היום שאחרי הקורונה: פייזר ומודרנה מחפשות את דרכן

חברת התרופות הענקית פייזר רושמת היום הכנסות גבוהות מתמיד, אבל לראשונה מאז הקמתה פיתחה תלות מסוכנת בקטגוריית מוצר אחת לא יציבה סביב מגפת הקורונה. מניית החברה כמעט הכפילה את ערכה מתחילת המגפה עד השיא, בדצמבר 2021, אולם מאז איבדה כ-17% והיום היא נסחרת לפי שווי של 277 מיליארד דולר. לפני כשבוע, פרסמה פייזר את תוצאות הרבעון הראשון של 2022, ולפיהן ההכנסות מהחיסון לקורונה היו 48% מההכנסות הרבעוניות, כ-13.2 מיליארד דולר. עוד 1.5 מיליארד הגיעו מהתרופה לקורונה, פקסלוביד. 

■ פרופ' בוב לנגר, ממייסדי מודרנה: "נתמקד ביישום של טכנולוגיית mRNA למגוון מחלות, ונוביל מהפכה ברפואה"

  

בניכוי החיסון והתרופה לקורונה, הכנסות פייזר צמחו רק ב-2%, מה שמעיד על מידת התלות של פייזר בחיסון. עם כל השמחה על הכפלת הביזנס, הירידה הבלתי נמנעת מפסגה של מוצר מנצח עלולה להלחיץ גם את השקולים שבמנכ"לים (ראו מקרה טבע).

ימים ספורים לאחר פרסום הדוחות, שוחחנו בראיון בלעדי לגלובס עם ד"ר מייקל דולסטן, ראש תחום המו"פ בפייזר, התפקיד המדעי המוביל בחברה. דולסון צפוי להשתתף השבוע בכנס ביומד 2022, שיתקיים בימים שלישי-חמישי. "זו הפעם השנייה שבה אני משתתף בכנס", הוא אומר. "אני חושב שהתעשייה אצלכם מתפתחת ממש יפה. בקיץ, מתוכנן ביקור נוסף בישראל של צוות גדול מפייזר בראשות מנכ"ל החברה אלברט בורלא".

"הסתכלנו סביב ואמרנו 'מי אם לא אנחנו'"

במבט לאחור, איך אתה מנתח את ההימור שלכם על טכנולוגיית mRNA עבור החיסון לקורונה? האם בחנתם גם אפשרויות אחרות?
"שילוב של רציונליות עם אינטואיציה. ב-2018 חתמנו על שיתוף פעולה עם חברת ה- mRNA הגרמנית ביונטק, חברה קטנה מאוד ללא מוצרים. כשהגיעה המגפה, הסתכלנו מסביב ואמרנו 'מי אם לא אנחנו?'. לא הייתה חברה אחרת גדולה עם פעילות חיסונים חזקה וטכנולוגיה מתקדמת כזו.

"היה ברור שבמצב של פנדמיה, רק מוצר mRNA יכול להיות מוכן במהירות ולהתאים לווירוס שמשתנה מהר. ביונטק הייתה חברה קטנה יותר ממודרנה, אבל באמצעות שיתוף הפעולה עקפנו את מודרנה בדרך לשוק".

אתה מציין את השינוי המהיר של הווירוס כסיבה לבחירה בטכנולוגיית mRNA, אבל עכשיו אנחנו כבר חצי שנה בתוך גל האומיקרון ועדיין אין חיסון מותאם.
"נכנסנו עם חיסון לאומיקרון לניסויים קליניים יחסית מהר, אבל במקביל גם ראינו יעילות לא רעה לבוסטר של החיסון המקורי. לא היה לגמרי ברור מיד אם יש צורך בחיסון נוסף, ואיך היעילות שלו צריכה להיבדק מול החיסונים הקיימים.

"ב-28 ביוני צפויה להתקיים ועידה של ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי), שבה תינתן הכוונה לכל החברות אילו זנים הרשות רוצה שייכללו בחיסון שיוצע לציבור לקראת הסתיו. אנחנו, וגם החברות האחרות, חייבים לחכות להחלטה. אני מעריך שהחיסון יכלול את וריאנט האומיקרון או כמה וריאנטים של אומיקרון.

