האם הממשלה הגדילה את הסיוע לחלק מניצולי השואה ב-13 אלף ש'?

איך השתנה מצבם של ניצולי השואה מאז השנה שעברה? בדקנו • המשרוקית של גלובס

השרה לשוויון חברתי מירב כהן, יש עתיד / צילום: יח''צ
השרה לשוויון חברתי מירב כהן, יש עתיד / צילום: יח''צ

גם ביום השואה האחרון התעורר הדיון על מצבם הכלכלי של ניצולי השואה בישראל. השרה לשוויון חברתי מירב כהן התייחסה בראיון בגלי צה"ל לקבוצת הניצולים שנמצאים במצב הכלכלי הבעייתי ביותר, מכיוון שהם לא זוכים לקצבה חודשית, אלא לסיוע שנתי בהיקף נמוך בהרבה. "כשאנחנו התחלנו את הקדנציה (הסיוע השנתי שקיבלה הקבוצה הזאת) עמד על סדר גודל של 42 אלף שקל בשנה. אנחנו הגדלנו את התקציב לקבוצה הזו בכמעט 13 אלף שקל... את הכספים הבאנו גם מהארץ וגם מהעולם".

בדקנו את המספרים. ראשית, מי משתייך לאותה קבוצה שנמצאת בבעיה? מדובר באנשים שלא זכאים לרנטה חודשית של אלפי שקלים מכיוון שהם אינם עומדים בהגדרות של חוק נכי רדיפת הנאצים שמכיר רק בניצולים שעלו לארץ לפני 1953, או שהם לא עומדים בשורה של קריטריונים אחרים (שהות במחנה השמדה, גטו סגור, מחנה עבודה ועוד). במקום רנטה חודשית, האנשים הללו מקבלים רק קצבה שנתית, בסך 3,991 שקל בשנה, מתוקף חוק הטבות לניצולי שואה מ-2007.

בכמה אנשים מדובר? על פי מבקר המדינה, נכון לתחילת 2020 חיו בישראל כ-72 אלף ניצולים כאלו. רובם עולי בריה"מ לשעבר, שהגיעו לארץ ללא נכסים או פנסיה. 70% מהם זכאים להשלמת הכנסה, כלומר חיים מתחת לקו העוני. ומה עשו כעת השרה כהן והממשלה הנוכחית כדי להגדיל את הקצבה השנתית של האנשים הללו ב-13 אלף שקל? ראשית, בחוק ההסדרים שעבר בנובמבר, אושרה העלאה של כ-480 שקל לגמלת השלמת הכנסה, אותה קצבה חודשית שמחולקת לקשישים בישראל הזקוקים לה - בהם כאמור כ-70% מקבוצת הניצולים הזו. באותו חוק אושר גם תיקון לחוק הטבות לניצולי שואה, שהגדיל את הקצבה השנתית שמקבלים הניצולים הללו מ-3,991 שקל ל-6,500 שקל.

כלומר, הממשלה הנוכחית אחראית על הגדלה של כ-2,500 שקל בקצבה השנתית של ניצולי השואה הללו, ושל כ-6,000 שקל נוספים בהשלמת ההכנסה השנתית שאינה מיועדת ספציפית לקבוצה הזאת אך נוגעת ל-70% ממנה. אם נקבל את ההנחות הללו הגענו לכ-8,500 שקל בשנה. איפה שאר הסכום עליו דיברה כהן?

באוקטובר 2020 הודיעה ועידת התביעות, שעל פי החוק הגרמני מייצגת את ניצולי השואה בכל העולם מול ממשלת גרמניה, על הישג: גרמניה תשלם מענק חד-פעמי של כ-8,400 שקל על פני שנתיים לניצולי שואה ברחבי העולם שאינם מקבלים קצבה חודשית. כך, אם נוסיף כ-4,200 שקל בשנה לסכום שכבר הזכרנו, נוכל להגיע לנתון קרוב לזה שצוין על ידי השרה כהן.

אך מהו חלקה של הממשלה הנוכחית בתוספת האחרונה? ראשית, מדובר בסיכום שנחתם בסוף 2020, כלומר הרבה לפני שהושבעה ממשלת בנט-לפיד. כהן, אז שרה בכחול לבן, אמנם כיהנה באותו תפקיד כמו היום, אך כאמור המענק הושג במסגרת מו"מ בין גרמניה לארגון גג בינלאומי, ללא מעורבות רשמית של ממשלת ישראל, והוא גם לא יוצא מתקציב הממשלה. ומה שחשוב יותר, בניגוד לתוספות האחרות, כאן מדובר במענק חד-פעמי שיינתן למשך שנתיים וכעת ייפסק.

