הביטוח לנושאי משרה הורחב בדיוק ביום שהמיליונים נעלמו: מאחורי הקלעים בפרשה שמסעירה את שוק ההון

חברת האשראי החוץ בנקאי בראשות כחלון, חידשה ביטוח נושאי משרה ודירקטורים ביום שבו התברר כי חסרים כמעט 8 מיליון שקל בקופתה • מכיוון שבעלי השליטה בחברה התחייבו להשלים את החסר, אם הכסף לא יימצא, הפוליסה ככל הנראה לא תופעל • בכל מקרה תובעים פוטנציאליים יתקשו להוכיח ש'אי הפיקוח' מצד כחלון והדירקטורים הנוספים הינו הפרה של חובת הזהירות

משה כחלון, יו''ר יונט קרדיט / צילום: יוסי כהן, רפי קוץ
משה כחלון, יו''ר יונט קרדיט / צילום: יוסי כהן, רפי קוץ

ביום ראשון שעבר, כאשר נודע לדירקטוריון חברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט  על חוסר התאמה של מיליוני שקלים בין צ'קים שקיבלה בפועל לבין הרישומים של אותם צ'קים בספרי החברה, אישר הדירקטוריון, בראשות שר האוצר לשעבר משה כחלון, הארכה בשנה של ביטוח אחריות נושאי משרה ודירקטורים.

מדובר ככל הנראה בצירוף מקרים, כיוון שהפוליסה הקיימת מסתיימת בסוף חודש יוני, כך שהדירקטוריון היה צריך לקבל החלטה בעניינה בכל מקרה. אולם העיתוי מחדד את חשיבותה של הפוליסה לפעילותם של נושאי המשרה הבכירים בכל חברה, פרטית ובוודאי ציבורית.

ממספר 2 של אברכהן להובלת ענקית המזון הצרפתית קארפור: "אפשר לחולל מהפכה"
דודי עזרא, יו"ר קבוצת נטו, חשוד בהברחה של קרוב לחצי מיליון אירו לחו"ל 

רכישת פוליסה של אחריות נושאי משרה ודירקטורים נועדה לאפשר לבכירי החברה למלא את תפקידם מבלי שיחששו כי הם חשופים לאחריות שתגרור תשלום מכספם הפרטי בגין פעולות שנקטו. הפוליסה החדשה לבכירי יונט, שתהיה תקפה עד יוני 2023, הינה בגבולות אחריות של עד 5 מיליון דולר למקרה אחד או לתקופה כולה.

במקרה של יונט, נראה כי הפוליסה לא תופעל, כיוון שכפי שפורסם לראשונה בגלובס, בעלי השליטה בחברה התחייבו להשלים את החוסרים הכספיים שנוצרו, אם אלה לא יימצאו. בדיווח שהוציאה יונט לבורסה ביום חמישי האחרון, אישרה החברה כי בעלי השליטה, שי פנסו ושלמה אייזיק, התחייבו כי אם החברה לא תצליח לאתר ולגבות את ההמחאות החסרות עד ל-31 בדצמבר, הם יעבירו לחברה את הסכום שיונט לא תצליח לגבות.

בשוק מעריכים כי גבול האחריות של 5 מיליון דולר אמור לכסות את חשיפת נושאי המשרה, אם בכלל קיימת כזו. עוד מעריכים בשוק הביטוח כי גם אם ישנו נזק ביטוחי, מי שתיתבע בסופו של דבר היא החברה ולא נושאי המשרה שלה. בכל מקרה, נראה כי עיקר הנזק שנגרם לבעלי המניות עד כה אינו בר ביטוח, לאחר שמניית החברה איבדה 75% משוויה בשנה שחלפה.

נזכיר שבמאי 2021, ערב ההחלטה למנות את כחלון ליו"ר, נסחרה מניית יונט במחיר של 28.5 שקל, בעוד שבתחילת השבוע הנוכחי עמד מחירה על כ-7 שקלים בלבד, כשהוא משקף ליונט שווי שוק צנוע של 47 מיליון שקל.

