הנער שלא אהב לקרוא לקח אתר קטן למכירת ספרים - והפך אותו להצלחה

גיא בן נון שעומד בראש אתר "עברית", משוכנע שספרים דיגיטליים הם הדרך להנגיש את הספרות הישראלית לקהל רחב • "אנחנו מדברים לאנשים שאין להם סבלנות או זמן", הוא אומר בראיון לרגל חודש הספר העברי, "המתחרים שלי הם נטפליקס ופודקאסטים"

גיא בן נון, מנכ''ל עברית / צילום: איל יצהר
גיא בן נון, מנכ''ל עברית / צילום: איל יצהר

אישי: בן 48, נשוי לשריתה ואב ל-3, גר בתל אביב
מקצועי:
מנכ"ל אתר הספרים עברית (e-vrit) 

אני: "הראש לא מפסיק לעבוד, הלב לא מפסיק לדרוש והכל בגובה העיניים".

ילדות ומשפחה: "אני בן למשפחה של נישואים שניים. יש לי אח בכור ואחות מהצד של אבא, ואח נוסף מצד אמא. אני הילד המקשר. גרנו בגבעתיים כמשפחה מלוכדת. אמא שלי הייתה עקרת בית וגידלה אותנו, אבא שלי היה מנהל חשבונות, שעבד באותו מקום במשך 36 שנים. הייתה לי ילדות טובה, אני מאלה שאין להם צלקות או תלונות על ההורים. היו לי הרבה השפעות מוזיקליות מהאחים הגדולים, אבל ספרים - דווקא פחות. עד גיל 18 קראתי ממש מעט, אבל אז המחסום השתחרר ומאז אני לא מפסיק לקרוא".

בית הספר: "הייתי תלמיד ממוצע בכיתה הגיאוגרפית, שנחשבה לכיתה הפחות לימודית. הרבה שנים סחבתי תחושת סקנד-בסט, רק בשנים האחרונות אני מקבל פידבקים מהסביבה שמה שאני עושה בסדר. לקח לי הרבה שנים להבין שיש לי מה לתרום לעולם".

צבא: שירתתי כחובש קרבי בגבעתי, תפסנו קו בעזה באינתיפאדה הראשונה, והיה לי מאוד קשה מבחינה מנטלית. הייתי קצת לא מחובר, אולי אפילו מפונק, ובאיזשהו שלב ראיתי קב"ן בקטע של לצאת. אבל מיד אחרי זה שמעתי הרצאה של האלוף גיורא איילנד על החווה הסינית, שבה הוא לחם, וזה נגע לי. סיימתי מסלול, הייתי בלבנון ועברתי להדרכה של הכשרת רופאים בענף מפקדים בבה"ד 10".

השכלה: "אחרי השירות למדתי ארכיטקטורה כמעט חמש שנים. אבל יום אחד קמתי ועזבתי, כי קלטתי שלא אהיה מספיק טוב. למדתי קצת פילוסופיה והיסטוריה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, אבל כשהתחלתי לעבוד בעבודות רציניות נטשתי גם. אני אחד כזה שפורש באמצע בכל מה שנוגע ללימודים".

שריתה: "נפגשנו דרך חברה משותפת ואנחנו חוגגים 20 שנות נישואים. בכל שנה אנחנו נוסעים עם שלושת הילדים לחודש בחו"ל. אני חוקר את היעד, שם על אקסל את המסלולים ועושה לילדים ערב בסגנון המדינה, למשל פיש אנד צ'יפס אם טסים לאנגליה".

תחילת הקריירה: "העבודה הגדולה הראשונה שלי הייתה בקראט, היבואנית של קנון בישראל, שנרכשה בהמשך על ידי ניופאן. עבדתי שם שמונה שנים, בהתחלה כמנהל מוצר ואחר כך כמנהל השיווק. יום אחד, ב-2011, הרגשתי שנמאס לי. התפקיד הבא שלי היה סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בטלאול, חברה העוסקת בקול־סנטרס. עבדתי שם שלוש שנים וחצי - ומשם עברתי לעברית בינואר 2015".