בשורה התחתונה: דבריה של כהן נכונים ברובם. הממשלה בה היא מכהנת הגדילה את תקציב קבוצת ניצולי השואה שמצבה הוא הקשה ביותר בכ-8,500 שקל בשנה. יחד עם זאת, בדבריה כללה כהן גם מענק דו-שנתי שמגיע מוועידת התביעות, שאינו קשור לתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, ויינתן רק למשך שנתיים שלאחריהן הוא יופסק.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מירב כהן
מפלגה: יש עתיד
תאריך: 28.4
ציטוט: "כשאנחנו התחלנו את הקדנציה, אם אני סוכמת את המספרים הסיוע השנתי שם קיבלו - הבטחת הכנסה + המענק היה סדר גודל של 42 אלף שקל בשנה, אנחנו הגדלנו את התקציב לקבוצה הזו בכמעט 13 אלף שקלים... את הכספים הבאנו גם מהארץ וגם מהעולם"
ציון: נכון ברובו

לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה, השרה לשוויון חברתי מירב כהן התראיינה ב-28.4 לתכנית "בוקר טוב ישראל" בגלי צה"ל, ונשאלה על המענקים והפיצוים שמקבלים שורדי השואה המתגוררים בישראל. כהן ביקשה "לעשות סדר במספרים" ופירטה על החלוקה בין קבוצות שונות בתוך אוכלוסיית השורדים, וסכומי הכסף שמקבלת כל קבוצה כזו. "הקבוצה הראשונה זו קבוצה של שורדים שמוגדרת המעגל הראשון - אנשים ששהו במחנה או בגטו או הסתתרו או היו בעבודות כפייה - הם זכאים לקצבה חודשית שנעה בין 6 ל-11 אלף שקלים. שזה משמעותי… הקבוצה השניה שהוכרה בשלב הרבה יותר מאוחר זו קבוצה שגם מוגדרת כמעגל שני - זאת אומרת לא אנשים ששהו בגטו - וגם עלו אחרי שנת 53 והם בעצם מקבלים רק סיוע פעם אחת בשנה. שם יש לנו את כיסי העוני, כי הם לא מקבלים קצבה חודשית. חלקם הגדול חי על קצבת הכנסה ועל מענק פעם אחת בשנה. כשאנחנו התחלנו את הקדנציה, אם אני סוכמת את המספרים הסיוע השנתי שם קיבלו - הבטחת הכנסה + המענק היה סדר גודל של 42 אלף שקל בשנה, אנחנו הגדלנו את התקציב לקבוצה הזו בכמעט 13 אלף שקלים... את הכספים הבאנו גם מהארץ וגם מהעולם".

בדקנו את המספרים.

בישראל קיימת שורה ארוכה ומגוונת של תשלומים ומענקים להם זכאים ניצולי שואה, לפי פרמטרים שונים. חלקם חד פעמיים, חלקם חודשיים או שנתיים, חלקם מחולקים על פי השנים בהן שהו הניצולים באזורים גאוגרפים שונים באירופה, חלקם על פי אחוזי נכות, חלקם על פי סוג הרדיפה לה נפלו קורבן, או על פי גילו של השורד בזמן השואה וכו' וכו'. כמו כן, מקור התשלום משתנה אף הוא, ויכול להיות מממשלת ישראל, ממדינות אירופה השונות, מוועידת התביעות, מקרנות סיוע אירופאיות וכו'. בנוסף, חלק מניצולי השואה בישראל זכאים להטבות נוספות כמו הנחה בחשבונות החשמל והמים, ברכישת תרופות וכו'. לבסוף, חלק מהמענקים תלוים באי קבלה של תשלומים אחרים, בעוד מענקים אחרים יכולים להינתן לשורד במקביל ובנוסף לתשלום מקרנות סיוע אחרות.

הרנטה הבסיסית ביותר המשולמת כיום לניצולים היא על סך שבין 2,554 ועד 6,412 שקלים בחודש, כתלות באחוזי הנכות של הניצול. אלא שכפי שהסבירה כהן בצדק, בישראל קיימת קבוצה גדולה של ניצולי שואה שלא זכאים למענק זה, מכיוון שאינם עומדים בקריטריונים של חוק נכי רדיפת הנאצים, תשי"ז-1957 (עלו לארץ לאחר שנת 1953) או בקריטריונים אחרים כמו שהות במחנה השמדה או גטו סגור, עבודה בעבודות כפייה, מחייה בתנאים לא אנושיים מספיק חודשים בזמן השואה וכו'.

על פי דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם ב-2020, במשך השנים ובייחוד בתחילת שנות ה-90, בעשור הראשון של שנות ה-2000 וכן בשנים האחרונות נעשו מאמצים להרחיב את מעגל הזכאים להטבות, "זאת באמצעות תיקונים בחוק שהכירו בקבוצות מסוימות של ניצולים, באמצעות פרשנות מרחיבה של בתי המשפט למושג "נרדפות" ובאמצעות החלטות מינהליות של שרי אוצר קודמים שהכירו בעוד אוכלוסיות הזכאיות להטבות שונות, בשל נרדפותן בתקופת מלחמת העולם השנייה". כך למשל הוכרו גם, ברמות שונות, ניצולים שעלו לארץ לאחר 1953, ניצולים שלא הספיקו לתבוע את ההטבות המגיעות להם מממשלת גרמניה בזמן, יהודים שחוו התנכלויות ורדיפות אנטישמיות בארצות ערב בתקופת מלחמת העולם השנייה, ועוד. מדי כמה שנים אף מתקבלת החלטה על מתן מענק חד פעמי או תוספת לאחת הרנטות המשולמות.

