דוח התעסוקה לשנת 2021: התאוששות חדה לצד הגדלת פערים

בחודש פברואר 2021 הגיע מספר דורשי העבודה בישראל ל-867 אלף, ועם פתיחת הסגרים חלה ירידה עקבית ורצופה במספרם • בדצמבר 2021 עמד מספר דורשי העבודה הרשומים עד ל-177.8 אלף נשים וגברים • מגמת השיפור והחזרה החדה לשגרה תקפה לאוכלוסייה הכללית, אולם בפילוח לפי חברות ואוכלוסיות וענפים - התמונה מתונה יותר

לשכת התעסוקה בחולון / צילום: איל יצהר
לשכת התעסוקה בחולון / צילום: איל יצהר

אם את שנת 2020 סיכם שירות התעסוקה עם שיעורי אבטלה חסרי תקדים שמקורם במגפת הקורונה והמשבר שבא בעקבותיה, סיכום שנת 2021 מציג כבר שינוי מגמה חד וחזרה לשגרה, כך לפחות בכל הנוגע לאוכלוסייה הכללית.

בחודש פברואר 2021 הגיע מספר דורשי העבודה בישראל ל-867 אלף, ועם פתיחת הסגרים חלה ירידה עקבית ורצופה במספרם. היציאה ההדרגתית אך המהירה מהאבטלה התחזקה בחודשים הבאים בשל ההסרה ההדרגתית של המגבלות וחזרה הדרגתית לתעסוקה. המגמה זו התחדדה עם תום הפסקת הזכאות לדורשי עבודה בחודש יולי (מתחת גיל 45) ובחודש אוקטובר (גיל 45 ומעלה), כשמספר דורשי העבודה ירד ל-341.6 אלף ו-206 אלף בהתאמה. הירידה נמשכה, גם אם באופן מתון יותר, עד כי בדצמבר 2021 עמד מספר דורשי העבודה הרשומים עד ל-177.8 אלף נשים וגברים.

בשירות התעסוקה מציינים כי כבר בחודש אוגוסט 2021 חצה מספר המועסקים בישראל את המספר שעמו נכנסה ישראל למשבר הקורונה. עם זאת, כאשר מביאים בחשבון את מגמות הגידול שאפיינו את שוק העבודה הישראלי בשנתיים שקדמו למשבר, הרי שמספר המועסקים בדצמבר היה מגיע לקו מגמה זה - כ-4.04 מיליון. בסוף 2021 נסגר הפער בין המספר שחזו על בסיס המגמות שאפיינו את השנתיים שקדמו למשבר לבין מספר המועסקים בפועל. בשירות אף מציינים כי "בכל המדינות חל מעבר ממשבר לשלב צמיחה, שמאפשר להן לנקוט במדיניות אקטיבית לקידום תעסוקה ותעסוקה איכותית, תוך אפשרות שאדוות מסוימות של המשך המשבר עלולות להשפיע".

 
  

ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, מסביר בשיחה עם גלובס כי "המשק הישראלי חזר במובנים מסוימים למשק של לפני המשבר. יש התאוששות מאוד מהירה, וזה משהו שרואים בכל העולם. עם זאת, מגמת החזרה לעבודה היא לאו דווקא באותו מקום. אפשר לראות את זה במספר הנמוך של דורשי העבודה".

עולם התעסוקה שאחרי המגפה: הרבה יותר משרות חלקיות

הפרדוקס לפי זהר הוא בכך שלמרות שרבים חזרו לעבודה, מספר המשרות הפנויות עדיין גדול. "אחד הדברים שרואים אצלנו הוא עלייה במספר המשרות החלקיות. כלומר, אנשים חזרו לעבודה, אבל יכול להיות שרק במשרה חלקית, ולכן הם לא רשומים כדורשי עבודה". ירידה בשעות העבודה, מסביר זהר, היא מגמה עולמית שאף קדמה לקורונה, והועצמה בעקבותיה. עדות לכך ניתן לראות בנתונים - לפי הדוח, מספר המועסקים במשרה מלאה היה בדצמבר 2021 גבוה בכ-1.6% מזה שנהג ערב המשבר, אולם, הוא נמוך משמעותית מהתחזית אם לא הייתה פורצת מגפה. "אילולא פרץ המשבר מספר המועסקים במשרה מלאה בסוף 2021 אמור היה להיות גבוה בכ-2.5% (כ-80 אלף מועסקים) ממספרם בפועל", מציינים בדוח.

נוסף לכך הם מזכירים כי שכרם של המועסקים במשרה חלקית, נמוך יחסית במקום עבודה אחד. "כדי לעמוד נכונה על מצב שוק העבודה, קצב ואופן התאוששותו יש לבחון גם את אופי המשרות שאוישו בתקופת הקורונה והיקפן", מציינים בשירות התעסוקה, ובין היתר מסבירים כי משבר הקורונה הגדיל את הפערים בין מגזר השירותים למשל, שבו היכולת לעבוד "מרחוק" גבוהה יותר, ובו למשק הישראלי יתרון יחסי, לבין ענפים שבהם הפריון נמוך כמו מסחר סיטונאי וקמעונאי.

עדיין נותרו מאחור: נשים ומבוגרים

מגמת השיפור והחזרה החדה לשגרה תקפה לאוכלוסייה הכללית, אולם בפילוח לפי חברות ואוכלוסיות וענפים - התמונה מתונה יותר. כך למשל, בסוף 2021 מספר המועסקים הגברים אמנם חצה את המספר החזוי (ללא המגפה) ב-11.8 אלף מועסקים, ואילו מספרן של הנשים בסוף 2021 היה נמוך ב-17 אלף ממספרן החזוי.

