בשורות טובות לדחיינים הכרוניים: מחקר מצא גם צד חיובי לתופעה

חומר למחשבה לפעם הבאה שאתם מלקים את עצמכם על המשימה שדחיתם לרגע האחרון: דחיינות זה לא בהכרח רע • לדחיינות מתונה יש אפילו יתרונות מפתיעים

מחקר אחד בשבוע. הקשר בין דחיינות לחשיבה יצירתית / צילום: Shutterstock
מחקר אחד בשבוע. הקשר בין דחיינות לחשיבה יצירתית / צילום: Shutterstock

פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com

אמ;לק: תקציר המחקר ב-4 משפטים

1. שאלת המחקר: האם יש קשר בין דחיינות לחשיבה יצירתית? ואם כן- מהי מידת הדחיינות הנכונה לעידוד יצירתיות?

2. תהליך המחקר: במחקר הראשון התבקשו המשתתפים לבצע משימה תוך התמודדות עם הסחות דעת. בשני הושוו נתוני הדחיינות של 177 עובדים להערכת מנהליהם את היצירתיות והיעילות שלהם. 

3. מסקנות: דחיינות בינונית מניבה פתרונות יצירתיים יותר מאשר דחיינות נמוכה או גבוהה, שנמצאו דומות. 

4. צידה לדרך: בתפקידים בהם נדרשת חשיבה יצירתית לא כדאי לקפוץ מהר מדי לפתרונות אלא לאפשר זמן חשיבה ולמידה, כדי להניב פתרונות איכותיים יותר.

מה המשותף ללאונרדו דה-וינצ'י, אלברט איינשטיין, תומאס אדיסון ומרגרט אטווד, חוץ מהעובדה שכולם גאונים וחדשנים? כולם גם דחיינים.

התפיסה הרווחת היא שדחיינות היא תכונה שלילית שפוגעת בפרודוקטיביות, אולם מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב-Academy of Management Journal מצא כי לדחיית ביצוע המשימות עשויה להיות השפעה מטיבה בהגברת החשיבה היצירתית. החוקרים שין וגראנט מאוניברסיטאות ייל ופנסילבניה מצאו כי מידה בינונית של דחיינות בשילוב עם מוטיבציה להצגת רעיונות חדשים מניבה פתרונות יצירתיים.

תופעת הדחיינות נפוצה הרבה יותר שחשבנו כשהלקינו את עצמינו על עוד משימה שדחינו לרגע האחרון. מתברר שמחקרים מצאו כי 20% מהאוכלוסיה הכללית מתמודדת עם רמות שונות של דחיינות, ויותר מ-80% מהסטודנטים.

נהוג לחשוב על דחיינות כעל כשל ביכולת ויסות עצמי, ומשום ולכן מביאה לביצועים נמוכים בעבודה. אולם החוקרים ערכו שני ניסויים שמצאו אפקט חיובי בהשפעת הדחיינות על יצירתיות, במיוחד בתפקידים מאתגרים, שבהם נדרשת חשיבה יצירתית יוצאת מהרגיל. החוקרים מסבירים כי הדחיינות מספקת לנו זמן נוסף לחשיבה שיכולה להניב רעיונות חדשניים יותר. בעבר כבר נמצא כי הרעיונות הראשונים שעולים הם בדרך כלל הרעיונות הכי קונבנציונליים, ולכן אלו שאינם נוטים לדחיינות עלולים להזדרז ליישם פתרונות לא טובים שכן לא השקיעו מספיק זמן ומאמץ בהבנת הבעיה לעומקה.

מהי מידת הדחיינות "הנכונה"?

מידת הדחיינות משתנה מאדם לאדם. מהי מידת הדחיינות הנכונה עבור חשיבה יצירתית? החוקרים ערכו סדרת ניסויים שמצאו את אותו האפקט - מידת דחיינות בינונית בשילוב עם מוטיבציה להיות יצירתיים מניבה את התוצאות הטובות ביותר.