"אני מאמין שהיום, בתקופה שבה הפנדמיה הופכת לאפידמיה, אנחנו כבר יודעים ונדע להתמודד בצורה טובה יותר עם הגלים והווריאנטים החדשים. ב-2022 אולי נצטרך עדיין יותר מחיסון שנתי אחד, ואחר כך כנראה נציע חיסון שנתי. אני מאמין שפייזר וחברות אחרות שבאמת השקיעו במדע של התחום הזה יוכלו לשפר את הטכנולוגיה, כך שהחיסונים יהיו עמידים לאורך זמן ופיתוח הגרסאות המותאמות יהיה מהיר יותר. כך נוכל לחסן בתחילת הגל. בכל זאת הייתי ממליץ לך על בוסטר רביעי כרגע, ואת החיסון הבא כבר תיקחי אולי יחד עם החיסון השנתי לשפעת".

התרומה של ישראל לתוכנית החיסונים

דולסטן אומר שאם וכאשר יגיע החיסון המותאם, ישראל כנראה תהיה בקדמת התור לקבלו. לדבריו, הנתונים האפידמיולוגיים שהגיעו מישראל היו משמעותיים מאוד לפיתוח תוכנית החיסונים של החברה. "חוקרים מישראל היו הראשונים שזיהו שנוגדני המחוסנים פחתו עם הזמן, ושצריך בוסטר שלישי, ואחר כך גם רביעי, וארגונים מובילים כמו ה-FDA וה-CDC (מרכז השליטה במחלות בארה"ב), אימצו את הגישה ואמרו שהמידע הישראלי הוא האיכותי והעדכני ביותר".

בכל זאת, חיסון שנתי לקורונה הוא לא קלף בטוח עבור פייזר. ייתכן שנקבל וריאנט חדש, לא קשור לאומיקרון, שידרוש פיתוח חיסון אחר לגמרי, או דווקא וריאנט קל, שרבים יבחרו לא לקחת בוסטר נגדו.

ב-2022 אתם תלויים בחיסונים מאוד. איזה חלק מפעילותכם הם יתפסו בעתיד?
"אנחנו נכנסים לעידן של רפואה מונעת. אבחונים מאוד מהירים ויעילים יאפשרו לתפוס את המחלה בשלב שבו יש יעילות לחיסונים ולתרופות עם מנגנון דומה לחיסונים. עם זאת, אני לא חושב שחיסונים ימשיכו להיות חצי מפעילות החברה. אנחנו פועלים בחמישה תחומים: חיסונים, סרטן, מחלות דלקתיות, מחלות קרדיולוגיות ומטבוליות, ומחלות נדירות. מדי פעם אחד התחומים שלנו מתבלט על פני האחרים. לאחרונה הצגנו התפתחויות בטיפול בגרורות מוחיות של סרטן ורכשנו תרופה אוראלית לקוליטיס.

"פקסלוביד היא תרופה יעילה מאוד לקורונה, ולמיטב ידיעתנו היא אדישה לווריאנט. היא מתאימה גם לטיפול במחלות אחרות ממשפחת הקורונה, למשל MERS, וגם תהיה בארסנל שלנו אם חס וחלילה תגיע מגפת קורונה חדשה, מסוג אחר".

לאילו מחלות נוספות אתם מעוניינים לפתח את טכנולוגיית ה-RNA?
"לכל סוגי החיסונים, וגם לתיקון חסר גנטי בחלבון המאפיין מחלות נדירות. בחזית הטכנולוגיה של התחום, יש לנו שיתוף פעולה עם חברת Beam Therapeutics, שבמסגרתו אנחנו מפתחים mRNA שיכול להשפיע על ביטוי הגנים שלנו, כדי ליצור מצב של כמעט עריכה גנטית. הטכנולוגיה הזאת מיועדת תחילה למחלות גנטיות נדירות, ואולי בהמשך גם לתקן גנים שהם גורמי סיכון למחלות יותר נפוצות.

"לדוגמה, אם אנחנו יודעים שיש גן שמעורב בהשמנה, בסוכרת או באוטיזם, יכול להיות שאפשר לשנות את ביטוי הגן הזה בקלות על ידי RNA. ואז אולי אפשר להשיג שיפור במחלה, אפילו אם מעורבים בה גנים רבים נוספים וגורמים סביבתיים. כמובן, עלינו להוכיח שטיפול כזה הוא ישים ובטוח, אבל אני חושב שלפחות העשור הבא יהיה עשור ה-mRNA".

