שוק המניות כבר לא קונה את המדיניות של פאוול

המשקיעים הבינו שהמתנה שהביא ג'רום פאוול לשוק כששלל קצב העלאות ריבית חריג של 0.75%, תהיה להם לרועץ במלחמה מול האינפלציה • האג"ח ל-10 שנים בארה"ב מתחילות להציע תשואה אטרקטיבית למשקיעים שמאסו בתנודתיות הקיצונית בשוק המניות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press
יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הודעת הריבית של הפדרל ריזרב בשבוע שעבר עמדה בהתאם לתחזיות המוקדמות  בשוק, אבל הבוקר שאחרי נראה כמו חלום בלהות שהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח. הפד העלה את הריבית ב-0.5% - קצב העלאת הריבית הגבוה זה עשרים שנה. אם בוחנים את תגובת השוק, אין זה מספיק כדי לרסן את האינפלציה שהגיע ל-8.5% במרץ האחרון.

מים רבים עברו בנהר מאז שהפד שינה את המדיניות שלו ב-180 מעלות. החל בעמדתו כי האינפלציה זמנית בשל שיבושי הקורונה ועד ההכרה בנובמבר האחרון כי צריך לזנוח את המושג "זמני" לגבי האינפלציה, ויש לפעול להעלאת הריבית כדי לרסנה. אלא שהכלכלנים בשוק מניחים כי הפד שינה מדיניות מאוחר מדי, ובינתיים האינפלציה ברחה משליטתו.

המלכוד של הפד נעוץ בניסיון למצוא את רמתה של "הריבית הניטרלית", זו שתרסן את האינפלציה מצד אחד אך מהצד השני לא תפגע בצמיחה. לחצי האינפלציה צפויים להיות מושפעים מהמלחמה באוקראינה שמביאה להתייקרות מחירי הסחורות. מעבר לכך, אפשר להצביע על לחצים אינפלציוניים גם משוק העבודה בארה"ב. עלות יחידת עבודה עלתה ברבעון הראשון בקצב הגבוה ביותר מאז שנות ה-70 ועמה עלו החששות מפני "ספירלה אינפלציונית". כלומר, שהעלייה בשכר תדלק את רמת המחירים, וכך האינפלציה תמשיך לעלות. 

במסיבת העיתונאים לאחר הודעת הריבית יו"ר הפד ג'רום פאוול שלל את האפשרות שחברי ועדת השוק הפתוח של הפד (FOMC) ידונו בהעלאת הריבית לרמה של 0.75% -  שנחשבת חריגה לעומת קצב העלאות של 0.25%, כפי שבדרך כלל נוהגים הבנקים המרכזיים בעת העלאות הריבית. בכך פאוול העניק "מתנה" למשקיעים שחששו מהידוק מהיר מדי של המדיניות, ובתגובה לכך המדדים המובילים בניו יורק זינקו בחדות. אלא שבבוקר שאחרי הבורסות נפלו בעד 6% במהלך המסחר, מדד הפחד (VIX) זינק ל-32 נקודות, ובסיכום השבוע מדד S&P 500 השלים שבוע חמישי ברציפות של ירידות, ומדד הנאסד"ק השלים נפילה של 24% מהשיא.

לא ברבור שחור, אלא סיכונים ידועים

קשה להסביר ירידות קיצוניות כמו שנראו בסוף השבוע האחרון והזכירו את ימי טרום משבר הסאבפריים ב-2008. אלא שהפעם לא מדובר בברבור שחור אלא בסיכונים ידועים. למרות שהטון של פאוול היה פחות ניצי מהצפוי, המשקיעים הפנימו כי עיקר גורמי הסיכון - כמו אינפלציה גבוהה, חוסר הוודאות בנוגע למלחמה באוקראינה, וגם התפתחות הקורונה בסין - כל אחד לכשעצמו מספיק כדי להוות איום משמעותי לכלכלה. את הסיבה לירידות החדות ביום שישי אפשר לתלות בכך שהמשקיעים לא קונים את ניהול הציפיות של הפד, וה"מתנה" שהם קיבלו בדמות נטרול החשש מקצב גבוה יותר של העלאות הריבית, יהיה לרועץ בהמשך בכל הנוגע לניסיון למתן את האינפלציה.

עדות לכך אפשר למצוא בשוק שדווקא כן מתמחר העלאה של הריבית בקצב 0.75% בניגוד לדבריו של פאוול. אם לפני הודעת הריבית של הפד המשקיעים חששו מפני העלאת ריבית בקצב מהיר מדי כדי לרסן את האינפלציה, נראה שלאחריה המשקיעים לא מאמינים שהפד יצליח לנתב את הכלכלה האמריקאית לנחיתה רכה, כלומר לרסן את האינפלציה מבלי להביא להאטה.

לצד הירידות בשווקים הפיננסים נרשם זינוק בתשואות האג"ח הארוכות של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים מעל ל-3%. שוק האג"ח שמתחרה על לבו של המשקיע בשוק המניות, נראה כעת אטרקטיבי יותר נוכח זינוק התשואות שעשויות להיות השקעה עדיפה אם נועלים אותה ל-10 שנים בהתחשב בחוסר הוודאות בכלכלה העולמית. לא מן הנמנע שהמשקיע הסביר יעדיף את התשואה הממוצעת הזו בכל שנה על פני התנודתיות הקיצונית של שוק המניות.

הביקוש לדולר עלה, השקל נחלש בחדות

לצד הירידות החדות בשווקים בניו יורק, השקל נחלש על רקע מחסור בדולרים בשוק המקומי. השקל נחלש בחדות מול הדולר כבר מתחילת השנה - הדולר זוכה לעדנה מתוקף היותו חוף מקלט בעת משבר, ומלבד עליית האינפלציה בארה"ב, המטבע האמריקאי התחזק על רקע הפלישה לאוקראינה שהביאה לזינוק חד בחוסר הוודאות בכלכלה העולמית לצד העלייה במחירי הסחורות שבתורה תתגלגל לאינפלציה העולמית. 

 
  

הצפי לריסון האינפלציה הביא עמו גם צפי להעלאות ריבית בארה"ב, וכך הדולר שנהנה מפערי הריביות מול ישראל, מתחזק על חשבון השקל. מעבר לכך, גורם משמעותי  להיחלשות השקל הוא הגידורים של השקעות הגופים המוסדיים. לירידות החדות בשוק המניות מעבר לים ישנה השפעה על היחלשות השקל, שכן בעת שההשקעה של המוסדיים מעבר לים מאבדת מערכה לצד הירידות בשווקים, כך המוסדיים צריכים לרכוש דולרים בשוק המקומי כנגד הירידות, וזאת כדי לעמוד בתנאי מדיניות ההשקעה. כך, אלו מביאים לצמצום היצע הדולרים בשוק ולהיחלשות השקל. במהלך המסחר הרציף בסוף השבוע האחרון עלה הדולר לרמה של 3.4 שקלים.