עברית: "בת דודה של אשתי, מירב אתרוג בר, הקימה ב־2010 את האתר כחנות לספרים דיגיטליים. אחרי 5 שנים, היא הציעה לי להיכנס במקומה. המכירות שעשינו בחודש בתקופה שהגעתי, הן מה שאנחנו עושים כיום ביום אחד. האתר גדל בקצב של 30%־40% בשנה, ובקורונה זינקנו בכ-200%. מהפכת הספרות הדיגיטלית היא לא ביום אחד. המורכבות היא לשכנע אוהבי ספר לעבור לדיגיטל, להבין את הנגישות והנוחות בכך שכל הספרייה שלך בכיס. חינוך שוק הוא מושג מורכב עד בלתי אפשרי, ולכן זו לא מהפכה מיידית".

קריאה: "יש לנו כ-600 אלף לקוחות רשומים, כשנשים מהוות 60% מתוכם. מבחינת הרגלי הקריאה - ישראלי ממוצע קורא ארבעה ספרים בשנה - בעוד שבערך שליש מהאוכלוסייה בארץ בכלל לא פותחת ספר. אצלנו דווקא יש קהל מיטיב קרוא, ש-30% ממנו קוראים יותר מספר בשבוע. העולם הרומנטי מאוד חזק כיום, יוצאים בז'אנר הזה כ-40 ספרים בחודש. הקהל שלו הן בעיקר נשים, שקוראות כמעט שני ספרים בשבוע בממוצע. במקום השני ממוקמים ספרי המתח".

פרינט: "ב-2018 התחלנו גם משלוחים של ספרים מודפסים. היו לבטים כבדים, אבל הבנו שהדרישה עדיין קיימת, והחשיבה הייתה לייצר בית אחד שייתן מענה לקריאה בפלטפורמות שונות".

אודיו: "הספרים המוקלטים נכנסו לתחום לאחרונה. על הנייר זו חידה גדולה והשקעה שלא עושה שכל, אבל למדתי שבחיים קורים דברים בלתי צפויים. מעבר לכך, אני מאמין שהספרים הדיגיטליים יכניסו לתחום הרבה אנשים שלא קוראים, כי אין להם סבלנות או זמן. יש לנו כיום כ-1,000 כותרים של ספרים קוליים, ספר ממוצע זה בערך 10 שעות האזנה. המתחרים האמיתיים שלי הם נטפליקס ופודקאסטים".

רב מכר: "בזמנו בסט סלר בישראל היה חייב למכור לפחות 30 אלף עותקים. היום מוציאים יותר ספרים לפחות מדי קוראים, כך שהצלחה עומדת על כמה אלפים, כשקשה אפילו לעבור את רף האלף. בכל שבוע עולים כ־50 ספרים בעברית, כשאף אחד כבר לא מחפש להתעשר. להיפך: ההוצאות מוציאות ספרים ממומנים, שעולים למחברים עד 70 אלף שקל - ואנשים עומדים בתור, כדי שיופיע ברזומה שהם כתבו ספר".

המלצה: "אני מאוד אוהב את נועה ידלין, שיודעת ללכוד את הטבע האנושי במערומיו. הספר שהכי אהבתי אי פעם הוא "נוטות החסד" של ג'ונתן ליטל, ואני אוהב גם את הספרים של שי אספריל, שגיליתי די במקרה, הוא כותב קולח ומרתק".

בעתיד: "בגיל 40 היו לי חרדות פרנסה, כי החברה הישראלית אכזרית בכל נושא הגילנות. הייתה תקופה שהייתי בבית 8 חודשים וזה צילק אותי. אתה יוצא ממקום, חושב שכולם חברים שלך ובסוף מתמודד לבד. כיום בעברית מאוד טוב לי. אני רוצה לשנות את עולם הספרים, להביא אנשים חדשים לספרים דיגיטליים וקוליים".

צרו איתנו קשר *5988