פייבר, פלייטיקה או סנטינל וואן? אלו הישראליות שנפגעו הכי קשה מהמשבר בוול סטריט

לצד נפילה דו-ספרתית במניותיהן של חברות שהונפקו אשתקד, מחקו ימי הירידות האחרונים את התשואה המרשימה שהניבו חברות ההייטק הוותיקות מישראל בתקופת ההייפ הטכנולוגי של תקופת הקורונה

את מה שהקורונה נתנה לשווי הישראליות בוול סטריט, המפולת לקחה ויותר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
את מה שהקורונה נתנה לשווי הישראליות בוול סטריט, המפולת לקחה ויותר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שבוע המסחר בוול סטריט נפתח באותה מגמה שלילית שנרשמה גם בשבוע שעבר, וביום שני רשמו המדדים המובילים ירידות חדות. מדד S&P 500 נחלש ב-3.2% ומדד דאו ג'ונס ב-2%. מדד נאסד"ק, המזוהה לרוב עם מניות הטכנולוגיה, איבד 4.3% מערכו בפתיחת שבוע המסחר, וכבר מחק 27.6% מהשיא שאליו טיפס בחודש נובמבר שעבר. היום המסחר בוול סטריט מתנהל בתנודיות לאחר שהתחיל עם עליות של עד 2% וכעת המדדים עברו למגמה שלילית.

החברות הישראליות הנסחרות בוול סטריט, רובן בתחום הטכנולוגיה, הן חלק מהמפולת בשוק, וביום המסחר הראשון של השבוע, רבות מהן ירדו בשיעורים דו-ספרתיים, ביניהן (רשימה חלקית) חברות הביומד רדהיל  ונובוקיור  שאיבדו 27% ו-14%, בהתאמה, חברות הטכנולוגיה סימילרווב , סנטינל וואן , למונייד  וקורנית  שירדו ב-11.5%-17.5%, וחברת התובלה הימית צים  שנחלשה ב-10.2%.

רו"ח אלי מלכה, שותף בחברת הייעוץ הכלכלי פרומתאוס וראש תחום מימון מורכב ומכשירים פיננסיים, מסביר כי "אנו רואים מגמה בחודש האחרון שהמניות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, בעיקר בסקטור הטכנולוגיה והביומד, סופגות ירידות משמעותיות יותר ביחס למדדים המקבילים בתל אביב, אך ביחס למדדי הטכנולוגיה והביומד בנאסד"ק אנו רואים מגמה דומה עם קורלציה גבוהה לשאר החברות הנסחרות באותם מדדים".

 
  

המשקיעים הופתעו מהצהרת פאוול

הירידות בימים האחרונים מגיעות לאחר שהריבית בארה"ב עלתה בשיעור של 0.5%, העלאה שהייתה צפויה אומנם, אך המשקיעים הופתעו מהצהרת יו"ר הבנק המרכזי ג'רום פאוול ששלל העלאת ריבית של 0.75%. ביום העלאת הריבית המדדים המובילים קפצו, אך למחרת עברו לירידות, ככל הנראה משום שהמשקיעים העריכו שהעלאה הדרגתית של הריבית לא תרסן את האינפלציה.

נושא האינפלציה בארה"ב עומד במוקד החלטות ההשקעה בחודשים האחרונים, וההערכות על העלאות ריבית השפיעו על טעמי המשקיעים כבר מסוף השנה שעברה. המשקיעים, שהעריכו שהכסף הזמין של תקופת הקורונה בשווקים יפחת, העדיפו להשקיע במניותיהן של חברות מסקטורים מסורתיים ו"בטוחים" יותר, ופחות בחברות צמיחה שחלק גדול מהן אף אינן רווחיות. הדבר השפיע לרעה על ביצועי מניות הטכנולוגיה, שמובילות את גל הירידות בשווקים.

במקביל לשינוי בטעמי המשקיעים, יש להזכיר גורמים שליליים נוספים - קשיי שרשרת האספקה הגלובלית (שמשפיעים גם הם על האינפלציה) המכבידים על רווחיות החברות והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

שלוש מחברות הטכנולוגיה הישראליות הבולטות שהצטרפו למסחר בוול סטריט בשנה שעברה, וזינקו בהמשך לשיאים, היו חברת הפינטק גלובל-אי , מאנדיי  - המפתחת מערכת הפעלה לעבודה, וחברת אבטחת הסייבר סנטינל וואן . שלושתן כבר איבדו למעלה מ-70% מהשיאים שאליהן טיפסו, והן נסחרות בימים אלה גם מתחת למחירי ההנפקה שלהן ולמעשה במחיר שפל מאז הנפקתן, כמו גם מניותיהן של איירון סורס  (שפיתחה פלטפורמה למפתחי משחקים ואפליקציות) וחברת הגיימינג פלייטיקה.

