תגובת המשרוקית למאמר הביקורת בנושא "הפסקת מזוודות הדולרים"

בבדיקת עובדות שפרסמנו נתנו לראש הממשלה, נפתלי בנט, את הציון מטעה על אמירתו שלפיה "ימין אמיתי זה מי שמפסיק את מזוודות המזומנים לעזה" • מדוע זה אכן הציון שמתאים לאמירה הזאת

בתאריך 14.5.22 פורסם באתר עין השביעית מאמר של אייל עופר ("בנט צודק, גלובס טועה") שביקר בדיקת עובדות שערכנו במשרוקית של גלובס. נתייחס כאן לטענות שעלו בו, ולעמדתנו בנושא.

המזוודות הפסיקו - הכספים לא 

  1. המשפט שבנט אמר ועמד לבחינת המשרוקית היה: "ימין אמיתי זה מי שמפסיק את מזוודות המזומנים לעזה. מה שהוא [נתניהו] התחיל אני הפסקתי".

אמירה זו ניתן לחלק לשניים:
א. ​האם בנט הפסיק את העברת הכספים הקטאריים לשלטון החמאס ברצועת עזה באמצעות מזוודות מזומנים - התשובה לכך היא כן.
ב.​ האם ניתן להבין מכך שבנט למעשה הפסיק כל העברת כספים לעזה ו/או למנגנוני החמאס? התשובה לכך היא כן.

אבל, האם בנט אכן הפסיק כל העברה של כספים לעזה ו/או למנגנוני החמאס? התשובה לכך שלילית.

כלומר, ועל כך אין מחלוקת ברמה העובדתית - בנט הפסיק את מזוודות המזומנים, אך לא את התשלום עצמו - שנותר שזהה - והאופן בו הוא הציג זאת עלול להטעות. בפועל סוכם כי מנגנוני החמאס יקבלו את אותו הסכום שהם קיבלו בתקופת נתניהו והשינוי היחיד הוא באופן שבו עוברים אותם כספים.

בדיוק בגלל הסיבה הזו בחרנו לא לתת לדבריו של בנט ציון של "נכון" או "לא נכון" אלא: "מטעה". ציון כזה ניתן במשרוקית לאמירה ש"יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות". אנחנו עומדים מאחורי דברינו.

האם העברת כסף באמצעות דלקים עדיפה?

2.​ הטענה של מר אייל עופר היא שהמשרוקית התעלמה מכך שהעברת כסף באמצעות מזומן גרועה מהאפשרות של העברת כסף באמצעות בנקים או באמצעות דלקים, והוא עצמו מתייחס לנקודה זו כאילו הייתה עובדה ברורה ומוחלטת.

להבנתנו, הדברים אינם כה חד משמעיים כפי שמציג אותם עופר. גם לחלופה שנמצאה - הכנסת דלקים לרצועה בשווי של עשרה מיליון דולר - יש יתרונות משלה. למשל, כפי שעופר מציין בעצמו - הן במאמרו והן במחקר שכתב עם אהוד יערי - הדלקים מהווים מקור הכנסות חשוב עבור חמאס באמצעות המיסוי הכבד שהארגון מטיל על מכירת דלקים.

ד"ר אודי לוי, חוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון" (ה-JISS), ומי ששירת באמ"ן ובמינהל האזרחי, שבו נעזרנו גם בבדיקה המקורית שביצענו, הסביר לנו שבמנגנון החדש החמאס למעשה "מרוויח פעמיים": פעם אחת בהכנסות ממכירת הדלקים לתחנות הדלק הפרטיות ברצועה ופעם שנייה בתקבולי המסים ממכירת הדלקים לצרכנים.

ישנם גם טיעונים נוספים לטובת ולרעת שתי החלופות - העברת כספים במזומן מול בנקים ודלקים. אבל כך או כך, לטעמנו, דיון זה הוא דיון מסדר שני שאינו יכול ואינו צריך להשפיע על הציון שניתן לבדיקה.

3.​ לסיום, הצטערנו מאוד לקרוא את הרמיזה סרת הטעם והלא מנומקת שבה סיים עופר את מאמרו בדבר שיקולים זרים או לא עניינים שעומדים לכאורה בבסיס הבדיקה. הצטערנו עוד יותר לגלות כי באכסניה שבה פורסם המאמר, אתר ביקורת התקשורת העין השביעית, לא מצאו לנכון לפנות אלינו לצורך מתן תגובה להאשמה הזאת בטרם פורסם המאמר.

