הזדמנות או סכנה? הפנסיה שלכם מושקעת ברכבת ההרים של וול סטריט

לפני כמעט שנה, ביולי 2021, כששוקי המניות בעולם היו בשיאם, התייחס הממונה על שוק ההון, משה ברקת, להעדפה של הגופים המוסדיים להשקיע את כספי הגמל והפנסיה של הציבור הישראלי בחו"ל, מתוך ניסיון לייצר תשואה עודפת לעמיתים ולחוסכים, וגם לעצמם. "מכל שקל חדש שמגויס, כ-50% הולכים לחו"ל, ובעתיד זה יכול להגיע אפילו ל-70% על פי סימולציות שערכנו", אמר ברקת בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, תוך שהוא קורא לעודד השקעות של הגופים בישראל.

מאז אותו דיון התמונה בשוקי ההון השתנתה מהקצה לקצה. ת"א-35 הציג מתחילת השנה תשואה שלילית של כ-8% לאחר הירידות החדות של פתיחת השבוע הנוכחי (ראו מסגרת), בעוד שמדד נאסד"ק רשם תשואה שלילית של יותר מ-27% מתחילת השנה ואילו ה-S&P 500 איבד כ-18% בתקופה זו. 

הפערים שנוצרו בחודשים הראשונים של 2022 בין המדדים בתל אביב למדדים בארה"ב הביאו את הגופים המוסדיים הישראליים לבצע התאמות קלות בהשקעות שלהם מעבר לים. הנתונים היבשים מגלים כי גופי ניהול הגמל והפנסיה הישראליים בחרו ברבעון הראשון של השנה להשקיע בעיקר בשוק המניות המקומי, ולצמצם חשיפה למניות בחו"ל. על פי נתוני חברת סמארטבול, בשלושת החודשים הראשונים הקטינו המוסדיים הישראליים את תיק ההשקעות שלהם במניות חו"ל בכ-4 מיליארד שקל (לכ-150 מיליארד שקל), לעומת גידול של 3.4 מיליארד שקל בהשקעות בישראל, לכדי תיק מצרפי של 322 מיליארד שקל.

מבט על התשואות של החברות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים בבורסות שמעבר לים מגלה, כי מהלכים רבים שהם ביצעו במהלך הרבעון הראשון היו מוצדקים והניבו לעיתים תשואה חיובית, או לכל הפחות תשואה שלילית קטנה יותר מאשר מניות של חברות שהחשיפה להן קטנה.

כך לדוגמה, ההחזקות במניית טבע הנסחרת בארה"ב גדלו ב-84 מיליון שקל, והתשואה מתחילת השנה עמדה על כ-4% לחיוב. במניית אמזון, שסיפקה תשואה שלילית של 34%, הפחיתו המוסדיים החזקה בכ-160 מיליון שקל.

 מי שבולטת במימושים משמעותיים בהחזקותיה בחו"ל ברבעון הראשון היא כלל ביטוח, שמימשה החזקות בסך כולל של כ-400 מיליון דולר, בין היתר במיקרוסופט, באפל, באמזון וגם בפאלו אלטו. באלטשולר שחם, הידוע כבית השקעות עם חיבה מיוחדת להשקעה במניות בחו"ל, מכרו מניות של חברת השבבים הטאיוונית TSMC בסך של יותר מ-1 מיליארד דולר, אך מנגד הגדילו חשיפה לשתי חברות סייבר בסכום דומה. בפאלו אלטו, שבה לא החזיק בשנה שעברה בית ההשקעות מניות בכלל, רכש אלטשולר שחם מניות בסך של 634 מיליון דולר ברבעון הראשון.

הירידות נוצלו לרכישות - גם בחו"ל וגם בישראל

צלילה לעומק נתוני השקעות המוסדיים, לצד שיחות עם מנהלי השקעות מקומיים, מגלה כי בגופים המוסדיים לא מייחסים לפערי התשואה הניכרים ברבעון הראשון חשיבות, וכי הם ממשיכים להשקיע בחו"ל ואף רואים בירידות בשוקי ההון מעבר לים דווקא הזדמנות.

"בפועל, עד סוף אפריל המוסדיים המשיכו להשקיע גם בחו"ל וגם בארץ", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. "הגופים לא הורידו חשיפה מכיוון שהם לא רואים את הירידות בשווקים כסיבה להקטין את החשיפה, אלא הן נתפסות יותר כהזדמנות, ולראיה הן נוצלו לרכישות, כשהתמונה די דומה בישראל ובחו"ל".