חברות הטכנולוגיה הוותיקות יותר נהנו לפני שנתיים ממומנטום חיובי על רקע מגפת הקורונה: לאחר תקופה קצרה של אי-ודאות וירידות בשווקים על רקע התפשטות המגפה ברחבי העולם, מניות הטכנולוגיה זכו לביקושים גדולים. ההבנה הייתה שיש צורך גובר בפתרונות השונים שהן מספקות לשוק - פתרונות תקשורת, אבטחת סייבר, אחסון מידע, אנליטיקה וכדומה - משום שהריחוק החברתי שכפתה המגפה הוביל לשימוש נרחב בטכנולוגיות לעבודה ולימודים מרחוק ולרכישות אונליין.

ההתרחקות מהשיא החלה כבר ב-2021-2020

אולם כבר במהלך 2020-2021 מניות אלה החלו לרדת מרמות השיא, כשבמדינות רבות החלה חזרה לשגרה מסוימת לצד הקורונה. בהמשך, השינוי בטעמי המשקיעים והמעבר לסקטורים מסורתיים יותר המשיך את מגמת הירידה במניות אלה, ובתקופה האחרונה ביתר שאת.

חלק מהן מחקו למשקיעים את כל עליית השווי שייצרו בתקופת הקורונה. לא מדובר רק בחברות מישראל, כמובן. מניית זום לדוגמה נסחרה במחיר של כ-115 דולר בתחילת מרץ 2020, זינקה ל-568 דולר בשיא (בסוף 2020) והיום מחיר המניה הוא 92.3 דולר בלבד.

בין חברות הטכנולוגיה הישראליות שנהנו מרוח גבית בתקופת המגפה, אך מחקו את רוב העליות מאז, אפשר לציין מספר דוגמאות. חברת האינטרנט Wix, שמאפשרת לעסקים קטנים ובינוניים לייצר נוכחות אונליין, הציגה צמיחה משמעותית בפעילותה ובמספר המשתמשים בה בתקופת המגפה, כשעסקים רבים בנו לראשונה אתרי אינטרנט או הרחיבו את פעילותם באינטרנט.

בתחילת מרץ 2020, מחיר מניית Wix  היה כ-135 דולר, ובשיא היא זינקה עד למחיר של 353 דולר ולשווי של 20 מיליארד דולר כמעט בפברואר 2021. נכון להיום מחיר המניה נמוך בכ-82% מהשיא, 64.6 דולר, ומשקף לחברה שווי של 3.7 מיליארד דולר "בלבד".

פייבר  היא עוד חברת אינטרנט שהמגמות העסקיות בתקופת הקורונה היטיבו איתה, והיא אף הציגה רווח נקי מוקדם מהצפוי במהלך 2020. החברה, שפיתחה ומנהלת זירת מסחר לחיבור בין פרילנסרים ללקוחות, הונפקה ב-2019, ובמרץ 2020 נסחרה במחיר של 32 דולר ובשווי של כמיליארד דולר. בפברואר 2021 המחיר נסק ליותר מ-323 דולר למניה והשווי ל-10.4 מיליארד דולר, אך מאז איבדה המניה 87% מערכה, ובמחיר הנוכחי, 42.9 דולר, שווי החברה הוא כ-1.6 מיליארד דולר.

טאואר ותופין מפגינות חסינות יחסית

דוגמה נוספת היא אודיוקודס , שמספקת פתרונות תקשורת לארגונים. הצורך בתקשורת פנים-ארגונית בלט במיוחד בסגרים, כשהעבודה בארגונים רבים בוצעה מבתי העובדים. אודיוקודס נהנתה מעלייה בביקושים, הכנסותיה ורווחיה צמחו, ובהתאם מנייתה זינקה מרמות מחירים של סביב 22 דולר במרץ 2020 ל-43.8 דולר בשיא בקיץ 2020 (שווי של 1.4 מיליארד דולר), וחזרה למחיר של 21.4 דולר היום (שווי של כ-683 מיליון דולר).

נכון להיום, ועל רקע הטלטלות בשווקים, רוב החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט קרובות יותר למחיר שפל שנתי מאשר למחירי שיא, אך יש כמה שמראות חסינות גבוהה יותר.

שתיים מהן - יצרנית השבבים טאואר  וחברת הטכנולוגיה תופין  - רחוקות ממחירי השפל השנתיים שלהן, בזכות העובדה שהודיעו על עסקאות מכירה ומניותיהן נסחרות במחירים שמתקרבים למחירי העסקאות (תופין נמכרת לחברת ההשקעות Turn/River Capital תמורת 570 מיליון דולר, וטאואר נמכרת לאינטל ב-5.8 מיליארד דולר). מניות אחרות שרחוקות יחסית ממחירי השפל השנתיים שלהן, בלי קשר לעסקאות מיזוגים ורכישות, הן אלביט ו-ICL (כיל לשעבר).

צרו איתנו קשר *5988