אושרה התוכנית לחיזוק הקשרים עם מצרים. המטרה: הכפלת היקף הסחר

הממשלה אישרה את התוכנית לחיזוק הקשרים הכלכליים עם מצרים - המטרה הכפלת היקף הסחר בתוך שלוש שנים ל-700 מיליון דולר (לא כולל גז ותיירות).

התוכנית, שעליה דיווחנו לראשונה בגלובס בשבוע שעבר, כוללת השקעות ממשלתיות בהיקף של כ-100 מיליון שקל בשנתיים הקרובות. בין השאר כלולים בה פיתוח של מעבר ניצנה - המעבר המסחרי בין שתי המדינות, כמרכז לוגיסטי אזורי, נמל יבשתי ואזור תעסוקה משותף; הגדלת היצע הטיסות בין המדינות; שת"פ בתחום המחקר והפיתוח; פרויקטים משותפים בתחום האנרגיה הירוקה; יבוא מזון ודגים טריים ויצוא פתרונות וטכנולוגיות בתחומיי התעשייה והחקלאות.

● אחרי דובאי ובחריין, הסכם טכנולוגי שלישי לשרת החדשנות
● לאחר עשור: הוועדה הכלכלית בין טורקיה לישראל תחודש

ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי התוכנית נועדה להגביר את החשיפה של התעשייה הישראלית לתוכניות ולמגמות הפיתוח הכלכלי במצרים ולהנגיש פרויקטים של פיתוח ותשתית לחברות ישראליות, במטרה לשלב יכולות טכנולוגיות, חדשנות ויזמות ישראלית במשק הכלכלי המצרי. בד בבד, נועדה התוכנית להגביר את חשיפת התוצרים של המשק והתעשייה המצרית למשק הישראלי, על מנת לגוון ולהרחיב את מקורות היבוא לישראל בענפי הבניה, התוצרת החקלאית, מוצרי מזון וענפי משק נוספים.

התוכנית כוללת יעדים מפורטים ומבקשת לסייע להגדלת ההתקשרויות ארוכות הטווח בין חברות, ארגונים וממשלות בשתי המדינות; להגדיל יצוא ידע, טכנולוגיות אזרחיות ויישום הטמעת שיטות ייצור מתקדמות; ולהגדיל את היקף הסחר בין המדינות ל-700 מיליון דולר (לא כולל יצוא גז טבעי ותיירות) בתוך 3 שנים.

בין השאר, קובעת התוכנית כי לצורך יישומה יוקם צוות משימה בין-משרדי, המשותף ל: משרד רה"מ, משרד החוץ, המל"ל, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד האנרגיה והמשרד לשת"פ אזורי. בין התוכניות שעל הפרק: תגבור והרחבת ההסכם לאזורי התעשייה המאושרים מדצמבר 2004 (הסכם ה-QIZ); עידוד השקעות הדדיות; חיזוק פרויקטי מחקר ופיתוח משותפים; חידוש פעילות הוועדה החקלאית המשותפת; הקמת צוותי עבודה משותפים בתחום האנרגיה; השקעה משותפת במיזמי אנרגיה מתחדשת וקידום השימוש במימן;

חידוש פעילות הוועדה הכלכלית

התוכנית לקידום ולהרחבת הקשרים הכלכליים מצרים וישראל כוללת גם את הכוונה להביא לחידוש פעילות הוועדה הכלכלית המשותפת לשתי המדינות. וועדה זו, שהוקמה במסגרת הסכם הסחר בשנת 1980, נוסדה על מנת לסקור את התקדמות הסכמי הסחר ותנועת הסחורות בין המדינות, לייעץ ולפעול לפתרון בעיות בסחר, לתאם העברת מידע ולבחון סוגיות נוספות כמו נהלים, רישוי, תקינה, השתתפות במכרזים, מכסים, תקנים ותקנות המשפיעים על המסחר. התוכנית קובעת כי בראש הוועדה המשותפת - מהצד הישראלי - יעמוד נציג משרד הכלכלה והתעשייה.

