה'אופנידן'. וזאת, במטרה לאפשר בסיס תשתיתי ליעדי הפיצול העירוניים של אופניים מתוך כלל הנסיעות (12% בממוצע מחוזי). מהלך זה יאפשר להאיץ את ביצוע רשת השבילים תוך השלמת תקצוב ביצוע ע"י משרד התחבורה, וכן לאפשר לתהליכי תכנון עתידיים להתחבר לרשת המוצעת והעצמתה בתחומם".