מטוסים לא מנוקים ועיכובים בהמראות: התסכול של חברות התעופה גובר

חברות התעופה מלינות כי למרות הירידה היחסית בעומסים בנתב"ג לעומת פסח, הנוסעים שלהן ממשיכים להיפגע: "לקוחות מפנים את הכעס אלינו, אבל האשמה אינה שלנו אלא של רשות שדות התעופה" • מנכ"ל נתב"ג, שמואל זכאי: "חסרים לנו עובדים במגוון תפקידים"

עומסים בנתב''ג / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
עומסים בנתב''ג / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

מטוסים שממריאים מבלי שנוקו לאחר הנחיתה, עיכובים בטיסות ומזוודות שלא ממריאות עם הנוסעים: חברות התעופה מלינות כי למרות הירידה היחסית בעומסים ובתנועת הנוסעים בנתב"ג לעומת פסח, הנוסעים שלהן ממשיכים להיפגע, וזאת שלא באשמתן.

"נוסעים מפנים את הכעס אלינו, ולכאורה בצדק, אלא שמאחורי הקלעים מה שקורה לא תלוי בנו אלא ברשות שדות התעופה", כך טוען גורם באחת מחברות התעופה, שאומר: "הגענו למצב שבו אין מי שינקה מטוסים בין הנחיתה להמראה, מטוסים עומדים וממתינים לתדלוק שלא מגיע, וגם פה יש פקק שמוביל לעיכובים בהמראות. למעשה, עיכובים הפכו להיות שגרה.

"הנוסעים לא מספיקים לגמור את תהליך הטרום-הטיסה בזמן, וגם נושא המזוודות מטריד, הן עבור הממריאים והן עבור הנוחתים - נוסעים עשויים להמתין שעה ויותר למזוודות שלהם אחרי שהם נוחתים בנתב"ג. הם מפנים את הכעס לחברות התעופה - אלא שאין לנו איך להשפיע על זה. אומרים לנו שיש מחסור בכוח-אדם, וזה מובן, וגם אנחנו חווים את זה, אבל משהו חייב להיעשות, בעיקר כשאנחנו מתקרבים לעונת הקיץ". 

כ-60 אלף נוסעים מדי יום

כ-50-60 אלף נוסעים צפויים לחלוף בנתב"ג מדי יום בימים הקרובים. עם סיום הרמדאן רבים בחברה הערבית יוצאים לחופשה (בעיקר לטורקיה, למצרים ולאיחוד האמירויות), ואליהם יצטרפו מי שיסעו לחו"ל בסוף השבוע הארוך שמתחבר ליום העצמאות. בימי השיא בנתב"ג בפסח עלה מספר הנוסעים ביום על 75 אלף.

לנוכח הטענות שהשמיעו גורמים בחברות תעופה שונות, מנכ"ל נתב"ג שמואל זכאי אומר כי אומנם נעשים מאמצים להביא עובדים נוספים כדי לתגבר את כוח-האדם, אך העיכובים שמונים בקרב חברות התעופה אינם באחריות הבלעדית של רשות שדות התעופה. 

מנכ''ל נתב''ג, שמואל זכאי / צילום: סיון פרג'
 מנכ''ל נתב''ג, שמואל זכאי / צילום: סיון פרג'

הסיבה, כפי שמסביר זכאי, נעוצה במקרים רבות בשירותי הקרקע שמעניקות חברות התעופה דרך חברות מקומיות במיקור חוץ. החברות הבולטות הן לאופר, QAS ואירו הנלדינג. בשונה מאל על, שהיות שנתב"ג הוא נמל הבית שלה, היא מפעילה לעצמה שירותי קרקע הן בעמדות הבידוק והן בניקיון המטוס - שאר החברות צריכות לשכור שירותים אלה מחברות מקומיות, בהן הן תלויות לתפעול תהליך ההמראות והנחיתות. גם ארקיע וישראייר רשאיות להפעיל שירותים עצמאיים, אולם לרוב הן תיעזרנה בחברות שירותי הקרקע.

הפקק, אומר זכאי, מתחיל בכך שמטוסים עומדים ומחכים לנוסעים שמעוכבים בשלב הבידוק (צ'ק-אין), שם השילוב של מחסור בכוח-אדם ביחד עם התארכות התהליך מול כל נוסע, מוביל לעומסים.

"חסרים לנו עובדים במגוון תפקידים" 

מעבר לכך אומר זכאי: "חסרים לנו עובדים במגוון של תפקידים. חסרים מפקחי רחבות, רמפיסטים, עובדי שינוע ועוד. קורה מצב שעד שכבודה נשלחת למערכת המיון ולמכונות הבידוק הביטחוני, הטיסה כבר סגורה. אין סיכוי לכבודה לעלות לטיסה כזו. אנחנו לא הגורם לבעיה הזו, אלא אנחנו התוצאה של הבעיה, שמקורה בחברות ההנדלינג (שירותי הקרקע), שהן קבלניות המשנה של חברות התעופה".