אין לנו צורך לפרוס כאן את כל המוניטין של המשרוקית שכולל מתן ציונים שליליים וחיוביים לאמירות של פוליטיקאים מימין ומשמאל, באופן שקוף ומנומק, תוך הקפדה על אפשרות הוגנת למתן תגובה. כך היה תמיד וכך נמשיך לעשות.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אלי אבידר
מפלגה: ישראל ביתנו
תאריך: 17.5
ציטוט: "הצבעתי נגד חוק הלאום לאורך כל ההצבעות"
ציון: לא נכון ברובו

חבר הכנסת אלי אבידר מישראל ביתנו התראיין ב-17.5 לתכנית שבע תשע ב-103FM, והתייחס בין היתר על הצהרתו של ראש מפלגתו אביגדור ליברמן כי בכוונתו לנסות "לתקן את חוק הלאום ולקבע את מגילת העצמאות כחוק יסוד". כשנשאל האם הוא בעד שינוי החוק, השיב אבידר: "בוודאי. הצבעתי נגד חוק הלאום לאורך כל ההצבעות. החוק הזה לא עשה שום דבר טוב. הוא פגע באוכלוסיות, הוא לא היה צריך לבוא לעולם וגם כשהייתי חבר… מהכנסת הראשונה הצבעתי נגד הדבר הזה, אני לא מאמין בו… ברמה המהותית חוק הלאום היה אמור לעשות משהו טוב, הוא עשה דבר רע מאוד. אני חושב שהוא לא היה צריך לבוא לעולם ובכל ההצבעות שלי, גם בתוך סיעת ישראל ביתנו תמיד ניתן חופש הצבעה. אני תמיד הצבעתי נגד".

בדקנו האם אבידר אכן הצביע נגד החוק לאורך כך ההצבעות.

אלי אבידר הושבע לראשונה כחבר כנסת ב-30.4.19, לאחר בחירות אפריל 2019, הראשונות מבין ארבע המערכות האחרונות. חוק הלאום לעומת זאת - או בשמו המלא "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" - עבר בקריאה שנייה ושלישית ב-19.7.2018, כמעט שנה לפני שהחל אבידר לכהן. על החוק כמובן התקיימו הצבעות קודמות ואף דיון ער במשך כמעט עשור, החל מגלגוליו הראשונים בכנסת ב-2009.

כלומר, אבידר לא היה יכול להצביע בעד או נגד החוק באף אחת מההצבעות בהן הוא נידון, מכיוון שהיה אזרח פרטי ולא מחוקק.

כשפנינו לאבידר כדי ליישב את הסתירה, נאמר לנו כי כוונתו בראיון הייתה שבכל ההצבעות שהתקיימו לאחר שנכנס לכנסת, שעסקו בביטול החוק או תיקונו, הוא תמך. בדקנו גם את זה.

מאז שנבחר לכנסת, איתרנו שתי הצבעות שהתקיימו ועסקו בביטול או תיקון חוק הלאום. בראשונה, שהועלתה על ידי חבר הכנסת יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת ב-15.7.20, כשנה לאחר כניסת החוק לספר החוקים של מדינת ישראל, אבידר לא השתתף. זאת, על אף שנכח במשכן ואף במליאה, והצביע בחוקים שעלו באותו יום, מיד לפני ואחרי הצעתו של ג'בארין לביטול החוק. בתגובתו לבדיקה הסביר לנו אבידר שהוא לא לקח חלק בהצבעה זו בגלל החלטה סיעתית לא לתמוך בהצעות חוק של הרשימה המשותפת. אלא שחלק מחבריו של אבידר למפלגה, דווקא כן הצביעו: עודד פורר התנגד לביטול החוק, ואילו חמד עמאר תמך בהצעה.

