מדד מחירי המזון בשיא כל הזמנים: במקינזי מזהירים ממשבר עולמי

"אסור שלטרגדיה המתחוללת באוקראינה תתווסף עוד טרגדיה: משבר מזון עולמי". כך הזהיר בחודש שעבר דיוויד מלפאס, נשיא הבנק העולמי. הוא אמר את הדברים בדיון אותו כינסה שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן, בהשתתפות שרי אוצר מכל הכלכלות המובילות, כדי לדון ב"תגובה דחופה למשבר הביטחון התזונתי העולמי המתמשך, שהוחרף על ידי פלישת רוסיה לאוקראינה".

● כשמשבר האקלים הופך למשבר אספקה יש לזה מחיר כלכלי | פרשנות, שני אשכנזי

האזהרות מפני משבר מזון עולמי מגיעות משלל כיוונים בשבועות האחרונים, ולפי חלק מהקולות, המשבר הזה כבר נמצא בעיצומו. מדד מחירי המזון של הבנק העולמי, למשל, כבר הגיע לשיא של כל הזמנים בחודש מרץ. ואילו נשיא אוקראינה, וולודומיר זלנסקי, הזהיר במועצת הביטחון של האו"ם בתחילת אפריל שמוסקבה הביאה ל"משבר מזון עולמי שיכול להוביל לרעב באפריקה, באסיה ובאזורים אחרים, ולכאוס פוליטי בהרבה מדינות".

אזהרה דומה הגיעה בסוף השבוע משרי החוץ של מדינות ה-G7 (מדינות המערב העשירות ביותר), שהכריזו כי עקב המלחמה, והעובדה שרוסיה חוסמת את נתיבי יצוא החיטה מאוקראינה, "העולם ניצב בפני מצב מחמיר של חוסר ביטחון תזונתי ותת-תזונה". ולכך הצטרף ביום שבת סימן אזהרה נוסף, כשהודו חסמה את יצוא החיטה משטחה, בעקבות גל החום ההרסני שמכה במדינה.

החשש שהמלחמה באוקראינה תוביל למשבר מזון נובעת לא רק מהעובדה שרוסיה ואוקראינה הן יצרניות בולטות של תבואה ודשנים, אלא גם מכך שהמלחמה מגיעה אחרי שנתיים של מגפה, שמתחו את "העמידות של ענף המזון עד קצה גבול היכולת". כך מסביר לגלובס בשיחה מניו יורק דניאל עמינצח, שותף בכיר בענקית הייעוץ מקינזי. עמינצח מנהל במקינזי את התחום הגלובלי של חקלאות, מזון, וכימיה - ענפים העומדים היום בלב הסערה. המלחמה באוקראינה, הוא קובע, עשויה "לגרום להשלכות דרמטיות שלא ראינו הרבה מאוד שנים".

 דניאל עמינצח, שותף בכיר במקינזי ומנהל תחום חקלאות, מזון וכימיה / צילום: יח''צ

לפי ההערכות של מקינזי, כך מפרט עמינצח, המלחמה באוקראינה תגרע משוק המזון העולמי תבואות - בדגש על חיטה וחמניות - בהיקף של 50 טריליון קלוריות, או כמות המספיקה להזין 80 מיליון איש בשנה. "ובגלל שזה נוגע בתבואות שהן כל כך ספציפיות לתזונה, בדגש על חיטה, זה משהו שקשה מאוד לכסות עליו או לכפר עליו בטווח קצר", הוא אומר. משמעות המספרים האלה אינה ש-80 מיליון אנשים יירעבו למוות, הוא מבהיר. המזון החסר יתפזר על פני הרבה יותר אנשים, יש מדינות המנסות להגביר תפוקה, ויש גם רזרבות מזון. אבל הבעיה היא שבתרחיש פסימי, שבו המלחמה מתמשכת (ראו תרשים), משבר המזון עוד עלול להחריף בשנה הבאה. בתרחיש הפסימי של מקינזי, תיגרע מהמאזן העולמי ב-2023 כמות קלוריות השקולה לתזונה של 100 עד 250 מיליון אנשים. "זה מתחיל להיות יותר ויותר משמעותי", אומר עמינצח.

פגיעה בהיצע הדשנים תייקר עלויות בכל העולם

מתוקף תפקידו במקינזי, לעמינצח יש ראייה רחבה על כל "שרשרת הערך" של תחום המזון העולמי, מיצרניות הדשנים והציוד החקלאי, דרך חברות ההפצה הגלובליות, ובחלק מהמקרים גם החברות החקלאיות הגדולות. "אם רוצים לתאר את העולם בצורה מאוד פשטנית, יש ארבעה יבולים שהם משמעותיים ביותר: תירס, סויה, אורז וחיטה", הוא מפרט כשהוא מתבקש למפות את שרשרת הערך הזאת.

