עלייה הדרגתית או אגרסיבית? אלו השיקולים שיכריעו היום את גובה הריבית

בנק ישראל צפוי להודיע היום על העלאת ריבית • התכווצות המשק ברבעון הראשון של 2022 והאטת ההייטק תומכים בהעלאת ריבית הדרגתית • מנגד, לחצי האינפלציה, זינוק מחירי הדיור והנתונים החזקים משוק העבודה ההדוק תומכים בהעלאה אגרסיבית יותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

בנק ישראל צפוי לפרסם היום (ב') את גובה הריבית במשק ולפי כל ההערכות הריבית צפויה לעלות. זאת, בהמשך להעלאה ראשונה מזה 4 שנים בחודש מרץ האחרון לרמה של 0.35%, כאשר הנחת הבסיס היא שבנק ישראל יעלה את הריבית בכל החלטה בשנה הקרובה. גם הפעם עיקר השאלה היא לא האם בנק ישראל יעלה את הריבית, אלא בכמה. האם הבנק המרכזי יפתיע עם העלאה אגרסיבית של 0.4%, או שמא יסתפק בהעלאה הדרגתית יותר של 0.25%.

■ בנק ישראל צפוי להעלות מחר את הריבית. השאלה היא רק בכמה 

איך בבנק ישראל קוראים את המפה של המשק

מצד אחד, נתוני הצמיחה של המשק לרבעון הראשון הצביעו באופן מפתיע על התכווצות התוצר, והאטה בצריכה הפרטית ובייצוא ענף ההייטק על רקע הטלטלה בשווקים - מה שעשוי להצביע על סיכון מסוים בהעלאה אגרסיבית של הריבית שתביא להאטה חדה יותר בפעילות הכלכלית ואולי אף תדרדר את המשק למיתון.

מצד שני קצב האינפלציה בישראל נמצא בשיא של יותר מעשור, אינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה) גם היא חורגת מהיעד של הבנק המרכזי ושוק העבודה הדוק עם שיעור אבטלה שירד לשיעור של 3.1%, נמוך יותר מתקופת טרום-הקורונה. כל אלו תומכים בריסון מהיר יותר של הפעילות הכלכלית.

 
  

גלגלי הצמיחה המרכזיים מאטים

בהתחשב בעובדה שנתוני הצמיחה החזקים של המשק ברבעון האחרון של 2021 תרמו להחלטה להעלות את הריבית בחודש מרץ, מעניין כמה משקל ייתן בנק ישראל לנתוני התוצר המאכזבים שפורסמו לאחרונה. עוד לפני ההשפעה של העלאת ריבית בנק ישראל במרץ, תוצר המשק התכווץ ב-1.6% ברבעון הראשון של 2022, וזאת בניגוד לתחזיות שהעריכו צמיחה של 2.3% בתוצר. עם זאת, ההאטה באה אחרי צמיחה גבוהה באופן חריג ברבעון הקודם (של כ-15% אחרי עדכון הלמ"ס), ועדיין מדובר בקצב צמיחה מרשים של 9% בהשוואה לרבעון הראשון אשתקד.

השלכות העלאת הריבית של חודש מרץ יבואו לידי ביטוי בעיקר בחודשים הבאים, אך כבר ברבעון הראשון של השנה נרשמה ירידה מפתיעה בצריכה הפרטית של 0.7%, אולי נוכח הציפיות להעלאת הריבית שהביאו להידוק החגורה עוד קודם לכן. באותו רבעון חלה גם ירידה בייצוא ההייטק נוכח שינוי תנאי המאקרו בכלכלה העולמית שטלטל את השווקים ועורר סיבות לדאגה בקטר הצמיחה של המשק.

גם שר האוצר, אביגדור ליברמן אמר בשבוע שעבר כי "מבין כל הנתונים של המשק, אותי מטרידה הירידה בייצוא ההייטק הישראלי". בבנק ישראל לעומת זאת, כבר הזהירו לא פעם שלא כדאי להמשיך להסתמך על המשך ההכנסות ממסים שבאו מההייטק, ברמיזה להאטה בענף. משכך, כאשר שני מנועי צמיחה עיקריים של המשק - הצריכה הפרטית וענף ההייטק - מצביעים על האטה, לא מן הנמנע שבנק ישראל יסתפק בהעלאה הדרגתית של הריבית.

גורם נוסף שתומך על פניו בהעלאה הדרגתית יותר של הריבית אלו נתוני האינפלציה במשק שאמנם הגיעו ל-4% באפריל - מעל תחום היעד העליון של בנק ישראל ב-1%, אלא שבהשוואה עולמית שיעור האינפלציה בישראל הוא מנמוכים במדינות המפותחות. מהצד השני, אינפלציית הליבה (בנטרול אנרגיה ומזון) עלתה ב-3.5% - גם כן מעל לתחום היעד של בנק ישראל.