כמה ימים לאחר מכן, אבידר כבר לקח חלק פעיל בהצבעה. ותמך בתיקון שהציעו מספר ח"כים מיש עתיד, שלא קרא לבטל את החוק אלא לכלול בו סעיפים המעגנים שוויון זכויות אזרחי ומעניקים לערבית מעמד של שפה רשמית שניה. בהצבעה שהתקיימה ב-29.7.20 אבידר הצביע בעד, אולי מפני שהתקיימה הצבעה שמית על החוק, בניגוד להצבעה אלקטרונית בה אין צורך להצהיר באופן אקטיבי וגלוי במליאה על עמדתך.

לא מצאנו עוד הצבעות שהתקיימו על תיקון או ביטול החוק, אך כן מצאנו כמה התבטאויות בנושא של אבידר בתקשורת. בכולן הוא אכן הביע התנגדות עזה לחוק, כמו בראיון הזה למעריב מינואר האחרון, בו כינה את החוק "אסון", או בראיון הזה להארץ מדצמבר 2020.

בראיון לתכנית מרחאבית בכאן רשת ב' מיולי 2019, חבר הכנסת הטרי אבידר עוד היה מעט מסויג יותר. "אני לא הייתי חותם [על הסעיף שמשנמך את השפה הערבית בחוק הלאום]", אמר למראיין ערן זינגר. "הייתה לנו [ישראל ביתנו] בעיה עם החוק הזה. החוק הזה בעצם אושר על ידינו, [אבל] חלק הדברים - לא הזדהנו איתם. חשבנו מלכתחילה שהיה טוב אם היו לוקחים את מגילת העצמאות שכולם יודעים לחיות איתה בשלום, אבל פשוט חלק מהמפלגה הצביעו - חוץ מחמד עמאר שהיה לו חופש הצבעה - הצביעו כחלק מההסכמים הקואליציונים שהיו בממשלה הקודמת. אבל אני חושב שאחד הדברים החשובים בחוק הלאום הוא שהוא פגע בהרבה מאוד אנשים ואתה לא רוצה ליצור חוק שיתן לחלק באוכלוסיה להרגיש טוב ולחלק השני לא טוב. זה פגע בעדה הדרוזית, זה פגע באחינו הבדואים, זה פגע באחינו הארמים. זה פגע בקהילות גדולות. זה פגע. ישנה מחשבה על שינוים, על תוספות, הורדות".

לסיכום, אבידר נבחר לכנסת כ-10 חודשים לאחר שחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי עבר בקריאה שניה ושלישית. כשהייתה לו הזדמנות לתמוך בביטול החוק הוא לא השתתף בהצבעה על אף שנכח אז בכנסת והשתתף בשאר ההצבעות לאורך היום. לאחר כשבועיים הצביע בעד תיקון החוק. לכן דבריו לא נכונים ברובם.

תגובת ח"כ אלי אבידר:

בתאריך 17 במאי 2022, בראיון לתוכנית "7-9" עם גולן יוכפז וענת דבידוב ב103FM אמר חבר הכנסת אלי אבידר: ״הצבעתי נגד חוק הלאום לאורך כל ההצבעות" ולאחר מכן הוסיף: "אני חושב שלא היה צריך לבוא לעולם ובכל ההצבעות שלי, גם בתוך סיעת 'ישראל ביתנו', תמיד שניתן חופש הצבעה, תמיד הצבעתי נגד [החוק]. לא מאמין בזה״.

כפי שהעלתה בדיקת "משרוקית", חבר הכנסת אלי אבידר אכן הצביע לאורך היותו חבר כנסת בעד תיקון חוק הלאום בהצעות חוק שעלו מאז כניסתו לכנסת. דוגמא לכך הייתה הצעה של חברת הכנסת ע'דיר מריח מיש עתיד ביולי 2020 (הייתה בזמנו חופש הצבעה ב'ישראל ביתנו' וח"כ אלי אבידר הצביע בעד התיקון לחוק).

כמו כן, בהצבעה של הצעת החוק של יוסף ג'אברין הוא לא השתתף בעקבות החלטה של סיעת ישראל ביתנו בזמנו, לא לתמוך בהצעות חוק של הרשימה המשותפת. אכן, כפי שאמר בראיון, מאחר ולא היה חופש הצבעה, לא השתתף בהצבעה.

מעבר לכך, חבר הכנסת אבידר התנגד ציבורית נגד חוק הלאום עוד מתחילת תהליך חקיקתו, גם לפני היותו חבר כנסת.