בעוד ענקיות גידול כמו ארה"ב וברזיל מתמקדות בעיקר בגידולי סויה ותירס, הרי שאחד ממוקדי החיטה העולמיים הוא אזור הים השחור, כלומר רוסיה ואוקראינה. "יחד, הן מספקות 30% מהחיטה בעולם, רוסיה 20% ואוקראינה עוד 10%. כשזה מגיע לחמניות, כולל שמן חמניות, אנחנו מדברים על מספרים הרבה יותר גדולים: רוסיה ואוקראינה הן למעלה משני שליש".

"אבל הדגש הוא לא רק על היבולים עצמם", ממשיך עמינצח. "האזור הזה מאוד משמעותי בכל מה שנוגע לדשנים, שהם התשומה המשמעותית ביותר עבור החקלאים, מבחינת היכולת להגיע לתוצרים בנפח גבוה. כמעט 50% מתפוקת האשלגן העולמית מגיעה מרוסיה ובלארוס".

כשאתה מדבר על קלוריות שייגרעו מהשוק, מה התרחיש הקונקרטי שמדאיג אותך?
"‏זה שילוב של כמה היבטים, וצריך להפריד בין רוסיה לאוקראינה. כל עוד המלחמה ממשיכה, יש פגיעה ישירה ביכולת ניהול העונה החקלאית באוקראינה. עכשיו, לאור העובדה שהקרבות עברו למזרח אוקראינה, אנחנו רואים ניסיונות להחיות חלק מהעונה החקלאית במערב המדינה. אבל בגדול אנחנו צופים פגיעה ישירה ממש ביכולות הגידול כתוצאה מהמלחמה, ממחסור בכוח אדם ומחוסר יכולת להגיע לאספקה של זרעים וציוד.

"נוסף לכך, גם אם ברמת החווה עצמה הצלחת לגדל משהו, היכולת הלוגיסטית להוציא אותו אל הנמלים, ואז אל מחוץ לאוקראינה היא מוגבלת. העובדה שהלחימה באוקראינה מתמקדת בשבועות האחרונים בחזית המזרחית - אפשרה לחלק ניכר מהחקלאים באוקראינה לחזור ולהמשיך את העונה החקלאית, גם אם ברמות יעילות נמוכות יותר, מעבר למה שציפינו לפני מספר שבועות. עם זאת, צוואר הבקבוק העיקרי ממשיך להיות ערוץ היציאה מהמדינה - דרך הנמלים בים השחור (90% מהיצוא של חיטה באוקראינה עובר משם) - וקשה מאוד להסב את הכמויות האלה ללוגיסטיקה יבשתית.

"גם ברוסיה מתחילים לראות סימנים מאוד ברורים למגבלות שקשורות גם ללוגיסטיקה, גם לכוח אדם במידה מסוימת, ויותר מזה לסנקציות. הסנקציות בפירוש מתחילות להשפיע על האספקה של חומרי גלם וטכנולוגיות מהמערב, ואנחנו מתחילים לראות את ההשלכות גם ברמת התבואה ברוסיה".

אם השנה עיקר הפגיעה קשורה לעונת הגידול החקלאית עצמה ולאתגר הלוגיסטי של משלוח התוצרת החקלאית, הרי שבשנה הבאה יתווסף לאלה גם מחסור אפשרי בתשומות חקלאיות, בדגש על דשנים, ועליות מחירים. אם בעונה הנוכחית ההערכות של מקינזי מדברות על בין 20 לבין 35 מיליון טונות של תבואות שייגרעו מהשוק, התרחישים של החברה לשנה הבאה נעים בין "10 מיליון טונה בתרחיש הכי אופטימי לעד כמעט 60 מיליון טונה של פגיעה - שזו פגיעה הרבה יותר דרמטית". השאלה היא כמה מהחוסרים אפשר יהיה להשלים על ידי תוצרת חקלאית ממקומות אחרים - למשל הודו או אוסטרליה. עמינצח מזכיר מאמצים בהודו ובאוסטרליה להשלים חלק מהחוסרים, "אבל למאמצים ייקח זמן להבשיל ולכן באמת חלק גדול מהנפח הזה ייגרע". 

