תרחיש האימים של האינפלציה: היום שאחרי הקפאת השכר במגזר הציבורי

כשהגירעון מצטמצם, האבטלה בשפל והמחירים עולים, במגזר הציבורי כבר לא מוכנים להסתפק במשכורות שהוקפאו ב–2020 בשל הקורונה, ואולי בצדק • אלא שסדרת העלאות שכר במגזר הציבורי עלולות להכפיל את שיעור האינפלציה ולהכניס את המשק לסחרור

החתימה על עסקת החבילה במגזר הציבורי בנובמבר / צילום: דוברות ההסתדרות
החתימה על עסקת החבילה במגזר הציבורי בנובמבר / צילום: דוברות ההסתדרות

רק שנתיים עברו מאז הודיע שר האוצר ישראל כץ ביוני 2020 על קיצוץ של 45 מיליארד שקל בשכר המגזר הציבורי בתוך 3 שנים. במשרד האוצר טענו באותם ימים כי לא יתכן שהמשק כולו יכנס לסחרור בגלל המגפה והסגרים, ורק במגזר הציבורי ישדרו עסקים ומשכורות כרגיל. האם כץ באמת האמין שהוא יוכל להסתדרות ולוועדים החזקים? קשה לדעת. מדובר באותו שר שהבטיח לנו, למשל, תחנת רכבת (דמיונית לחלוטין) על שם הנשיא דונלד טראמפ מול הכותל. אבל בכל מקרה, החרב ההיא אילצה את ההסתדרות להסכים לפני שנתיים להקפאת שכר במגזר הציבורי עד סוף שנת 2021, שלאחר מכן הוארכה עד סוף 2022.

המשק עלה חזרה לסוס והמגזר הציבורי מאחור

רק שכעת, כשההקפאה ההיא אוטוטו מסתיימת, בהסתדרות ובוועדים השונים מרגישים פראיירים והחלו להשחיז סכינים. המשק עלה חזרה על הסוס, הקורונה - העילה להקפאה ההיא - נראית כמו חלום רחוק, הגירעון צנח כל הדרך חזרה (0.6% תוצר), האבטלה בשפל היסטורי (3.1%), ובמגזר העסקי מדווחים כמעט מדי יום על העלאות שכר. רק לאחרונה דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי נרשם גידול נוסף במספר המשרות הפנויות - 154.1 אלף באפריל, 5.1% מהמשרות, מה שאומר שרק מחכים לעובדים שם בחוץ, אז שתואיל המדינה לשכנע אותם להישאר אצלה.

 
  

בנוסף, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, נבחר רק עכשיו מחדש, והוא מלא עזוז להוכיח שהוא בא לדאוג לעובדים. ומנגד, אפילו שר אוצר חזק כמו ליברמן לא ירצה רעש ושביתות, כשריח בחירות באוויר. על אחת כמה וכמה כשהאינפלציה מרימה ראש, והשכר הריאלי של העובדים באמת נשחק חודש אחרי חודש. אחרי הרבה מאוד שנים ללא אינפלציה, עליית השכר כבר איננה רק צ'ופר או תגמול על ותק לאנשי המגזר הציבורי, היא נועדה בראש ובראשונה ליישר קו ולפצות אותם על ההתייקרויות בחוץ.

העובדים אולי צודקים, אבל זה בדיוק התסריט שמדאיג כל כך את הכלכלנים ואת בנק ישראל. כאשר מרבית העלייה באינפלציה מיוחסת לתופעות בינלאומיות - משבר האספקה, משבר הסחורות ועוד, דחיפה מצד השכר יכולה לעשות את ההבדל בין אינפלציה צנועה של 4% לאינפלציה כפולה, כמו זו של רבות ממדינות האיחוד האירופי או ארה"ב.

ארנון בר-דוד, יו''ר ההסתדרות / צילום: דוברות ההסתדרות
 ארנון בר-דוד, יו''ר ההסתדרות / צילום: דוברות ההסתדרות

העלאות שכר יזינו בהכרח את מפלצת האינפלציה והן ידחפו עוד את עליית המחירים. גם כדי לכסות על ההוצאות הגדלות של המעסיקים, גם כי הן יגררו עוד העלאות שכר במגזר הפרטי, וגם כי הן מייצרות עלייה בביקוש והמשך ציפייה של הציבור לעליות מחירים (נבואה שמאוד בקלות תגשים את עצמה ולו רק בגלל שנמהר לקנות היום את מה שחלילה יתייקר יותר מחר).

במקביל, גם מלמטה צפויים בקרוב מאוד לחצים שידחפו את המשכורות - ואיתם את האינפלציה. "עסקת החבילה", שקיבלה כל כך הרבה כותרות בנובמבר שעבר לאחר שהאוצר הגיע להסכמות עם ההסתדרות על מתווה להעלאת שכר המינימום, תקועה למעשה בכנסת. זאת, בעיקר נוכח דרישת מפלגת העבודה (דרך יו"ר ועדת העבודה, אפרת רייטן) להעלות את שכר המינימום מעבר למה שנקבע באותו הסכם - 5,400 בפעימה הראשונה שתוכננה לאפריל 2022 (תוספת של 100 שקל על השכר הנוכחי), 5,500 שקל באפריל 2023 ועד ל-6,000 שקל רק בשנת 2026. כעת, במידה לא מבוטלת של צדק, דורשים פוליטיקאים וארגוני עובדים להעלות את שכר המינימום משמעותית - במה שנראה כמו מתכון בטוח לאותה ספירלה אינפלציונית.

בבנק ישראל ובאוצר מתקשים בינתיים למצוא פתרון למלכודת הזו - בה עובדים דורשים בצדק תוספת שכר, שמנסה להתמודד עם ההתייקרות במשק, אבל אותה תוספת דוחפת להמשך התייקרות המחירים וכן הלאה.

ההייטק אולי יאזן את התמונה, אבל במחיר כבד

בשקט בשקט, בקצה השני של הסקאלה, יש מי שמאמין שאולי ירידה בשכר ההייטקיסטים בעקבות האוויר שיוצא מהבועה תאזן את התמונה. לרוע המזל, ועזבו את השמחה לאיד של לא מעט אנשים, תרחיש כזה - שכולל פגיעה בקטר של המשק - מפחיד לא פחות מסכנת האינפלציה. קטר, כמשמעו, סוחב אחריו את יתר הקרונות. אם הוא יאט או חלילה יירד מהמסילה, כל הקרונות אחריו - עורכי הדין, רואי החשבון, ועוד מאות אלפי עובדים בתעשיית המזון, הנדל"ן ועוד שחגגו על הפריחה בהייטק - ירדו גם הם בתורם מהמסילה.

צרו איתנו קשר *5988