מעבר לכך, לחצי האינפלציה מהעולם צפויים להימשך, כאשר השפעות המלחמה באוקראינה עוד יגיעו בהמשך הדרך, אם כי העלאה של הריבית בישראל לא תרסן עליות מחירים שמקורן מעבר לים. גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי מעריך שבנק ישראל יבחר בהעלאה אגרסיבית: "המשך העלייה בסביבת האינפלציה מעבר לגבול העליון של יעד יציבות המחירים, ההאצה בעליית מחירי הדירות, עוצמתו של שוק העבודה שחזר לרמות התעסוקה טרום משבר הקורונה, המשך העלייה בביקושים המקומיים כפי שהשתקפה בנתוני החשבונאות הלאומית, השבוע והמשך מגמת העלייה בריביות בעולם - כל אלו יגרמו לבנק ישראל להעלות את הריבית ל־0.75% כבר בהחלטה הקרובה".

אמנם להעלאה של הריבית בישראל לא תהיה השפעה על מחירי המוצרים המיובאים לישראל, אבל כן על המוצרים הלא סחירים שמונעת מגורמים פנימיים שעלו בקצב שנתי של 3.7% באפריל, ונקודה זו שתעמוד בפני חברי הוועדה המוניטרית בבואם לקבל את ההחלטה ביום שני תומכת בהעלאת הריבית, השאלה שוב באיזו רמה.

גם אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מעריך כי בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית ב-0.4%. "קצב האינפלציה עלה ל-4%. לא ניכרים סימני התמתנות באינפלציה, אלא דווקא התפשטותה ליותר תחומים. משקל הסעיפים במדד המחירים שהמחירים שלהם עלו ממשיך לעלות עם קצב האינפלציה. ההאטה בצמיחה צפויה להגיע גם למשק הישראלי. אולם, בשלב זה לא ברור באיזה עוצמה ועד כמה היא תשפיע על האינפלציה. בכל מקרה, כמו מרבית הבנקים המרכזיים במערב, בנק ישראל צפוי לתת משקל גבוה יותר בשיקוליו למיגור האינפלציה".

ההתייקרויות של נוטלי המשכנתה

ומה ההשפעה על המשכנתאות? ברשת יועצי המשכנתאות "דרכנו" מסבירים כי לעליית מדד המחירים לצרכן יש השפעה דרמטית יותר על נוטלי המשכנתאות מאשר עליית הריבית, וגם אם ריבית הפריים תעלה ל-1.5% הרי שהשפעתה תהיה זניחה לעומת המשך עליית המדד, ולו בשל העובדה שלא רק ההחזר החודשי צמוד למדד אלא גם קרן ההלוואה.

כך לדוגמה, לקחו בחברה תרחיש של משכנתה בסך 1 מיליון שקל הכוללת שני מסלולים: שליש משכנתה בריבית פריים ושני שליש משכנתה בריבית קבועה וצמודה למדד. אם ריבית הפריים תעלה ל-1.5% ההחזר החודשי יתייקר ב-25 שקלים. עם זאת, המשמעות של עליית המדד ב- 4% (על 2/3 מההלוואה) היא תוספת של 142 שקל על ההחזר החודשי.

העלאת הריבית תחזק עוד יותר את השקל

בשורה התחתונה, נתוני האינפלציה, שוק העבודה ההדוק, מחירי הדיור המאמירים, תומכים בהעלאה של הריבית בשיעור גבוה של 0.4%. עם זאת, אחרי התחזקות השקל שנרשמה בשבוע האחרון, העלאה חדה של הריבית תחזק את השקל עוד יותר - מה שצפוי לפגוע ביצואנים, ואולי בבנק ישראל ירצו להמשיך לתת לפערי הריביות מול ארה"ב לתמוך בהיחלשות השקל.

וגם, ייתכן כי הנתונים הראשוניים לרבעון הראשון של שנת 2022, שהצביעו על האטה מסוימת של שני מנועי הצמיחה המרכזיים של המשק, לצד הטלטלה בשווקים נוכח חוסר הוודאות בסביבה הגלובאלית - אלו לא תומכים בריסון חד של הפעילות הכלכלית במשק, ובנק ישראל עשוי לפעול בהדרגתיות כפי שאמר. תשובה לשאלה עד כמה הדרגתיות יהיו העלאות נקבל ביום שני בשעה 16:00.

צרו איתנו קשר *5988