שופטי העליון הבאים לא צריכים להיבחר על סמך תפיסה פוליטית

הכותבת היא ראשת תוכנית "כללי המשחק הדמוקרטי" בתכלית - המכון למדיניות ישראלית, ועמיתת הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

הליך השימוע הפומבי הקרוב של המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון צפוי להתרחש בשנת 2023. בהינתן שכמעט ואין התערבות חיצונית בעבודת הוועדה לבחירת שופטים, היא זאת שתקבע כיצד ייראה השימוע הפומבי וכיצד לעצב אותו. לכן חשוב כי בטרם השימוע, ולמעשה כבר כעת, תוקדש מחשבה לעיצוב הנהלים שינחו את עבודת הוועדה, ובפרט האם לבחור בהליך בעל אופי מקצועי או בעל אופי פוליטי.

העדפה של הליך מקצועי, הדומה למצב הקיים כיום, יכולה להיות בעלת השפעה רבה הן על עיצוב הליך השפיטה עצמו כמקצועי למול ההליך הפוליטי, והן על התדמית הציבורית של השפיטה ואמון הציבור בה. היות ששר המשפטים גדעון סער התבטא נחרצות בכך שמטרת השימועים היא להגביר את אמון הציבור בבית המשפט ובמערכת השפיטה, יש עדיפות לתהליך בחירה שישקף שפיטה מקצועית ולא פוליטית-אידאולוגית.

הציבור לא תומך

בסקר שערכנו במכון תכלית למדיניות ישראלית, עלה כי רוב הציבור מתנגד למינויים פוליטיים ומעדיף מינויים על בסיס מקצועי. הנסקרים נשאלו מהי לדעתם המתכונת הרצויה של מנגנון מינוי השופטים, כאשר 1 מבטא הרכב פוליטי טהור, ואילו 10 מבטא הרכב מקצועי טהור. הציון הממוצע בציבור הכללי עמד על 6.93, מה שמבטא העדפה ניכרת של מינוי מקצועי על פני פוליטי.

שימוע אידאולוגי, הבוחן את העמדה של המועמד על ציר ימין ושמאל, שמרנות או ליברליות, הוא בעל דמיון ניכר למתכונת המוכרת לנו מארצות-הברית, שבה בוחנים את המועמד או המועמדת בנוגע לסוגיות ליבה בעלות חשיבות חברתית או ציבורית. בהקשר הישראלי ניתן לחשוב על דוגמאות בולטות כגון גיוס בחורי ישיבות, פתיחת עסקים ותחבורה ציבורית בשבת, מדיניות הביטחון והשטחים, נישואין אזרחיים.

גישה זו מתיישבת עם התפיסה אותה ראינו בשנים האחרונות שבה תהליך מינוי השופטים בכללותו עובר "אמריקניזציה", בה שופטים לא נמדדים בהתאם למידת מקצועיותם, להיכרותם המעמיקה עם הדין, ליכולתם להתמודד עם עומס או לכתוב פסקי דין מנומקים ובהירים, אלא בהתאם לדעותיהם הפוליטיות.

הבחירה בשימוע אידאולוגי אינה מתאימה לשיטת השפיטה הישראלית. בעוד הכותרות בתקשורת מבשרות בעיקר על הנושאים השנויים במחלוקת, בהם המדינה מעבירה את השרביט לשופטים, בית המשפט העליון בישראל דווקא מקדיש את מרבית זמנו לתפקידו כבית משפט לערעורים אזרחיים, פליליים ומינהליים. בשל כך מודגשת החשיבות של שופטים שמקצועיות והתאמת הדין לנסיבות היא נר לרגליהם, והם לא מונחים רק בהתאם לעמדה שמרנית או ליברלית.

כן לשימוע מקצועי

שימוע מקצועי הוא שונה, והוא בוחן, לצד הרקע של המועמד, את מקומו של המועמד על הציר בין ריסון לאקטיביזם, או את מידת הפורמליסטיות שלו. סוג שימוע זה מתעניין גם הוא בתפיסת עולמם של המועמדות והמועמדים, שהרי בית המשפט העליון מכריע - בין אם רוצה ובין אם לא - בסוגיות ליבה בציבוריות הישראלית. אך העניין בתפיסת העולם הוא עקרוני ולא פוליטי. במודל מקצועי של שפיטה, כמו בישראל, זהו השימוע המועדף. כך, ניתן לשאול שאלות עקרוניות אודות עולם השפיטה, כדוגמת שאלות אודות תהליכי קבלת החלטות, באילו עתירות על בית המשפט לדון ואילו לדחות ללא בירור, והאם המחוקק יכול לחוקק בתגובה לפסקי הדין.

שימוע מקצועי גם מתיישב עם הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שאומנם נשמעות בה עמדות פוליטיות, וטוב שכך, אך היא נותנת משקל רב גם להיבטים מקצועיים.

מעבר לכל אלה, בחירה של שופטים ושופטות על בסיס עמדתם הפוליטית מעלה חשש נוסף, חשוב לא פחות מאמון הציבור ומעמדתו הציבורית: בחירה מסוג זה עשויה להוביל לכך שתיקים רבים יוכרעו כבר במועד הגשתם. יש בהרכב השופטים רוב שהתבטא בוועדה כשמרני? תיק התוקף מדיניות מסוימת יידחה. יש בהרכב רוב שהתבטא בוועדה כליברלי? התיק יתקבל.

האם זהו האופי של השפיטה שאנחנו מייחלים לו? מוטב לאפשר לוועדה לבחור שופטים ושופטות - תהא עמדתם אשר תהא - על בסיס עמדתם העקרונית, ולאפשר לבית המשפט העליון לבצע את עבודתו השיפוטית מבלי שתהיה מוכרעת מראש.