ההשקעות האפורות של אתמול הן הטרנד של היום: המשקיעים מגלים מחדש את מניות הדיבידנד

כשמפלס האי-ודאות בשווקים ממשיך לעלות, רמת התנודתיות גבוהה וכך גם האינפלציה והריביות - קשה יותר ויותר לבחור אפיקי ההשקעה בטוחים יחסית • סגמנט מניות הדיבידנד בעלות תנודתיות נמוכה עשוי לספק למשקיע מקום מפלט דפנסיבי

השקעות / צילום: Shutterstock, Montholz
השקעות / צילום: Shutterstock, Montholz

הכותבת היא מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות.ETF. המידע המוצג מסופק על ידי קבוצת קסם מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח

נדיר לשמוע מאנשי שוק ההון צפי לתקופה קשה, והם תמיד נערכים לכל היותר לתקופה "מאתגרת". לעת עתה נראה ש-2022 היא כזו - מפתיעה, מאתגרת ואפילו קשה, משום שהיא מאיימת לחסל את רוב רובה של רשימת המפלטים הפיננסיים. מדובר באפיקי השקעה שניתן להסתתר בחיקם מסערת הריסון המוניטרי, ממלחמת רוסיה-אוקראינה ומ"המאסף" של מגפת הקורונה על כל נגזרותיה, שממשיכות לחבוט בהיצע העולמי ומתדלקות אינפלציה.

לפי הדיווחים של בלומברג, "צבא סוחרים חובבנים", משקיעים קטנים שהתוודעו לעולם ההשקעות לראשונה במגפת הקורונה, נפרד החודש מכל הונו, כלומר רוב הרווחים שנצברו בשנתיים האחרונות נמחקו בירידות האחרונות. יתרה מזו, קיים חשש שבמבחן הלחץ של שוק דובי, לא רבים מהם יישארו במשחק ההשקעות לאורך זמן.

ותיקי וול סטריט, מנגד, מסתגלים ל"נארטיב אינפלציה/סטגפלציה", מחשבים מסלול מחדש, ועל דרך השלילה נשארים עם אופציות ספורות שמתאימות לתקופת הטלטלות, ואולי גם לזמן ארוך יותר, אם יתברר שכלכלת ארה"ב עוברת שינוי מבני ולא רק מהמורות זמניות.

העיתונות הכלכלית מסמנת מועמד מוביל - בעולם החדש של ריביות עולות, תנודתיות גבוהה ואי-ודאות כלכלית חריגה, קיים כנראה יתרון יחסי לסגמנט מניות הדיבידנד - אפיק פשוט, מוכר ונטול גינוני חדשנות.

בהקבלה לעולם הרכב, לא מדובר בטסלה, סמל העולם החדש, אלא בוולוו הוותיקה והאמינה. אולי היא לא תדהים אותך בעיצובים, אך היא תסייע לצלוח את התקופה הנוכחית במינימום תאונות פיננסיות.

אם כבר מחפשים יציבות וביטחון מדוע לא לשדרג? מדדי המניות מציעים היום לא רק סל של מניות בעלות תשואת דיבידנד גבוהה, אלא גם תקנון לתנודתיות. עורכי המדדים ממפים את מניות הדיבידנד שסובלות מתנודתיות גבהה במחירן, ומשאירים את היציבות מביניהם.

אחד המדדים שעונה לקריטריונים הללו הוא S&P 500 Low Volatility High Dividend Index, שכולל 50 מניות (נכון ל-15.5.2022) שנבחרו על בסיס גודל תשואת הדיבידנד ורמת התנודתיות, והמשקל אף הוא נקבע לפי גודל הדיבידנד. חשוב להדגיש כי עורך המדד מצא כי התוספת של מבחן התנודתיות מסייעת להימנע מ"מלכודת הדיבידנדים" - מצב שבו תשואת דיבידנד גבוהה מסתירה בעיות פיננסיות שונות.

 
  

מהי מניית דיבידנד?

מניית הדיבידנד מייצגת חברה שמשלמת חלק מרווחיה לבעלי המניות על בסיס קבוע, בדרך כלל רבעוני. זו למעשה דרך להחזיר כסף לבעלי המניות, בניגוד לשימושים אפשריים אחרים שלו, כגון להשקיע בחזרה בעסק או להשקיע במחקר ופיתוח.

הדיבידנדים הם, לרוב, סימן לבשלות החברה. ככל שהחברות מתקדמות יותר במחזורי החיים שלהן, הצמיחה שלהן מואטת וצורכי ההשקעה מחדש פוחתים, מה שמאפשר להן לחלק יותר מזומנים לבעלי המניות.

הדיבידנדים אינם חובה, הם אינם מובטחים, וניתן להגדילם, להקטינם או לבטלם לפי שיקול דעתה של החברה המחלקת את הדיבידנד. אף על פי שהחברות אינן מחויבות לשלם דיבידנדים, הן לרוב יימנעו מהפחתה או ביטול של הדיבידנדים, משום שמהלך כזה יכול לאותת לשוק שיש בעיה. אירועים כאילו עלולים לגרום למחיר המניה לצלול.

למעשה, חברות מסוימות מגדילות את הדיבידנדים לאורך זמן כדי למשוך משקיעים פוטנציאליים. מחזיק מניית הדיבידנד עשוי ליהנות הן מתשלום הדיבידנד והן מעליית שווי המניה (אם אכן הייתה עלייה). גם אם מחיר המניה יירד, המשקיע עדיין ייהנה מתשלום הדיבידנד. לפי S&P, מאז 1926 תרמו דיבידנדים כשליש מביצועי שוק המניות בארה"ב, ורווחי הון את שני השלישים הנותרים.

