הטלטלות בחברת החשמל מעכבות את מינוי המנכ"ל ומציפות סימני שאלה

הכאוס סביב מינויו של מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, לא נגמר וממשיך להסתבך. לאחר שבשבוע שעבר, התפטר יו"ר חברת החשמל, דב בהרב, תוך שהוא הטיח אשמות כבדות נגד צמרת החברה, בין היתר סביב הליך בחירת המנכ"ל. כעת התגלה לגלובס שבעקבות כך, שרת האנרגיה קארין אלהרר ומנהלת רשות החברות החדשה, מיכל רוזנבוים, החליטו להמתין עם הליך המינוי של המנכ"ל המיועד, שפיגלר, עד לבדיקת הטענות.

השבוע רוזנבוים שיגרה מכתב לחברי הדירקטוריון, לקראת התכנסות המועצה. "בימים אלו, חברת החשמל, אחת החברות המשמעותיות בישראל, עוברת טלטלה אשר עלולה להביא לפגיעה בתפקודה הקריטי בהבטחת רציפות אנרגטית למשק הישראלי", פתחה את מכתבה לדירקטורים.

במסגרת בירור הליך המינוי, רוזנבוים ובהרב צפויים להיפגש השבוע כדי לדון בטענות שלו כלפי מינוי המנכ"ל וההתנהלות בצמרת החברה.

ב־3 לאפריל התכנסה באופן חפוז ובהול ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל לישיבה הראשונה שלה. שעות ספורות קודם לכן, עדיין לא היה ברור האם הישיבה תתקיים, כיוון שמי שהיה אמור לעמוד בראש ועדת האיתור, היו"ר המיועד של חברת החשמל, דב בהרב, טרם נכנס לתפקידו. עם זאת, על פי גורמים שונים המעורבים בהליך, חלק מחברי הדירקטוריון לחצו שלא לחכות לבהרב ולזרז את הליך האיתור. וכך אכן היה.

הקשר בין מינוי שפיגלר לתשלום לחברה קדישא

בחודש שעבר, ברקע התכנסות ועדת האיתור לבחירת מנכ"ל חברת החשמל, התרחשו בצירוף מקרים חריג שני מקרים שנוגעים לאותן שתי דמויות מפתח במדינה: שפיגלר, המנכ"ל היוצא של המוסד לביטוח לאומי והמנכ"ל הנכנס של חברת החשמל, ואברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא תל אביב ודירקטור בחברת החשמל.

באורך פלא, שעות אחדות לאחר התכנסותה של הוועדה - כשאחד מחבריה היה מנלה - פורסמו תקנות להערות הציבור שמהותו הגדלת התשלומים שמעביר הביטוח הלאומי לחברה קדישא. מדובר בתקנות שיטיבו עם חברת קדישא - כל זאת בזמן ששפיגלר עדיין מכהן בתפקיד מנכ"ל המוסד.

אמנם, נושא תעריפי הקבורה דורש הסדרה במשך שנים ארוכות. מצד אחד, יש רציונל בתקנות המבקשות להגדיל את התשלום לחברות הקבורה הפועלות בפריפריה. לעיתים משפחות מהפריפריה מתקשות להביא את קרוביהם לקבורה, ובמקרים מסוימים אף נדרשות לשלם סכומים מופקעים כדי שקרוביהם יובאו ממרכז הארץ לקבורה בדרום או בצפון. אולם, לאחר שנים של עבודת מטה בביטוח הלאומי בנושא חברה קדישא, התזמון שבו הוחלט לפרסם את התקנות החדשות מעורר תמיהה לכל הפחות.

עוד בטרם נבחר שפיגלר למשרת מנכ"ל חברת החשמל על ידי הדירקטוריון, פורסמו בגלובס ובכלי תקשורת נוספים טענות לפיהן גובשה קואליציית לטובתו. גורמים המעורים בהליך, טענו שמנלה משך בחוטים לטובתו של שפיגלר, אף שמנלה הכחיש את הדברים.
מנלה ידוע כאחד האנשים הקרובים ביותר לשר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, וכאישיות בעלת קשרים מסועפים עם מוקדי כוח שונים במדינה. בשנים האחרונות, הוא היה חבר ברשימה ארוכה של דירקטוריונים וועדות ממשלתיות חשובות, כמו ועדת סל התרופות.

בשנת 2005 נקבעה הוראת שעה שהגדילה את דמי הקבורה המשולמים לחברות הקדישא הפועלות ביישובים קטנים. תוקפה של הוראת השעה הוארך פעמים רבות עד שפקע בנובמבר 2020 ולא הוארך שוב, באופן שהקטין את תעריפי הקבורה למצב טרם הוראת השעה. על פי השינויים המוצגים בתקנות החדשות, הסכומים שישלם המוסד לחברה קדישא יכסו את הוצאות הקבורה של נפטרים.

בדבריי ההסבר לתקנות החדשות, עליה חתום שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, נכתב: "נוכח שינוי שיטת הקבורה בישראל נערכה בשנים האחרונות, במקביל להארכת הוראת השעה, בדיקה כלכלית חדשה ומורכבת על ידי יועץ כלכלי חיצוני (חברת מרטנס-הופמן). בבדיקה נבחנו תעריפי דמי הקבורה המתאימה למגוון שיטות הקבורה הנהוגות כיום בישראל".

בין התקנות שנוספו מוגדרת "תוספת תשלום לחברת קבורה", אותה המוסד לביטוח לאומי יעניק במידה ויוכחו הוצאות נוספות הקשורות בחציבת הקבר או בביסוס מבנה הקבורה. עוד נקבע שהמוסד ישלם תוספת תחזוקה ייעודית לחברות הקבורה בהתאם לשיקול דעת נציגיו, ובהתאם לכיסוי עלויות אחזקת מבנה הקבורה וסוג הקבורה.

עוד נקבע בתקנות החדשות שהביטוח הלאומי ישלם לחברת הקבורה תוספת בסך 799 שקל (צמוד למדד תשומות הבנייה) עבור קבורה שנערכה בקומות. עוד נכתב בתקנות שחברת קדישא תקבל תוספת בסך 600 שקל (צמוד למדד המחירים לצרכן), עבור קבורת מכפלה שנערכה ברשות מקומית המשתייכת לפריפריה. התעריפים החדשים יחולו רטרואקטיבית על כל קבורה שבוצעה מתחילת 2022.

מהביטוח לאומי נמסר בתגובה: "חשוב לציין ולהדגיש שהבקשה לפרסום התקנות להערות הציבור הועברה בתאריך 27.10.21, חודשים לפני שמנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך, התפטר בתפקידו, וכחמישה חודשים לפני הגשת מועמדותו של שפיגלר לתפקיד.
מי שאמון על התהליך פרסום התקנות להערות הציבור, היא הלשכה המשפטית וזאת לאחר אישור משרד המשפטים. ועד רגע כתיבת שורות אלה, התקנות - יש לאמר, נדרשות לאישור ועדת העבודה הרווחה של הכנסת והדיון בנושא טרם נקבע."