מי הרגולטורים שמפקחים על חברת אשראי חוץ בנקאי

רצף האירועים החריגים שמלווה את חברת יונט קרדיט לאורך השנה האחרונה - החל מהביקורת על תנאי העסקתו הנדיבים של היו"ר, שר האוצר לשעבר משה כחלון, דרך שוד אלים של בלדר שנשא 3.5 מיליון שקל מכספי החברה , ועד לצ'קים חסרים בסניף החברה בנצרת, בסכום של כמעט 8 מיליון שקל - פגע עד כה במוניטין של החברה, של נושאי המשרה שלה וכמובן במשקיעים. כך ביום רביעי שעבר, לאחר הדיווח על חוסר ההתאמה סביב רישומי הצ'קים, איבדה מניית יונט יותר מ-22% , ובסך הכול כ-75% בשנה האחרונה.

כאן עולה השאלה מי צריך להגן על הלקוחות של יונט קרדיט, החל מאותם משקיעים, דרך הלווים ועד למי שמלווים לחברה את ההון שהיא בתורה מלווה ללקוחותיה. התשובה היא שחברות המימון החוץ בנקאי אינן מפוקחות ע"י רגולטור בודד, וגם ריבוי המפקחים אינו מבטיח כיסוי מלא. 

רשות שוק ההון - הזווית הצרכנית

הרגולטור המוגדר בחוק כמפקח על נותני אשראי חוץ בנקאיים היא רשות שוק ההון, אך על-פי החוק היא מוגדרת כמי שאחראית על הפיקוח הצרכני ולא היציבותי של החברות. ברשות שוק ההון, בהובלת ד"ר משה ברקת, אכן התמקדו בזווית הצרכנית, זו של הלווים, ובהיבט הזה לא צפויה בעיה, כי הם כבר קיבלו את ההלוואה מהחברה, שאינה רשאית לשנות את תנאי ההלוואה מאחר שמדובר בחוזה חתום בין הצדדים.

נציין, כי במקרה של פשיטת רגל מצד יונט, למרות שהסיכויים לכך אפסיים, הלווים יכולים ליהנות מהאירוע, כפי שקרה לדוגמה בבריטניה, שם לווים מחברות להמרת כספים (צ'יינג'ים) שפשטו את הרגל החזירו לחברה סכומים נמוכים יותר מאשר לוו.


גם לרשות ני"ע יש נגיעה למצב

רגולטור נוסף שיש לו נגיעה לאירוע היא רשות ני"ע, בראשות ענת גואטה, והיא מתמקדת בפן של המשקיעים בכל הנוגע לדיווחי החברה. ברשות ני"ע עוקבים אחר דיווחי יונט, ולפי שעה נראה שהחברה מדווחת בהתאם לנהלים. לרשות רשות ני"ע עומדים כלים לפעולה אל מול יונט, כמו הטלת עיצומים על החברה, ונזכיר כי היא עוד צריכה להחליט כיצד לנהוג ביונט לאחר שזו לא עמדה במועד לדיווח על דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון (ה-31 במאי).

מכיוון שמדובר בחברה חוץ בנקאית, המפקח על הבנקים אינו חלק מהרגולטורים המפקחים עליה, אך הוא מפקח על הבנקים המהווים חלק ניכר ממקורות המימון, וכך אם יעלה חשש לאי יציבות של יונט, ייתכן שהוא יצטרך להתערב בבחינת מתן המימון ליונט.

בדוחות יונט נכתב כי "לחברה תלות רבה בגיוס מימון ממלווים אחרים וכן, בקיום מסגרות אשראי מספקות אצל גורמים מממנים", תוך שהיא מציינת שבאוגוסט שעבר לבדו נחתמו הסכמים עם שלושה מלווים להענקת מסגרת אשראי בסך של 40 מיליון שקל (עם אופציה להרחבה ל-60 מיליון)

מי שכן עשוי להיות מעורב באירועים עליהם דיווחה החברה לאחרונה היא משטרת ישראל,  אם הבדיקות שמבצעת יונט קרדיט יגלו חשד לעבירה פלילית המצריכה פתיחה בחקירה משטרתית.

"פרשנות מצמצמת ל'אחריות אישית'"

לא רק בענף הביטוח מציינים כי מי שחשוף לתביעות בגין האירועים החריגים ביונט, לפחות על פי המידע הקיים כרגע, היא החברה עצמה ולא בכיריה באופן אישי. הפערים בין האחריות של החברה לבין האחריות של נושאי המשרה התגלגלו בעבר לא פעם לפתחו של בית המשפט, וגם נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, התייחסה בעבר לסוגיה וקבעה כי "אין חבותו של בעל תפקיד נובעת מעצם חבותו של התאגיד".

