המאבק על שכר המתמחים בעריכת דין מגיע גם למגזר הציבורי

בעוד שמשרדי עורכי הדין מעלים את השכר, המגזר הציבורי מתקשה להתחרות בתנאים במגזר הפרטי • מנכ"ל משרד המשפטים פנה כעת לאוצר כדי לבחון את עדכון שכר המתמחים במשרדי הממשלה

המדינה תבחן מחדש את שכר המתמחים בעריכת דין במגזר הציבורי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
המדינה תבחן מחדש את שכר המתמחים בעריכת דין במגזר הציבורי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פערי השכר בין המתמחים במגזר הפרטי - שהולך ומזנק - לבין המתמחים במגזר הציבורי - שקופא על שמריו כבר שנים - עורר תסיסה בקרב המתמחים בפרקליטות ובמשרדי הממשלה. כעת נודע לגלובס שמנכ"ל משרד המשפטים עו"ד ערן דוידי החליט להרים את הכפפה ולנסות להעלות את שכר המתמחים במגזר הציבורי. לאחרונה, המנכ"ל דוידי שלח מכתב לממונה על השכר והסכמי עבודה באוצר - קובי בר נתן, וראש אגף תקציבים באוצר - יוגב גרדוס, וביקש מהם לבחון את עדכון שכרם של המתמחים בעריכת הדין במגזר הציבורי.

נשארנו עם הבינוניים: מודל השכר הציבורי כשל | דרור מרמור, פרשנות

לטענת דוידי, בעוד שמשרדי עורכי דין במגזר הפרטי מבצעים עדכוני שכר באופן תדיר, הסכמי השכר של המתמחים במשרדי הממשלה לא נפתחו שנים רבות. לדבריו, שכר של מתמחה במשרד המשפטים עומד על 6,000 שקל ברוטו, בעוד ששכר המינימום במשק עומד על 5,300 שקלים לחודש.

המדינה, אם כן, תבחן את העלאת שכר המתמחים. כעת נותר לראות מתי תיפול ההחלטה ואם אכן השכר יעלה, האם ההעלאה תיעשה בפעימות לאורך תקופה.

 
  

פערים של אלפי שקלים

לאחרונה משרדי עוה"ד הפרטיים הגדולים בישראל העלו את שכר המתמחים עד ל-11.5 אלף שקל בחודש. בין המשרדים שהעלו את שכר המתמחים לסכום זה נמצאים מיתר, הרצוג, פירון, גורניצקי, פישר ונוספים. לדברי דוידי, לאחר עדכוני השכר, הפערים בין משכורות המתמחים במשרד המשפטים למשרדים גדולים בשוק הפרטי מגיעים עד ל-5,500 שקל בחודש. מספר המתמחים במשרד המשפטים עומד כיום על כ־700, ועוד כמה אלפים בכלל המגזר הציבורי.

עוד טוען מנכ"ל משרד המשפטים שאין אחידות בין המשרדים בכל הנוגע לשעות העבודה, שבממוצע עומדות על 10 שעות ביום, וברבים מהמשרדים הפרטיים המובילים יש יום עבודה קצר בשבוע. עוד ציין דוידי במכתבו שהמתמחים במגזר הציבורי יכולים להגיע לתוספת של כ-900 שקל מביצוע שעות נוספות - סכום נמוך בהרבה ממתמחה בשוק הפרטי שיעשה את אותן שעות. יש לציין שסך השעות הנוספות המאושרות למתמחה במשרד המשפטים עומד על 22 שעות.

לטענת דוידי, הבדלי השכר מעמיקים את הקושי של משרד המשפטים, ובטח במשרדי ממשלה נוספים, בגיוס מתמחים מצטיינים ואיכותיים. עוד ציין דוידי שפערי השכר אינם חזות הכל, ומשרדי עוה"ד הפרטיים מציעים הטבות נוספות שאינן קיימות במגזר הציבורי, כגון בונוסים מיוחדים, מענקים בסך עשרות אלפי שקלים ועוד.

בסיום מכתבו, דוידי ציין שמתמחים מצטיינים שהמשרד מעוניין בחזרתם לאחר בחינות הלשכה, נדרשים לעבור מכרז ארוך ללא כל יתרון או עדיפות על פני מועמדים שלא התמחו במשרד. כך שגם נקודה זו איננה מעודדת את המתמחים להתמחות דווקא במשרד המשפטים.

ערן דוידי, מנכ''ל משרד המשפטים / צילום: דוברות משרד המשפטים
 ערן דוידי, מנכ''ל משרד המשפטים / צילום: דוברות משרד המשפטים

"רבים יעברו לשוק הפרטי"

לפני מספר חודשים מגמת העלאות שכר עורכי הדין במגזר הפרטי סוקרה בהרחבה בגלובס. בינואר ציינו את הפער בין המגזר הפרטי לציבורי, ואת התסכול שהדבר יוצר למתמחים במגזר הציבורי.

"מדובר בנושא חם בקרב המתמחים", אמר לגלובס מתמחה בתפקיד נחשק בפרקליטות. "קודם כל בגלל העלאת שכר המתמחים במשרדים הפרטיים שנכנסה לתוקף, וזאת למרות העובדה שבעת הבחירה במגזר הציבורי ידענו שאנחנו מוותרים על כסף לטובת עשייה משמעותית. אולם, הפער הנוכחי היה גורם למחשבה נוספת בעניין.

"נושא נוסף הוא כמובן המחשבה על העתיד - עדיין יש כאלה שכסף לא מהווה שיקול עבורם וירצו לחזור כפרקליטים, אבל יותר קולות נשמעים שאם לא יחול שינוי, הם ינסו את מזלם במשרדים הפרטיים. עד עכשיו בגלל השכר הנמוך של פרקליטים אנשים גיששו בעולמות הייטק וכעת המשרדים הופכים לאפשרות לא רעה".

משרד המשפטים סירב להתייחס לפרטי הכתבה.