בנוגע לטענה כי מטוסים ממריאים מבלי שנוקו, אומר זכאי: "כשחברות לא מעדכנות את הלו"ז שלהן מראש, כפי שהן צריכות לעשות, נוצר מצב שבו נדרשת הזמנה מיוחדת. במציאות של מחסור בכוח-אדם, לא יהיה מי שינקה את המטוס שלא שובץ. תוסיפי למשוואה הזו את השינוי שעבר התחום הזה בעקבות הקורונה ואת הדרישה לחיטוי שמחייב להציב צוותים כפולים - ומתקבל מצב שבו מטוס עשוי אכן להמריא מלוכלך".

באשר לסוגיית התדלוק אומר זכאי כי מדובר בחברות חיצוניות שמספקות את השירות למטוסים, וגם הן מתמודדות עם מחסור בעובדים.

ואכן, בימים אלה מתפרסמות מודעות לגיוס עובדים בנתב"ג. מודעה שפורסמה לגיוס עובדי שינוע מבטיחה "תנאי שכר מעולים". העובדים גם יקבלו מענק מיוחד שגם חברות שירותי הקרקע מציעות, אלא שכפי שמסביר גורם בענף, "גם בתנאי שכר מעולים אנשים לא באים לעבוד. ראינו בפסח עובדי דלפקים שספגו את הכעס ואת התסכול של העובדים שלא חזרו לעבוד. ענף התעופה לא מושך אליו עובדים, גם משום שהוא עונתי, וגם משום שיש ענפים שמשלמים יותר. יש גבול לכמה אפשר להעלות את השכר. אין לחברות את האפשרות להתמודד עם עלויות כוח-אדם כאלה". 

"תגובת שרשרת של עיכובים" 

המחסור בכוח-האדם בענף התעופה אינו אתגר שנמצא רק בישראל. בבריטניה למשל מבוטלות עשרות טיסות מדי יום, מכיוון שאין כוח-אדם שיטפל במטוסים ובנוסעים. לפני כשבוע וחצי טיסת וויז אייר שהמריאה בעיכוב של שלוש שעות מנתב"ג והייתה אמורה לנחות בנמל התעופה גטוויק בלונדון, נאלצה לנחות בנמל תעופה המרוחק 300 ק"מ מהיעד, היות שלא היה כוח-אדם שיטפל במטוס. הנוסעים, אגב, נאלצו למצוא פתרונות בכדי להגיע ללונדון.

בסוף השבוע האחרון התבקשו חברות תעופה לדלל את הלו"ז שלהן בהמראות ונחיתות מנמל התעופה סחיפול באמסטרדם לנוכח העומסים הגדולים. גם באירופה הביקוש לטוס זינק, ומצוקת כוח-האדם עדיין לא נפתרה.

"העיכובים בהמראות מייצרים לנו בעיה גדולה", אומר גורם בחברה אחרת. "זה מוביל לתגובת שרשרת של עיכובים גם בהמראות בהמשך הלו"ז, אנחנו רואים יותר ויותר פספוסים של טיסות קונקשן של נוסעים, גם כשהם לקחו טווח ביטחון של שעתיים. זה שיבוש בתוכניות של הנוסעים, וזה בעיקר המון כעס ותביעות לפיצוי שהנוסעים מפנים אלינו".

בשיחה עם גלובס אמר זכאי זה מכבר כי ההחלטה שהתקבלה בנתב"ג היא לא להגביל את לוח הטיסות על-פי הקיבולת שבה ניתן לטפל, כדי לא לדחוף את מחירי הטיסות מעלה וכדי לספק מענה לביקוש לטוס. 

מחכים להקלות נוספות 

מעבר למחסור של מאות עובדים, בנתב"ג מחכים להזזת מתחם בדיקות הקורונה לנוחתים שגורע 45 עמדות בידוק לאוהל חיצוני; או יותר מכך - לביטול חובת ביצוע הבדיקות, נושא שנידון במשרד הבריאות. בנוסף מקווים שם לעוד ועוד הקלות במדיניות הכניסה למדינות שונות, שכן ככל שיתקבלו הקלות, זמן התשאול לנוסע בדלפקי הבידוק יקטן, והתהליך יזרום מהר יותר.

ואכן, עוד הקלות יש  מדי יום. מ-1 במאי למשל ניתן להיכנס ליוון מבלי להציג תעודות מתחסן/מחלים, וגם תאילנד פתחה את הכניסה לכלל התיירים ללא הגבלות. ככל שמדינות יוותרו על הדרישה לבדיקות לפני הכניסה אליהן (דוגמת ארה"ב), התהליך יתקצר, והעומסים יפחתו.

"כבר עכשיו אנחנו רואים שהעומסים פחתו", אומר זכאי, שמאמין כי ההתייעלות בהליך הטרום-טיסה נמצאת במגמה חיובית. "עדיין יש עיכובים בהמראות, אבל פחות ממה שראינו בפסח", הוא אומר.

צרו איתנו קשר *5988