האם יוזמת חופשת הלידה לאבות תוכל לרכך את "קנס האימהות"?

המהלך למתן חופשת לידה לאב שלא על חשבון האם נראה כרגע כבעייתי מבחינת ההיתכנות הפוליטית שלו, אך הוא מעלה לדיון תופעה כלכלית מעניינת המכונה "קנס אימהות" • מדוע לידת הילד הראשון משפיעה באופן כה דרמטי על כושר ההשתכרות של נשים, איך נראית ישראל ביחס לעולם בתחום הזה, ואיפה יש "קנס נישואים"? • המשרוקית של גלובס

מרב מיכאלי, מפלגת העבודה. נוביקסון, כאן ב’, 12.5.22 / צילום: Associated Press
מרב מיכאלי, מפלגת העבודה. נוביקסון, כאן ב’, 12.5.22 / צילום: Associated Press

"אני נרגשת מההישג", הודיעה בחגיגיות שרת התחבורה מרב מיכאלי. "זו בשורה אדירה למשפחות", הצטרף אליה שותפה למהלך, שר האוצר אביגדור ליברמן. זה קרה בשבוע שעבר כשהשניים הודיעו על החלטתם לקדם "חופשת לידה לאבות בתשלום מלא". במה מדובר? והאם זה באמת כה מרגש? נתחיל במונחי היסוד ובמה שצפוי לקרות בפועל בשטח (לא הרבה, אם בכלל) ונתקדם לעבר ההיבטים העקרוניים יותר, מהם עולה כי אכן קיימת חשיבות להצהרת הכוונות של מיכאלי וליברמן.

אז מהי המשמעות המעשית של ההצהרה? כיום נשים שיולדות זכאיות לחופשת לידה בת 26 שבועות - שמתוכם 15 שבועות הם חופשה בתשלום מהמדינה ("דמי לידה"). גם במצב הנוכחי בני זוגן, הגברים, יכולים להחליף אותן בחופשת הלידה החל מהשבוע השביעי, אלא שזה מותנה בכך שהאם תחזור לעבודתה. ומה שחשוב יותר, בפועל זה כמעט שלא קורה. רק 1% מהגברים מממשים את הזכאות הזאת.

המתווה החדש משנה מעט את פני הדברים. הוא מציע שבין השבוע ה-15 ל-26, כלומר עם תום תקופת החופשה בתשלום שניתנת לאם ועד תום תקופת החופשה הכוללת שלה, יוכלו האבות לבחור שבועיים שבהם יצאו לחופשה שעבורה הם יקבלו תשלום שנגזר משכרם (כפי שנעשה אצל האימהות). שבועיים נשמעת כמו תקופה קצרה למדי, אבל מיכאלי אמרה כי תנסה להאריך את התקופה הזאת, וכי היא "מאמינה שנצליח להגיע לחודש".

רק שהבעיה של מיכאלי, ליברמן והקואליציה כולה היא לא אם המתווה המדובר יכלול חופשה בת שבועיים או חודש, אלא האם הוא בכלל ייצא לפועל. כדי שכך יקרה המהלך צריך להיות מאושר במסגרת תקציב המדינה הבא, שכרגע נראה די רחוק מהישג ידה של הקואליציה המקרטעת. אז למה בכל זאת חשוב לעסוק בסוגיה הזאת? על כך בשורות הבאות.

לשכר האב לא קורה כלום

למה בכלל צריך חופשת לידה לאבות? בראיון לכאן ב' סיפקה מיכאלי את אחד ההסברים: "אנחנו צריכות וצריכים להתחיל לשנות את הקיבעון התפיסתי של התפקידים המגדריים גם בבית וגם בעבודה". לפי מיכאלי, ההשלכות של ה"קיבעון התפיסתי" הזה מתבטאות בכך ש"אחרי לידה השכר של נשים צונח ב-30% וגם עשור אחר כך הוא בדרך כל נשאר בערך 25%-27% מאחור".