עד כמה גל החום הנוכחי בהודו יקשה להשלים חלק מהתבואות החסרות?
"אנחנו כרגע צופים השלכות מוגבלות בכל הקשור לשוק החיטה העולמי. בשלב שבו גל החום התחיל, כבר הסתיים הקציר בדרום ומרכז הודו ועיקר החשיפה היתה בצפון המדינה. וגם בצפון, ההערכה בשלב זה היא לפגישה של עד 10% מיבול החיטה כתוצאה מפגיעת החום. למעשה, גל החום הכביד הרבה יותר על משק החשמל במדינה (והצריך יבוא פחם נוסף - שנוגע בסוגיות משבר האקלים) והשפיע בצורה יותר מוגבלת על שוק החיטה. כרגע הפגיעה היא יותר הצהרתית - הודו הרגישה נוח לפניי גל החום להרים את היד ולהציע יצוא חיטה לאור העובדה שבארבע-חמש השנים האחרונות היו יבולי שיא והיו עודפים כל שנה. לאור גל החום, הודו בחרה להיזהר הרבה יותר ברמה ההצהרתית לפני שמבינים את גודל הפגיעה".

  

האתגר הלוגיסטי ואפקט האינפלציה

בשבועות האחרונים אפשר למצוא גם אנליסטים המסבירים שיש לעולם מספיק יכולת גידול על מנת להשלים את החוסרים, כשהאתגר המשמעותי הוא בעיקר לוגיסטי - להחליף את שרשרת האספקה מאוקראינה ומרוסיה בקווי אספקה ממקורות אחרים. עמינצח "קצת יותר פסימי", כהגדרתו.

"ברמת התיאורטית אפשר יהיה להשלים את את החוסר", הוא מפרט. "לא חסרות אדמות, אפילו כאן בארה"ב שאפשר יהיה להסיט במהירות גבוהה יחסית לצרכים חקלאיים. אם יהיה פרויקט סדור אפשר להתחיל להשלים חלק גדול מהפערים. הסיבה שאני קצת יותר פסימי, בוודאי ככל שהמלחמה ממשיכה, היא שאנחנו בסביבה אינפלציונית מאוד גבוהה, שכבר יש לה השלכות מאוד גדולות, גם על עלויות חומרי הגלם לחקלאים וגם על התבואות עצמן. כולנו יודעים מה קורה כשהמחירים עולים, ואיזה אפקט שרשרת זה יוצר".

תוכל להרחיב על "הסביבה האינפלציונית" שאתה מתאר?
"כשאני אומר סביבה אינפלציונית הכוונה היא שזה מכה בכל שרשרת הערך. זה מתחיל מהמחירים שהחקלאים עצמם משלמים על תשומות, חומרי גלם, דשנים. ממחירי האשלגן שיותר מהוכפלו בשבועות האחרונים עד למחירי האנרגיה. החקלאי עצמו משלם הרבה יותר על חומרי גלם, מה שהופך את העונה להיות הרבה יותר יקרה. וברגע שהעונה הרבה יותר יקרה, אתה מתחיל למכור במחיר יותר גבוה.

"גם הלוגיסטיקה של משלוח המוצרים הרבה יותר יקרה. מחירי האנרגיה עלו ויש מחסור באמצעים לוגיסטיים. האפקט האינפלציוני נוגע בכל כך הרבה אזורים שהוא באמת מעלה משמעותית את המחירים עד לרמת המוצר הבודד שמגיע לצלחת הביתה. אנחנו כבר רואים את ההשפעות בסופרמרקטים, ונראה הרבה יותר ככל שהמלחמה ממשיכה. וזה מטריד כי אנחנו יודעים שבהרבה מאוד מקרים ההוצאה על מזון היא מרכיב מאוד משמעותי למשפחות. בטח בעולם המתפתח ואפילו בעולם המערבי".

"להיות ערניים למשברים במזרח התיכון"

זה מקור החשש למשבר מזון עולמי, ועמינצח מדגיש שאנחנו מגיעים לרגע הנוכחי אחרי שממשלות בעולם כבר מתחו את התקציבים שלהן בתקופת הקורונה, מה שגורם למקינזי לצפות תגובה ממשלתית מתונה יחסית למשבר. זאת במיוחד לאור העובדה שמדובר במשבר גלובלי, להבדיל ממשבר במדינה אחת, שבו היה אפשר לצפות להתגייסות נרחבת מצד מדינות אחרות.

עם זאת, עמינצח מדגיש, רוב העולם יידע לתת מענה ל"צרכי החיטה", כהגדרתו. "זה משבר שלצערנו ייפגע בראש ובראשונה במדינות החלשות. בארה"ב לא תהיה בעיית מזון, גם לא בישראל. תהיה בעיה של מחירים, של עלות, אבל לא יהיה כנראה מחסור של מזון במדפים. המדינות החלשות הרבה יותר רגישות, ושם הפגיעה מאוד גדולה. מדינות כמו פקיסטן, בנגלדש, אתיופיה, שבאמת מאוד רגישות לאירועים כאלה, יהיו הנפגעות העיקריות של משבר מהסוג הזה".