אבל מהי "מידה בינונית"? לחוקרים דווקא יש הגדרה: מידת דחיינות בינונית היא כאשר נרשמת התקדמות בביצוע המשימה רק לאחר מחצית הזמן הניתן לביצוע שלה. הזמן שעובר מרגע קבלת המשימה ועד שנרשמת התקדמות מנוצל על ידי דחיינים אלו לחשיבה אבסטקטית על הבעיה ומקורותיה, והוא מאפשר גם לגלות מידע חדש - מה שמעלה את הסבירות לחשיבה יותר יצירתית ופרודוקטיבית. דווקא היכולת לייצר מרחק פסיכולוגי מהבעיה מאפשרת לאמץ נקודות מבט נוספות ומסייעת להבשלת רעיונות יצירתיים יותר.

בניסויי מעבדה ראשון נתבקשו המשתתפים לכתוב תוך 30 דקות הצעה עסקית ליזם שזכה בעשרת אלפים דולר להקמת חברה. בשלב הראשון הם נדרשו לבצע סיעור מוחות כדי להעלות את כל הרעיונות שעולים בדעתם, ואז התבקשו לבחור רעיון אחד שעל בסיסו יכתבו הצעה עסקית. החוקרים ערכו מניפולציה על המשתתפים באמצעות פיתויים שונים המעודדים דחיינות. אחד מהם היה סרטוני וידאו מצחיקים ב-YouTube (פיתוי מאוד פופולרי המעודד דחיינות. בעבר נמצא שעובדים מבלים 77 דקות ביום בממוצע בצפייה בסרטונים שאינם קשורים לעבודה).

בין יעילות ליצירתיות

כדי להבדיל בין שלוש רמות של דחיינות - נמוכה, בינונית וגבוהה - הוצג מספר שונה של סרטונים. בדחיינות הנמוכה - סרטון אחד, בבינונית - ארבעה ובגבוהה - שמונה. לכל המשתתפים היה לינק לסרטוני-YouTube נוספים, והחוקרים עקבו אחר דפוסי הצפייה.
בנוסף ענו המשתתפים על שאלון לבחינת רמת הדחיינות ומידת המוטיבציה שלהם, המבוססת על הנאה ועניין. לאחר שכל המשתתפים הגישו את ההצעות העסקיות שכתבו, דירגו שני מעריכים את רמת היצירתיות של הרעיונות. ניתוח התוצאות הראה כי רמת היצירתיות הגבוהה ביותר נמדדה ברמת הדחיינות הבינונית. מידת היצירתיות ברמת הדחיינות הנמוכה והגבוהה היו דומות ונמוכות יותר.

ניסוי נוסף שערכו החוקרים היה ניסוי שדה. הם אספו מידע מחברת ייצור ומכירת רהיטים בדרום קוריאה. 177 עובדים מילאו שאלון להערכת מידת הדחיינות והמוטיבציה שלהם, ולאחר מכן הוצלב המידע (שנאסף באופן דיסקרטי) עם האופן שבו מנהליהם העריכו את רמת היצירתיות שלהם ואת יעילותם בביצוע משימות. גם כאן מצאו החוקרים כי העובדים בעלי הנטייה הבינונית לדחיינות דורגו גבוה יותר ברמת היצירתיות. עם זאת נמצא כי דחיינות איננה מיטיבה עם איכות ביצוע המשימות. המנהלים דרגו אותם נמוך ביעילות בביצוע משימה כאשר הם דוחים את הביצוע שלה.

מחקרי עבר בניהול זמן אפקטיבי כבר הוכיחו כי יכולות תעדוף משימות, תכנון ועמידה בזמנים חשובות מאוד עבור יעילות משימתית בעבודה, אולם מחקר זה מציע גישה אחרת: חשיבה יצירתית המניבה פתרונות יצירתיים דורשת זמן לאיסוף מידע, לחשיבה וליצירת מרחק פסיכולוגי המרענן את נקודת המבט. אלמנטים אלו בשילוב עם מוטיבציה פנימית גבוהה מאפשרים אינקובציה של רעיונות חדשים והבשלה שלהם לכדי פתרונות מעשיים.