התופעה שעליה מצביעה השרה מכונה בספרות המקצועית "קנס אימהות". המושג הזה מתאר את ההשפעה השלילית שיש ללידת הילד הראשון על רמת ההכנסה של נשים, והוא נבחן לאחרונה בסקירה של אגף הכלכלנית הראשית באוצר, שמבוססת על מאמר של אליה יכין.

ואכן, כפי שציינה מיכאלי בראיון, מהסקירה עולה כי לא רק שבשנה שלאחר לידת הילד הראשון הכנסתן של נשים נפגעת בכ-30% ביחס לשנה שקדמה ללידתו - נתון שהוא אולי די טריוויאלי על רקע העובדה שבשנה זאת הן עובדות פחות בשל יציאתן לחופשת לידה - הפגיעה הזאת ממשיכה ללוות אותן עוד שנים רבות. כך, גם לאחר עשור, הכנסתה של האם הממוצעת עדיין נמוכה בכ-27% משכרה בשנה שלפני הלידה, בנטרול גורמים שמשפיעים על התפתחות השכר לאורך השנים, כמו גיל הפרטים והשנה הקלנדרית שבה נולד הילד הראשון.

ומה קורה להכנסתו של האב? למעשה, כלום. אם לפני הפיכתם להורים, שכרם של גברים ונשים מציג מגמת עלייה דומה, הרי עשור לאחר מכן, בזמן ששכר האישה כאמור צונח ביחס למה שהיה צפוי לה, שכרם של הגברים עולה ב-1% ביחס לשנה שלפני הלידה, מה שמעמיד את קנס האימהות על 28%.

ממה נובע קנס האימהות? באופן לא מפתיע, המרכיב העיקרי קשור לכך שאימהות רבות מפחיתות את היקף המשרה שלהן. בשנת הלידה נשים מצמצמות את היקף השעות בכ-36%, ועשור לאחר מכן בכ-25%, לעומת השנה שלפני הלידה. מעניין לציין שבישראל אחוז הנשים העובדות (במגזר היהודי) הוא גבוה מאוד ביחס לעולם המערבי, ולכן התופעה של "קנס אימהות" שנובע מיציאה מוחלטת משוק העבודה היא נדירה יחסית. מרכיב נוסף של הקנס נוגע למקום העבודה. המחקר מצא כי הסיכוי של נשים לעבוד באזור מגוריהן גדל ב-12% ביחס לשנה שלפני הכניסה להורות (אצל אבות לא נרשם שינוי) דבר שעשוי להשפיע על היצע אפשרויות התעסוקה העומדות בפניהן ולכן גם על שכרן.

יש גם "קנס נישואים"

כשהחוקרים ביקשו לבדוק אם תופעה דומה מתקיימת גם בחברה הערבית בישראל הם נתקלו בממצא מעניין. הם הבחינו שבחמש השנים שלפני שאישה ערביה בישראל הופכת לאם הכנסתה כבר נחתכת בחדות (הכנסת הגברים הערביים נשארת ברמה די דומה). תופעה יוצאת דופן זו לא נמצאה בניתוח האוכלוסייה היהודית בישראל וגם לא במדינות אחרות שלגביהן קיימים נתונים.

לאחר ניתוח נוסף של הממצאים התברר כי נקודת המפנה כאן היא נישואי האישה, כשפער ההכנסה מעבודה בין גברים לנשים בחברה הערבית מתחיל מיד לאחר החתונה. כך, בשנה שלאחר הנישואים הכנסתן של הנשים נפגעת בכ-31%, ובעשור שלאחר מכן ב-45%. זאת, בעוד הכנסת הגברים הערבים נפגעת בשיעורים פחותים בהרבה (6% לאחר עשור).

בנוסף, בעוד שכפי שהזכרנו, אצל הנשים היהודיות קנס האימהות לא נובע מיציאה משוק העבודה אלא בעיקר מהפחתת שעות העבודה, הרי שאצל הנשים הערביות נרשמת ירידה של 29% בתעסוקה בשנה שלאחר הנישואים, ובעשור שלאחר מכן תעסוקתן נותרת נמוכה ב-49% לעומת השנה שלפני הנישואים. באוצר מציינים כי ממצא זה חשוב במיוחד על רקע שיעורי התעסוקה הנמוכים של הנשים בחברה הערבית בישראל.