לפי מבקר המדינה, חיו בישראל נכון לתחילת שנת 2020 כ-72 אלף ניצולים שלא היו זכאים לקצבה החודשית מכיוון שלא שהו בגטאות או במחנות ועלו אחרי שנת 1953, אלא היו זכאים לקצבה שנתית, בסך 3,991 שקל בשנה (כ-333 בחודש) מתוקף סעיף 4 לחוק הטבות לניצולי שואה תשס"ז-2007. רובם הם עולי מדינות ברית המועצות לשעבר, שהגיעו לארץ ללא נכסים או פנסיה. 70% מהם זכאים להבטחת הכנסה, כלומר נמצאים מתחת לקו העוני.

אז האם הממשלה הנוכחית הגדילה את כמות הכסף שמקבלת הקבוצה הזו ב-13 אלף ש"ח?

בחוק ההסדרים, שעבר בכנסת בתחילת נובמבר 2021, אושרה העלאה של בין 473-481 ש"ח לגמלת השלמת הכנסה, אותה קצבה חודשית שמחולקת לקשישים בישראל הזקוקים לה - בהם כאמור כ-70% אחוז מקבוצת הניצולים עליה דיברה כהן - ושעמדה עד אז על מעט יותר מ-3,000 שקלים בחודש. באותו חוק הסדרים אושר גם תיקון לסעיף 4 לחוק הטבות לניצולי שואה, במסגרתו הועלתה הקצבה השנתית שמקבלים הניצולים מ-3,991 ל-6,500 ש"ח (בשנה).

כלומר, ממשלת בנט-לפיד אחראית על הגדלה של 2,500 שקלים בקצבאות השנתיות המגיעות ישירות לניצולי השואה בלבד, ועוד כ-6,000 שקלים (480 כפול 12 חודשים) למקבלי השלמת הכנסה, בהם גם ניצולי שואה רבים.

וישנו גם מקור נוסף לגידול עליו דיברה כהן. באוקטובר 2020 הודיעה ועידת התביעות - הגוף שעל פי החוק הגרמני מייצג את הארגונים היהודיים ברחבי העולם ואת דרישות ניצולי השואה מממשלת גרמניה מאז שנת 1951 - על הישג במסגרת המשא ומתן עם גרמניה: ברלין הסכימה לשלם מענק חד פעמי של 2,400 אירו (כ-8,400 שקל) על פני שנתיים לניצולי שואה שאינם מקבלים את מענק חודשי. על פי הודעת הוועידה, כ-200 אלף יהודים ברחבי העולם יהנו מהמענק.

אלא שלא ברור על מה מתגאה כהן בהישג זה, ומדוע היא זוקפת אותו לזכותה או לזכות הממשלה. ראשית, מדובר בסיכום שנחתם בסוף שנת 2020, כלומר כ-8 חודשים לפני שהושבעה ממשלת בנט-לפיד. כהן, כחברת כחול לבן, אמנם כיהנה באותו תפקיד מיניסטריאלי כבר אז תחת בנימין נתניהו, ובהודעת הארגון מאוקטובר היא אמנם מוזכרת באופן כללי כמי שמקדמת "נושאים התורמים לשיפור תנאי חייהם של ניצולי השואה בישראל", אך כאמור המענק הספציפי הזה הושג במסגרת מו"מ בין ממשלת גרמניה לארגון גג בינלאומי המייצג יהודים ברחבי העולם, ללא התערבות ישראלית או ממשלתית. בנוסף, יש להזכיר כי בניגוד לשתי ההעלאות הראשונות, (קצבה שנתית לניצולים והשלמת הכנסה לקשישים) מדובר במענק חד פעמי ולא קבוע, שחולק בשתי פעימות בסך 4,200 שקל כל אחת ב-2021 וב-2022 ולא יחולק יותר.

לסיכום, בשנה האחרונה ניצולי השואה בישראל שאינם משתייכים לקבוצה המקבלת קצבה חודשית אכן זכו להגדלה משמעותית בתשלומים השנתיים. 100% מהם זכו להגדלה שנתית קבועה של -2,500 ש"ח. כ-70% מהם זכו להגדלה שנתית קבועה של כ-6,000 ש"ח במסגרת השלמת הכנסה (שלא יועדה רק להם אלא לכלל הקשישים בישראל). ושוב 100% מהם קיבלו 4,200 ש"ח בשנה מוועידת התביעות, ולא כתוצאה מחקיקה ממשלתית, במשך שנתיים בלבד.

לכן דבריה של כהן, לפיהם בהשוואה ל"התחלת הקדנציה… אנחנו הגדלנו את התקציב לקבוצה הזו בכמעט 13 אלף שקלים", נכונים ברובם.