כי לא יהיה להן כסף לקנות את הסחורה במחירים האלה?
"זה שילוב של של כסף, של גישה ושל מחסור בנפחים. הן מתועדפות אחרונות. בסופו של יום השחקנים הגדולים לא מתעדפים את המדינות האלה. האשראי שלהן מוגבל והתעדוף שלהן נמוך. ואנחנו יודעים עד כמה אנחנו צריכים להיות ערניים למשברים כאלה במזרח התיכון. כמעט 75% מהיבוא של תורכיה מגיע מרוסיה ומאוקראינה, ובמצרים מדובר ב-60%. אלה מדינות שמאוד מושפעת מכך. פקיסטן דרך אגב זה יותר מ-85%".

ההשפעה של המשבר, מוסיף עמינצח, תלויה גם ביכולת הכספית של המדינה לסבסד את מחירי הלחם, למשל, וגם ברמת רזרבות החיטה שעומדות לרשותה. "יש מדינות בעולם שמנוהלות הרבה יותר טוב ברמת הרזרבות - סין היא דוגמה טובה לכך - ויש כאלה שממש חיות על רזרבות מאוד נמוכות".

"לא רואה ניצול ציני להגדלת רווחים"

בניתוח שאותו מפרט עמינצח יש מקום מרכזי לחוסרים, למגבלות לוגיסטייות ולקשיים תקציביים. אבל היצע מוגבל יכול להיות גם הזדמנות להעלות מחירים, במיוחד בסיטואציות בהן השוק ריכוזי. האם זה גם המצב כרגע? עמינצח מסביר ששוק המזון, שהוא מאוד גלובלי ומכיל מספר גדול של שחקנים, הוא דווקא לא מאוד ריכוזי - גם אם יש מקטעים ספציפיים בתוכו שהם יותר ריכוזיים (כמו אשלגן או תובלה). "אבל אם לומר את האמת אני לא ראיתי באופן ישיר ניצול ציני של המשבר בשביל להגדיל רווחים".

בתחום האשלגן, למשל, מסביר עמינצח, "כולם מנסים להגדיל תפוקות, וזה לוקח זמן. הפרויקט הגדול בעולם האשלגן, פרויקט ינסן בקנדה, אמור להוסיף סדר גודל של חמישה מיליון טונות נוספים של אשלגן, עובדים עליו מאוד קשה, שפכו עליו כבר מיליארדי דולרים, ונראה את התפוקות שם ב-2027. לוקח זמן לפרויקטים כאלה להתבסס".

"זה לא סוד כמובן שכשיש כזו סביבה עבודה גם הרווחיות עולה וזה משפיעה לחיוב על התוצאות של החברות", מוסיף עמינצח. "אבל אני מרגיש שאני ראיתי שיש פחות ציניות ויותר נחישות של 'אוקיי איך משתמשים עכשיו בתזרים מזומנים היותר גבוה בשביל לעבוד יותר מהר ויותר נכון בשביל לתת מענה לחלק מהבעיות'".

"כמו בכל משבר", אומר עמינצח, "גם משבר כזה גורם להאצה של של דברים חיוביים שראינו כבר קודם. למשל בכל מה שקשור לקיימות, וניהול נכון יותר של עולם החקלאות".

מה אפשר לעשות היום כדי להתמודד עם הסכנה למשבר, ומה ישראל יכולה לעשות?
"אפשר לעשות הרבה. בראייתי, המשבר הוא גם הזדמנות. מה שהקורונה עשתה לעולם הדיגיטל, המשבר הזה יכול לעשות לעולם המזון, אולי אפילו האנרגיה. זה יכול להאיץ תהליכים תהליכים בריאים, שהיו צריכים להתבצע מזמן, כולל בגלל צרכי שינוי האקלים. עדיין יש למשל חקלאים רבים בעולם, בטח בעולם המתפתח, ששיטות העבודה שלהם, ובהתאם לכך התבואות שלהם, מאוד נמוכות". עמינצח מספר שגם בקרב החקלאים ברחבי העולם אפשר לזהות מוכנות גוברת לאמץ טכנולוגיות חדשות, ולשים דגש גדול יותר על קיימות.

ובאשר לישראל, עמינצח אומר שאפשר לראות גידול בהשקעות וביזמות בתחום, משלל זוויות - מחקלאות אנכית, דרך שימוש ברחפנים וחיישנים מרוחקים, "ועד לאזורים של תחליפי מזון, חלבונים אלטרנטיביים, שישראל היא שחקן מוביל גם בהקשר הזה. יש פה הזדמנות עבור ישראל, בכל מה שקשור לחדשונת,לקחת תפקיד אפילו יותר מרכזי בשינוי שהעולם יעבור בשנים הקרובות בגלל המשבר".