"בקיץ ננסה לחדש קשרים בישראל"

לפייזר היום שני שיתופי פעולה מעניינים בישראל שאינם קשורים בהכרח לקורונה. היא נעזרת בשירותיה של חברת סייטוריזן, שפיתחה מערכת למיפוי ומידול ממוחשב של מערכת החיסון. "לחברה יש ידע ייחודי בתחום של מערכת החיסון, ומתברר שמערכת החיסון משפיעה על הכול, ממחלות זיהומיות, דרך סרטן, דלקות ובעד הזדקנות", אומר דולסטן.

פייזר גם חברה לקונסורציום משותף עם אסטרהזנקה, טבע, קרן הון הסיכון IBF ו-AWS, חברת הענן של אמזון, להקמת מעבדת החדשנות AION, שמטרתה להוביא להקמה של חברות פורצות דרך בתחום הטכנולוגיה הדיגיטלית לפיתוח תרופות.

לצד שני המיזמים האלה, פייזר הייתה אחת המשקיעות המוקדמות בחברת הטיפול בסרטן נובוקיור ובחברות המכשור הרפואי והתרופות סופרדיימנשן ומטבומד. היא שיווקה (לא בהצלחה מרהיבה) את התרופה לגושה של חברת פרוטליקס וכן מפתחת את הורמון הגדילה של חברת אופקו, שרכשה את המוצר מחברת פרולור הישראלית.

"הקיץ ננסה לחדש את הקשר עם חלק מהחברות שעבדנו איתן בעבר וגם ליצור קשרים חדשים", אומר דולסטן.

קריאה למדענים: עזרו לנו לפענח את הלונג קוביד

דולסטן, כמו מנכ"ל פייזר אלברט בורלא, הוא יהודי ואף עבד כשנה במכון ויצמן. יש לו בקשה מיוחדת ממדענים ישראלים ומחברות שעוסקות בתחום הלונג קוביד: "חולים רבים לקו במחלה הזאת בעקבות ההדבקה בווירוס הקורונה. ההבנה שלנו את מחלת הלונג קוביד עדיין לא טובה מספיק. אנחנו רואים שהווירוס משפיע על איברים רבים: מערכת הנשימה, הצטלקויות בריאות, הוא יכול לחדור למוח וליצור 'ערפל מוחי', להשפיע על לחץ הדם, קצב הלב וחוש הריח. אז בעצם לונג קוביד כולל 4-5 מחלות שונות כנראה. הפענוח של המצב הזה יכול להוביל להבנה של מחלות נוספות, כמו תסמונת התשישות הכרונית.

"יש מידע אנקדוטלי שלפיו פקסלוביד קצת משפר את המצב, מה שאולי אומר שאצל חלק מהחולים יש שאריות של הווירוס שאנחנו לא מזהים. אצל אחרים הסיפור קשור כנראה לעוררות יתר של מערכת החיסון. אנחנו מקימים רשת של מדענים במטרה להעמיק את ההבנה של המחלה הזאת, ונשמח מאוד לשמוע מישראלים שרוצים לעזור".

מייקל דולסטן | תעודת זהות

אישי: בן 64, נשוי ואב לבת ושני בנים. נולד בשבדיה, למד רפואה באוניברסיטת לונד ובהמשך גם למד שנה במכון ויצמן. הדוקטורט שלו עסק באימונולוגיה לסרטן

מקצועי: עבד בעבר בחברת פרסמיה השבדית, שנרכשה על ידי פייזר, אך עזב עם הרכישה לתפקיד באסטרהזנקה. לאחר כמה תפקידים בחברות בינלאומיות נוספות, שוב נרכשה חברה שבה עבד, W yeth, על ידי פייזר, והפעם הוא כבר נשאר בחברה. כיום הוא ראש תחום המו"פ וסמנכ"ל המדע בפייזר

עוד משהו: היה יועץ לתחום הרגולציה לתרופות לממשל אובמה ולפרויקט הסרטן של הנשיא ביידן, לצד תפקידים ציבוריים נוספים