קנס עולמי

ואיך נראה קנס האימהות שלנו ביחס לעולם? הנתונים שקיימים נוגעים רק למספר מצומצם יחסית של מדינות החברות ב-OECD, אך גם מהם עולות מסקנות מעניינות. בבחינת קנס האימהות לאחר עשור בשמונה ממדינות הארגון, מדינת ישראל ממוקמת במה שנראה שניתן לכנות כמקום טוב באמצע. לא כל כך רחוק ממדינות בסקנדינביה כמו דנמרק (הקנס הקטן ביותר 21%), פינלנד (25%) ושוודיה (26%), ומעל ארה"ב (31%), בריטניה (44%), אוסטריה (51%) וגרמניה (61%). זאת, בזמן שבישראל פריון הילודה גבוה בהרבה (אם כי נראה שלשיעור הילודה יש השפעה קטנה יחסית על קנס האימהות, מכיוון שעיקר הפגיעה מתרחשת עם לידת הילד הראשון).

 
  

מה משפיע על הפערים בין המדינות? בעבודה של האוצר מופיעות מספר סיבות. חלקן, אלה שנוגעות לטווח הקצר, הן לעיתים די טריוויאליות. כך, למשל, בגרמניה בה חופשת הלידה ארוכה יחסית, "קנס האימהות" בשנה שלאחר הלידה עומד על כ-80% (לעומת 30% בישראל). בטווח הארוך יותר ההבדלים עשויים לנבוע משוני במדיניות הכלכלית הקשורה למיסוי ולקצבאות, ולאפשרויות שמציעות מדינות שונות לאזרחיהן כמו נגישות למעונות יום איכותיים במחיר מסובסד, שמאפשרים לאימהות לצאת לעבוד במחיר נמוך יחסית.

אבל יש גם סיבות מורכבות יותר שקשורות למאפיינים תרבותיים. כך, למשל, ניתוח של קבוצת כלכלנים שהתפרסם באתר "המרכז למחקר מדיניות כלכלית" (CEPR), מצא שיש קשר חזק בין קנס האימהות בטווח הארוך לבין הנורמות והתפיסות המגדריות בשש מדינות שנבחנו. כלומר, ככל שהתפיסות המגדריות היו שמרניות יותר, כך קנס האימהות בטווח הארוך היה גדול יותר.

זה גם מחזיר אותנו במידה מסוימת לנושא שבו פתחנו. אף שבשלב זה אין ממצאים אמפיריים מקיפים שניתן להסתמך עליהם לאמידת היעילות של חופשת לידה לאבות על תעסוקת נשים, ישנם ממצאים חיוביים על ההשפעה שלה על שינוי דפוסי חלוקת העבודה במשק הבית. באוצר גם מציינים כי עידוד אבות לקחת חופשת לידה משמעותית יחסית (כפי שנהוג בחלק ממדינות ה-OECD) יכול להשפיע על התפיסות התרבותיות שנוגעות לטיפול בעבודות הבית ולגידול הילדים. שינוי בתפיסות הללו עשוי, כאמור, לסייע בתורו לצמצום קנס האימהות.

לקריאה נוספת

"קנס האימהות בשוק העבודה בישראל" - אליה יכין, כפיר בץ ואסף גבע, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר

"השפעת הורות וזהות מגדרית על תעסוקת נשים בישראל" - אליה יכין, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר והאוניברסיטה העברית בירושלים

"לגרום לאבות לטפל: חופשת לידה לאבות בישראל - המלצות למדיניות" - נדב פרץ, מרכז טאוב

קנס הורות במדינות שונות: ממצאים והסברים

ילדים ואי-שוויון מגדרי: ממצאים מדנמרק

צרו איתנו קשר *5988