"תוכנית מסוכנת": רמת השרון, הוד השרון והרצליה ערערו נגד הבנייה במתחם תע"ש

כחודשיים אחרי שביהמ"ש המחוזי בת"א אישר בניית יחידות דיור באזור תע"ש השרון, עיריות הרצליה, הורד השרון ורמת השרון הגישו ערעור לביהמ"ש העליון • העיריות דרשו שלא יקודם כל תכנון במתחם טרם ביצוע סקר הבודק את היקף הזיהום בו • ראש עיריית הרצליה, משה פדלון: "מדובר במתחם מזוהם, ובהתחשב במשבר האקלים, חשוב לשמור את המקום ככזה שיכול לשמש כפארק מטרופולוני וריאה ירוקה של איזור השרון"

תע''ש השרון / צילום: תמר מצפי
תע''ש השרון / צילום: תמר מצפי

עיריות הרצליה, הוד השרון ורמת השרון הגישו הבוקר (ג') ערעור לבית המשפט העליון נגד פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב שאישרה באפריל האחרון תוכנית לבניית יחידות דיור באיזור תע"ש השרון. העיריות טוענות בערעור ש"לא ניתן לאשר את התוכנית ללא עריכת תסקיר השפעה על הסביבה".

התוכנית חלה על שטח של כ-7,430 דונם, ועל בסיסה ניתן יהיה לאשר תוכניות לבניית 36 אלף יחידות דיור במתחם וזאת לפני שבוצע סקר מקיף למיפוי זיהום המים והקרקע במתחם ותסקיר השפעה על הסביבה.

המחוזי לא פטר את המדינה מביצוע בדיקה לקרקע וטיהורה

בשנת 2017 עתרו ארגון "אדם, טבע ודין", החברה להגנת הטבע, עיריות רמת השרון והרצליה ועוד לבית המשפט המחוזי נגד החלטת המדינה, שמצידה החליטה שלא לנקות את הקרקע לאחר הפעילות המזהמת של תע"ש, אלא להניח את התשתית התכנונית והסטטוטורית שתאפשר ליזמים לטפל בזיהום ולפתח את המתחם המפונה באמצעות תוכניות מפורטות שיוכנו בשלב הבא. כך, הוחלט לדחות את ביצוע סקר זיהום הקרקע ולבצע אותו בסמוך לשלבי הטיהור.

העותרים טענו כי ההחלטה התקבלה מבלי שהמדינה מימשה את אחריותה לניקיון המתחם מהזיהום הכבד, גלגלה את האחריות ליזמים, ואף לא ביצעה בדיקה מקיפה בסקרי קרקע של היקף הזיהום בכלל חלקי המתחם.

"מדובר בתכנון בעיניים עצומות"

כתוצאה, העיריות דרשו שלא יקודם כל תכנון באיזור תע"ש השרון טרם ביצוע הסקר, לדבריהן, "לא ניתן לאשר את התוכנית ללא עריכת תסקיר השפעה על הסביבה בהתאם להוראות הדין. אולם שופטת המחוזי מיכל אגמון-גונן אישרה את הליכי מוסדות התכנון במתחם תע"ש השרון, למרות פסיקות קודמות שבלמו תוכניות בנייה על קרקע מזוהמת, והסבירה כי אישור התוכנית ברמה המתארית אינו פוטר את המדינה לבצע את סקרי הסיכון וטיהור הקרקע בשלבי התכנון הבאים, ומזכירה כי גם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה קבעה כי תנאי לאישור התוכניות המפורטות יהיה בדיקת הקרקע וטיהורה.

באחרונה, החליטו העיריות לערער לעליון נגד החלטת המחוזי והן טוענות בין היתר כי "מדובר בתכנון בעיניים עצומות - קודם מתכננים ומקבעים מציאות תכנונית ורק אחר כך ייעשו הבדיקות שיבחנו את הזיהומים והסיכונים הקיימים. כך למעשה המדינה אישרה תוכנית הממקמת את השימושים הרגישים ביותר - כגון מגורים, דווקא באיזורים החשודים כמזוהמים ביותר".

עוד צוין בערעור כי "במשך עשרות שנים, פעילות התעשייה הצבאית גרמה לזיהום כבד של קרקע ומים באיזור" ולדבריהן, הזיהום באיזור "חריג בהיקפו ובחומרתו, והטיפול בו מחייב השקעה של סכומים גבוהים מאוד".

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון: "אני מתנגד להפוך את תע"ש למתחם בנייה, שבתנאים הקיימים - עלול לסכן חיי אדם, מדובר במתחם מזוהם, ובהתחשב במשבר האקלים, חשוב לשמור את המקום ככזה שיכול לשמש כפארק מטרופולוני וריאה ירוקה של איזור השרון" לדבריו, "הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש בסוגיית הבנייה בתע"ש. לנו, הרשויות, קיימות אופציות רבות נוספות להגדלת היצע הדיור".

אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון, הוסיף: "תוכנית תע"ש היא תוכנית מסוכנת. מדינת ישראל שוב מתעלמת מסיכון ברור ומיידי ויוצרת נזק בלתי הפיך לחיי אדם וגם כאן עדיין לא התחילו אפילו לבדוק את מקורות וסוגי הזיהום וכבר רצים לאשר בנייה. אף אחד לא יודע מה נמצא מתחת לפני השטח והסיכון הוא בלתי נתפס. המדינה היא שזיהמה והיא שחייבת לבצע סקר ולנקות - על חשבונה - ואף להניח לשטח לתקופה ארוכה כדי להבטיח שניקוי הקרקע הצליח".

אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון שהגישה גם היא ערעור על החלטת המחוזי, ציין כי, ״פינוי מתחם תע"ש השרון, יכול להיות הזדמנות או בכיה לדורות. הזדמנות להפוך את השטח הזה לפארק מטרופוליני לשימושם של כל תושבי גוש דן, או בכיה לדורות באמצעות החלטה שתתעלם מהפוטנציאל של המתחם ותקדם בניית עיר חדשה ומיותרת במרכז, על אחד מהשטחים הפתוחים האחרונים שנותרו. התכנית הקיימת מיושנת ולא תואמת את צרכי ההווה והעתיד, הורסת חורש טבעי ועלולה לפגוע אנושות ביכולות הניקוז של כל אזור המרכז. יתרה מכך, החשש לזיהומי קרקע עלול להוות סכנה למי שיגורו במקום, בניגוד לפארק אליו מגיעים אנשים לפרקי זמן קצרים. הפיתרון הנכון הוא שימור הריאה הירוקה והגדלת אחוזי בניה בערים הסמוכות בהסכמה ועל פי תוכנית.

"מתחם תע"ש צריך להיות המתנה שלנו לדורות הבאים, לא הכלי להפיכת האזור כולו לשלמת בטון ומלט, שתיקח מתושבי המרכז את הטבע האחרון באזור״.