נגיד בנק ישראל: "לא נופתע אם האינפלציה תהיה מעל 4% בחודשים הקרובים"

בנאומו בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית אמר נגיד בנק ישראל כי "מה שחשוב זה שברבעון הראשון של 2023 אנחנו כבר רואים ירידה דרמטית של האינפלציה, וברבעון השני אנחנו כבר רואים אותה מתכנסת לתוך היעד של האינפלציה"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, רמז הערב (ג') לתחזית האינפלציה הבאה של הבנק המרכזי, התייחס לחוסר היציבות בענף ההייטק, ואף ביקר את פעילות משרד האוצר במערכת הפיננסית. בנאומו בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית אמר ירון: "אנחנו עוד לא פרסמנו את התחזית העדכנית שלנו, אבל לא יפתיע אותנו אם האינפלציה תהיה בכמה החודשים הקרובים מעל 4%".

הנגיד הציג את ממוצע ציפיות האינפלציה של החזאים לשנה הקרובה ואמר: "מה שחשוב זה שברבעון הראשון של 2023 אנחנו כבר רואים ירידה דרמטית של האינפלציה, וברבעון השני אנחנו כבר רואים אותה מתכנסת לתוך היעד של האינפלציה".

האינפלציה בישראל עומדת כיום על 4%, שהם אחוז אחד מעל היעד של בנק ישראל. לדבריו של ירון, "יותר טוב להסתכל על פרספקטיבה כלל-עולמית. בהשוואה לחו"ל, אנחנו בעשירון התחתון של האינפלציה, נמוכים באופן משמעותי ממה שקורה בעולם. לדוגמה בארצות הברית האינפלציה היא 8.3%, והחציון ב-OECD הוא 7.5%. אבל בכל זאת, האינפלציה אצלנו מעל היעד. אנחנו מאוד קשובים ונחושים להחזיר אותה לתוך היעד".

"למה האינפלציה אצלנו בכל זאת נמוכה?", שאל ירון והשיב: "קודם כל, לצערנו אנחנו מתחילים בבסיס מחירים גבוה. יוקר המחיה בארץ הוא גבוה, בתחום המזון, הדיור, התחבורה ועוד. כמו כן, שער השקל החזק גם תרם לכך שהאינפלציה אצלנו יותר נמוכה. בנוסף, הסכמי השכר סייעו למיתון קצב העלייה ביציאה מהמשבר. אני רוצה לומר מהניסיון הישראלי, בדיונים על הסכמי שכר בכל מיני תחומים, חשוב מאוד לא להיכנס למנגנוני הצמדה של השכר. אנחנו יודעים מה קורה במנגנוני הצמדה קשיחים, זה מביא לדינאמיקה שעלולה מאוד להזיק בתחום האינפלציה. זה בסדר לעשות את המשא ומתן אבל אסור שיתקבעו כאן מנגנוני הצמדה", אמר ירון, בהתייחסו כנראה לדיוני השכר שכרגע על שולחן האוצר, מול ההסתדרות, המורים ועוד.

"הזעזוע שאנו רואים כרגע זה לא אותו זעזוע כמו הקורונה"

בהתייחסו למצב ההייטק אמר הנגיד כי "מניתוחים שאנו עושים בפירוש תיתכן ואף צפויה האטה". עם זאת, ביקש ירון להרגיע ואמר: "הזעזוע שאנו רואים כרגע זה לא אותו זעזוע כמו הקורונה, שאז חלק מהביקושים להייטק עלו דווקא". לדבריו, לחלק גדול מהחברות בהייטק יש היום הכנסות, יש להן נזילות ויש לנו גם ככלכלה יותר נגישות לאשראי, ולכן ככל שתהיה פה האטה, היא לא צפויה להיות בסדרי הגודל של משבר הדוט קום".

עוד הוסיף ירון כי "לסקטור ההייטק הייתה תרומה גבוהה לכך שההתכווצות בקורונה הייתה קטנה. הוא מטבעו חשוף לכלכלה העולמית ולתנודיתיות בשווקים אבל אנו רואים את העמידות של הסקטור בקורונה, הוא חזק, מבוגר ומבוזר בהרבה תחומים. יש לו הכנסות, זה לא רק 'כלכלת חלומות' ולכן הוא עמד בזה".

הנגיד דיבר על הצורך בהגדלת ההשקעה הממשלתית כדי לסגור את פערי הפיריון בין ישראל לעולם. בנושא של שיפור המערכת הפיננסית תקף ירון את משרד האוצר: "נעשו הרבה צעדים בתחום הבנקאות, כמו בנקאות פתוחה ומעבר בין בנקים. אבל אחד הדברים שלצערי לא נכנס, וזה פשוט לא ברור, הוא נושא האיגוח. זה הכלי הפיננסי שמבחינת יעילות ותרומה הוא הכלי הכי חשוב. זה תקוע באוצר מאיזשהי סיבה טכנית. זה כמו הרכבת הקלה, אנחנו מאבדים זמן וחבל. ולצערי זה עוד פעם לא נכנס לתוך חוק ההסדרים הבא".

לבסוף, הנגיד קרא לממשלה לערוך רפורמה בכללים הפיסקאליים בישראל ולעבור לשיטה של יעד גירעון מבני. לפי המצגת שהציג הנגיד, "בטווח הקצר הפיתרון הנכון הינו: במקום כלל ההוצאה, לעבור ליעד גירעון מבני ומנוכה מחזור" וזאת כדי להגביר את היציבות במדיניות הפיסקלית". ירון הציע כי יעד הגירעון ייגזר מיעדים לביצועים של הממשלה והמשק שיתבטאו בתוכניות עבודה, ומיעדי יחס חוב-תוצר.

צרו איתנו קשר *5988