יתרה מכך - הדוח מציין כי חשוב להדגיש כי מרבית המועסקים במשרה חלקית הן בעצם מועסקות, כך שהתרחבות התופעה של משרה חלקית עשויה להגדיל פערים מגדרים. בכל הנוגע לתעסוקת נשים בחברה הכללית, מזכירים בשירות התעסוקה כי הנשים היו הראשונות להיפלט משוק העבודה עם פרוץ מגפת הקורונה והסגרים, משום שבמקרים רבים הן היו "ברירת המחדל" שנשארה בבית עם הילדים, כשמערכת החינוך נסגרה.

אוכלוסייה נוספת שאמנם חוותה התאוששות ב-2021, אך היא מתונה יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה, היא המבוגרים בדגש על נשים. "עם תום הסגר השלישי, מרבית קבוצות הגיל באוכלוסייה חוו התאוששות ניכרת בשיעור השתתפותן בכוח העבודה, למעט מבוגרים (גברים כנשים בני 60 ומעלה) אשר שיעור השתתפותם בעבודה ירד בהשוואה לתקופה שקדמה למשבר, כאשר אצל נשים מגמה זו נרשמה כבר בקרב בנות 55 ומעלה".

הבדלים ניכרים נמצאים גם בקבוצות אוכלוסייה אחרות שמוכרות כבעלות פערים, כמו החברה הערבית והחברה החרדית. "שיעור דורשי העבודה מהחברה הערבית בדצמבר 2021 גבוה משמעותית מרמתו לפני הקורונה ועמד על כ-38%", מציינים בדוח לשכת התעסוקה. "מספר דורשי העבודה הערבים עלה מכ-51 אלף דורשי עבודה בסוף 2019 לכ-183 אלף במהלך 2020. בשנת 2021 מספרם מן הסתם פחת, אולם ברמה הקטנה ביותר, כך שבסוף שנת 2021 מספרם עמד על כ-63 אלף דורשי עבודה - כלומר כ-12 אלף דורשי עבודה יותר בהשוואה לתקופה שקדמה לקורונה". זה המקום להזכיר כי נתוני לשכת התעסוקה מסתמכים על "דורשי עבודה", הנרשמים כמבקשי עבודה בלשכה, ולא כלולים כאן לא מועסקים שאינם רשומים.

פערים ניכרים גם בחלוקה גיאוגרפית. שיעור דורשי העבודה בסוף שנת 2021 גדל בהשוואה לסוף 2019. בתוך כך, כאשר מספר דורשי העבודה מאזור הצפון עמד על כ-44 אלף איש ואשה, ומאזור הדרום על כ-39 אלף. בתל אביב לעומת זאת הצטמצם המספר מ-20 אלף ל-19 אלף.

זרוע העבודה: שיפור שיעור התעסוקה של נשים בחברה החרדית והערבית

במקביל לדוח של שירות התעסוקה, גם זרוע העבודה במשרד הכלכלה הוציאה דוח משלה. גם כאן ניתן לראות התאוששות חדה - מעבר לתחזיות ואף בהשוואה למגמה העולמית. בזרוע העבודה מציינים כי שיעור התעסוקה של נשים מהחברה החרדית והערבית ברבעון הרביעי של 2021 היה גבוה בהשוואה ל 2019, כך שנשים חרדיות הגיעו ליעד התעסוקה של 2030 - 81%. גם בקרב נשים מהחברה הערבית ניכר שיפור שיעור התעסוקה על 41% - גבוה ב-4 נקודות אחוז משיעורו בסוף שנת 2019.

רוני שניצר, מנהלת אגף מחקר ואסטרטגיה מסבירה בשיחה עם גלובס כי "בקרב נשים בחברה החרדית וגם הערבית, כבר הייתה עלייה לפני הקורונה. מה שאנו רואים זו מגמת שיפור שחזרה וכעת היא ממשיכה", היא מסבירה. שניצר מציינת כי בחברה הערבית השיעור עדיין נמוך מאוד, אבל הוא כן הולך ומשתפר. עוד היא מזכירה את נושא המשרות החלקיות. "אצל נשים בחברה החרדית יש 80% שעובדות, אבל בתוכן יש משרות חלקיות רבות. זה אומר שיש לעזור להן ולגוון את תחומי העיסוק. היום הן עובדות בעיקר בתחומי החינוך, וחלק מהמהלכים שיש לעשות הוא להרחיב תחומים אלה לענפים נוספים". בכל הנוגע לגברים בחברה הערבית, מציינת שניצר כי כאן ניכר ייצוג נמוך בענפים מתגמלים בתחומים שעברו עם הקורונה לתעסוקה מרחוק. "תת הייצוג הוא בשכר ובתחומים המתגמלים. עבודה מרחוק שהייתה נפוצה בקורונה נשארה אתנו, והאוכלוסייה הערבית בפער גם שם, אם זה משום שהם מיוצגים במקצועות מסורתיים מתגמלים פחות, או כאלה שלמשל לא מצריכים עבודה מול מחשב מהבית.

הנתונים של שירות התעסוקה כמו גם של זרוע העבודה מצביעים על יציאה מהירה מהמשבר, אך האופטימיות מוגבלת. אופי ההתמודדות עם משבר הקורונה העצים פערים קיימים בשוק, ולצד זאת נותרה שאלה נוספת - שוק הטכנולוגיה וההייטק תרם רבות לקצב ההתאוששות, וימים יגידו איך צמצום הגיוסים בו, ישפיע על שוק התעסוקה של 2022.