בפסק דין חברת פסל נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י, כתבה השופטת חיות כי "התאגיד פועל באמצעות האורגנים ובעלי התפקיד בו. עובדה זו אינה גורעת מאחריותו של התאגיד כאישיות משפטית נפרדת, אך אין בה גם כדי להטיל אחריות על האורגנים ועל בעלי התפקיד בתאגיד.

"חבותם נגזרת כאמור מן השאלה אם קיימו באופן אישי את יסודות העילה. מן המקובץ עולה כי מי אשר מבקש להטיל אחריות אישית על בעל תפקיד בתאגיד, נדרש להצביע על עילה ספציפית נגדו, ולהניח תשתית ראייתית שעולה ממנה כי בעל התפקיד קיים את יסודותיה".

יועץ הביטוח עו"ד אורי אורלנד מציין כי המפתח לאחריותם של נושאי משרה טמון בחובה שהטילה מערכת המשפט על תובעים, להוכיח קיומה של אחריות "אישית" של נושא המשרה להחלת אחריות נזיקית עליו.

"בפועל, מערכת המשפט יצרה כלים משלה להגנה על נושאי המשרה, כיוון שאלה אינם מוגנים על ידי מסך ההתאגדות של החברה, שככלל מגן כיום רק על בעלי המניות והוא קשה להרמה", אומר אורלנד. "אחד הכלים אותם יצרה מערכת המשפט, בנוסף לאלה שבחוק (פטור, שיפוי וביטוח) כדי להגן על נושאי המשרה הוא מתן פרשנות מצמצמת למה שחוק החברות מכנה 'אחריות אישית'.

"כדי לתבוע נושא משרה יש להוכיח כי הוא חייב חובת זהירות אישית לתובע, שהוא הפר את החובה, שנגרם נזק ושקיים קשר סיבתי בין ההפרה לנזק. הדבר אינו קל להוכחה", מסביר עו"ד אורלנד. "כך למשל, טענה כללית של תובעים נגד נושאי משרה לפיה הם 'כשלו בפיקוח' דינה להידחות".

המקרה של יונט מעמיד לפחות נושא משרה אחד תחת איום תביעה פוטנציאלי, בכל הנוגע להתנהלותו. יונט דיווחה בשבוע שעבר כי בבדיקה מטעם בודק חיצוני שמינתה,  התגלו ממצאים ראשונים לפיהם קיים חשש כי מנכ"ל החברה, צחי אזר, שהינו גם מבעלי השליטה בה, נטל, לכאורה, כספים מהחברה בסכום שאינו מהותי לה (ככל הנראה). אזר נדרש, ככל שאלה אכן פני הדברים, להשיב מיידית כל סכום שנטל, ככל שנטל והוא התבקש לשהות עד לגמר הבירור בחופשה.

לכן, ככל שיתבהרו הפרטים, יתברר אם ישנה עילה לתביעה אישית נגדו. עדיין, על חברת הביטוח שערכה את פוליסת ה"אחריות נושאי משרה" יהיה להגן עליו, אלא אם ייקבע בסוף הדרך כי הייתה לו "מחשבה פלילית", דהיינו, מודעות למעשה ולתוצאותיו.

רצף אירועים שהביא לדחיית פרסום הדוחות

נזכיר כי חברת האשראי החוץ בנקאי הייתה אמורה לפרסם עד לסוף חודש מאי את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2022, אך ביום המסחר האחרון של החודש, בשעות הלילה המאוחרות, הודיעה כי בשל חשש לחסרונם של צ'קים הדוחות לא יפורסמו.

עוד הודיעה החברה על מינוי בודק חיצוני. ביום חמישי דיווחה יונט כי הבודק החיצוני  גילה, לאחר שעבר על כל ההמחאות המצויות בקופת החברה, כי בקופה חסרות המחאות שניתנו בסניף שלה בנצרת בסך של כ-7.7 מיליון שקל. 

לפי שעה נראה כי אין קשר בין חוסר ההתאמה בנוגע לצ'קים, הכספים שנטל המנכ"ל ואירוע השוד מהחודש שעבר. אז נשדדו 3.5 מיליון שקל מכספי החברה לאחר ששני שודדים התנפלו על בלדר שפעל עבור יונט, מחוץ לסניף שלה בחולון. באיומי אקדח הצליחו השניים לשדוד את הסכום המדובר, שהינו משמעותי עבור החברה.  

צרו איתנו קשר *5988