ב-2022 בלטו מניות הדיבידנד לטובה. הן היכו כמעט כל סגמנט אחר בארה"ב, ונהנו מכניסת כספי המשקיעים הפסיביים.

למרבה ההפתעה, מבחינה סטטיסטית מדובר בתופעה יוצאת דופן. מתברר שבראייה היסטורית, הראלי הזה במניות הדיבידנד איננו שגרתי בסביבת ריבית עולה. הסיבה למתאם שלילי טמונה בהנחה שהריביות בדרך כלל עולות כשהכלכלה צומחת, ונוצר צורך לקרר את הביקוש.

בתקופות פריחה, משקיעים נוטים לוותר על תשלומי מזומנים קבועים שמציעות מניות "דמויות אג"ח" (קרי מניות הדיבידנד). במקומן, הם יעדיפו כנראה את סגמנט המניות "המחזוריות" או חלק ממניות "הערך".

כלכלני Capital Group זיהו כי המתאם בין שיעור הריבית/תשואה למניות הדיבידנד הפך לחיובי בשנתיים האחרונות, זאת אחרי שקרוב ל-30 שנה לפני כן היה שלילי. הדינמיקה של השוק ובעיקר ה"נארטיב" שונים מבעבר.

בשווקים מבינים כי הפעם לא מדובר בהעלאת ריבית מתונה וב"נחיתה רכה" בפעילות, אלא בלחצי מחירים חריגים ובסיכון לא מבוטל לנחיתה קשה בדמות הגלישה למיתון. ארה"ב ושאר כלכלות העולם מתמודדות השנה עם שילוב נדיר של זעזוע לצד ההיצע, זעזוע בשוק הסחורות, וזאת במקביל לזינוק בביקושים "כבושים". עצבנות השווקים, האי-ודאות לגבי השלכות הריסון על הצמיחה ויתרון "הדפנסיביות" של מניות הדיבידנד שכנעו את ציבור המשקיעים כי מדובר באפיק שיכול לתרום ליציבות התיק.

"במדבר כל קוץ פרח", ובשוק יורד זרם קבוע של מזומנים נתפס כהשקעה אטרקטיבית למדי. הבונוס הוא שרוב משלמות הדיבידנדים משתייכות לענפי התשתיות, מוצרי צרכנות ורפואה - ענפים שרגישותם לסביבה כלכלית פחותה מאחרים.

חברות אלו לרוב יציבות יותר, ממושמעות יותר מבחינה מאזנית ובעלות יכולת לגלגל את התייקרות העלויות אל הצרכנים. תכונות אלו מקנות למדדי הדיבידנד יתרון, בעיקר בעיני משקיעים שמייחסים לתרחישים פסימיים של סטגפלציה סיכויי התממשות גבוהים.

במידה מסוימת, חברות שמשלמות דיבידנד נתפסות כגידור נגד אינפלציה. כך, ענקית מוצרי הבית פרוקטר אנד גמבל, למשל, כבר העלתה מחירים בחלק מקווי המוצרים שלה כדי לסייע בהגנה מפני אינפלציה.

יצרני מוצרי יסוד צרכניים נפגעים לעתים קרובות כאשר האינפלציה מתחילה לזוז גבוה יותר ועלויות התשומות עולות. עם זאת, לאחר תקופה של שלושה עד שישה חודשים, לרוב חברות אלו מבקשות לתמחר מחדש חוזים עם קמעונאים ומכולות. זה בסופו של דבר מציב אותן בעמדה טובה יותר להחזיר את עלויות חומרי הגלם, להגדיל את רווחיהן ואולי אף להגדיל את הדיבידנד שלהן בשיעור תואם.

הרוח הגבית של סקטור הנפט והגז

סיבות נוספות לפופולריות של מניות הדיבידנד מעניינות לא פחות, משום שאינן קשורות לעצם עניין הדיבידנדים. חברות הנפט והגז, לדוגמה, נהנות השנה מרוח גבית של זינוק במחירי האנרגיה (מלחמת רוסיה-אוקראינה, השלכות הקורונה וכו').

מניות הענף נסקו מתחילת 2022, ומאחר שמשקלן ב-S&P 500 Low Volatility High Dividend Index עומד על כ-9%, ניתן להסיק כי ככל הנראה הייתה לאנרגיה תרומה לביצועי סגמנט הדיבידנד. בנוסף, חלק מהמשקיעים סבורים כי מניות "הערך" הפכו לאטרקטיביות אחרי הירידות, והביקוש אליהן מתחיל להתאושש. קיימת חפיפה מסוימת בין "ערך" ל"דיבידנד", כך שקשה לקבוע איזה מהשיקולים מניע את הכניסה לסגמנט הדיבידנד.

לסיכום , מפלס האי-ודאות עולה, רמת התנודתיות בשווקים גבוהה והשילוב בין אינפלציה, ריביות עולות והאטה בפעילות מקשים על בחירת אפיקי ההשקעה. סגמנט מניות הדיבידנד בעלות תנודתיות נמוכה עשוי לספק למשקיע מקום מפלט.

לא זו בלבד שמניות הדיבידנד מציעות תזרים הכנסות קבועות, לרוב מדובר בענפים "דפנסיביים", כגון צריכה בסיסית, תשתיות, רפואה וכו', שיכולים להתמודד טוב יותר מאחרים עם האצה באינפלציה והאטה בפעילות. לעיתים, דיבידנד הוא לא רק דיבידנד, אלא גם איתות לכך שמדובר במה שמכונה מניית "איכות" (quality).

צרו איתנו קשר *5988