בנוסף, כוללת התוכנית הקמת מרכז מחקר ופיתוח בתחום החקלאות, המים והאנרגיה; הקמת תחנת כוח סולארית בצד המצרי ועוד. בין הסחורות שעתידות לקבל תיעדוף ביבוא ממצרים: תוצרת חקלאית ומוצרי מזון אחרים, דגים, מלט, אגרגטים, קלינקר, חול, חומ"ס, גזים תעשייתיים, כימקלים, דשנים וכן חומרי גלם לתעשיית המזון.

ממינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי היקף הסחר השנתי בין ישראל ומצרים (לא כולל תיירות ויצוא גז טבעי) עמד ב-2021 על כ-330 מיליון דולר, המשקפים גידול משמעותי של כ-60% בהשוואה לשנת 2020. יצוא הסחורות הישראלי למצרים הסתכם ב-2021 בכ-120 מיליון דולר, בעוד שסך כל היבוא ממצרים הסתכם ב-210 מיליון דולר. כ-78% מהיצוא הישראלי הינו בתחום הטקסטיל, כשהיתר מתחלקת בין כימיקלים (11%), גומי ופלסטיק (8%) ועוד. ישראל מייבאת ממצרים תוצרת חקלאית ומוצרי מזון (27%), כימיקלים (32%) מכונות ומיכון חשמלי (17%), גומי ופלסטיק (5%) ומינרלים ודלקים (2%).

התחממות בקשרים עם מצרים

שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי שמשרדה אחראי על המהלך אמרה: "במרץ האחרון ביקרתי במצרים, נפגשתי עם שרת התכנון והפיתוח הכלכלי ועם שרת המסחר והתעשייה המצריות והתרשמתי מנכונות המצרים להשקיע בחיזוק קשרי הסחר עם ישראל. התוכנית הממשלתית שהוגשה לאישור הממשלה היא תולדה של ביקור זה, כמו גם סדרת סיורי שטח ותהליכי עבודה במסגרת המאמצים שמוביל משרד הכלכלה והתעשייה למיצוי הפוטנציאל הכלכלי ביחסי המסחר עם מצרים. נפעל לשדרוג מסוף "ניצנה" שיקדם את קשרי הסחר עם מצרים, וייצר תעסוקה איכותית בדרום, לצד מעורבות חברות ישראליות בשוק המצרי והורדת יוקר המחייה באמצעות יבוא מזון ומלט"

נזכיר כי לפני שלושה חודשים דיווחנו בגלובס על מגמת התחממות ניכרת בגזרת הקשרים הכלכליים עם מצרים, לאחר שנים של קשרים מינימליים. בין הסיבות להתקרבות שמנינו היה הרצון של מצרים לקבל את התמיכה הישראלית מול הממשל בוושינגטון בשחרור כספי סיוע, המתעכבים בקונגרס. אבל בעיקר הרצון והצורך של מצרים בקידום כלכלתם. במצרים ראו את ההצלחה העצומה של הסכמי אברהם בהיבט הכלכלי, שבין השאר הוביל לכניסת החברות הישראליות בתחומי מים, חקלאות וסייבר לשוק המרוקאי, אמירתי והמפרצי בכלל והתחילו לקנא. וכעת זה עובר לפסים מעשיים לפחות במישור הבין מדינתי. בהחלטה נאמר כי על אף הסכמי השלום שנחתמו ב-1981 נותר היקף הסחר בין המדינות זניח וכעת בשלו התנאים לשנות את התמונה.

חשיבותה הגיאו-אסטרטגית של התוכנית גדולה. הציר המתון האזורי שאליו משויכות מצרים וישראל מקבל חיזוק מההיבט הכלכלי מסחרי שהיה חסר עד כה.