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות אי.בי.אי, מסביר כי התיק של הגופים המוסדיים בישראל תמיד יהיה עם נטייה החוצה, כי השוק הפנסיוני גדול על השוק הישראלי. "זה לא הולך להשתנות בקרוב, ומשקל הכספים שייצאו לחו"ל, גם אם יהיו פאוזות קטנות כמו בתחילת השנה הנוכחית, ילך ויגדל. ברור שבתקופות שבהן המגמה בחו"ל שלילית יותר, מי שיש לו קצת פחות חשיפה לחו"ל יבלוט לטובה בתשואה, כפי שקרה באפיזודה הנוכחית. אבל צריך לזכור שלאורך שנים השוק הישראלי פיגר בהרבה אחרי השוק האמריקאי", אומר גוזלן.

  

ואכן, בחודש וחצי האחרונים המגמה השתנתה שוב, או לפחות התאזנה, והמדדים המרכזיים בישראל מציגים תשואות שליליות דומות לאלו שמציגים המדדים בחו"ל. "עצם זה שהבורסה בת"א לא ירדה עד אמצע אפריל היה סוג של אנומליה, והמצב שהשתנה מתחילת מאי הוא סוג של תיקון", מסביר זבז'ינסקי.

"ברור שרמות המחירים בחו"ל הרבה יותר מעניינות", אומר גורם בשוק ההון. "מי שיש לו אורך רוח זהו זמן לא רע בכלל להשקיע שם, ובעיקר בשוק האמריקאי, שנהנה מיתרון גדול מאוד בהיבט הנזילות, שמאפשר לשנות אלוקציה במהירות בלי לשלם מחירי יציאה משמעותיים. מי שרצה להקטין חשיפה למניות כשהשווקים ירדו וכעת רוצה להגדיל אותה חזרה, בארץ זה לא אפשרי, בעוד שבארה"ב אפשר לעשות את זה בן רגע", הוא מציין.

עדיין לא ראינו את התחתית

בהקשר לשינויי המגמה בשוקי ההון, אמירה מוכרת היא כי אסור לנסות לתזמן את השוק, אך בקרב אנשי המקצוע יש תמימות דעים כי שוקי המניות בעולם טרם הגיעו לתחתית בכל הקשור לירידות.

שחר כרמי, אנליסט בכיר בפסגות בית השקעות, אומר כי עדיין יש מספיק נתונים שמעידים על כיוון פחות טוב בשוקי ההון. "אנחנו בסביבה מאוד בעייתית שנובעת בראש ובראשונה מהאינפלציה.

"העולם המערבי מעלה ציפיות בצורה די חדה בכל הנוגע לאינפלציה, וייתכן כי העלאת הריבית הקרובה תהיה בשיעור של 0.75% ואולי אף באחוז שלם, כי האינפלציה לא נרגעה, כך שלטווח הקרוב קשה להיות אופטימיים. עוד לא ראינו את התחתית וכנראה שיהיה יותר רע לפני שיהיה טוב. העלאות הריבית והאינפלציה יביאו לירידה ברווחיות החברות ולהתאמה של כוח האדם קדימה, נראה צמיחה יותר מתונה, וכל זה יתורגם להמשך הירידות עד יעבור זעם", הוא מציין.

לדבריו, התחזית לשוק המניות תהיה אופטימית הרבה יותר אם הכלכלה האמריקאית תגלוש למיתון. "במיתון, הפד מתחיל לשנות את הטון וישים פחות דגש על האינפלציה ויותר על עידוד הכלכלה", מסביר כרמי.

  

גוזלן מוסיף כי מה שיכול לשנות את המגמה הוא התמתנות בסביבת האינפלציה וסביבת ריבית גבוהה יותר. "לא הייתי מציע לתזמן את השוק כי התנאים הכלליים עדיין לא נוחים והאינפלציה גבוהה מדי. כאשר יהיה איזון בין סביבת האינפלציה לסביבת הריבית, תיווצר סביבה נוחה יותר להשקעות", הוא אומר.

אז למי שרוצה להיכנס עכשיו לשוק המניות כדאי לחכות?

גוזלן: "מי שחושב לטווח קצר שוק ההון לא מתאים כמעט בכל סיטואציה. תמיד צריך להסתכל כמה שנים קדימה. שינויי המחירים המהירים ימשיכו לאפיין את התקופה הקרובה וזה לא שוק מתאים כרגע למי שרגיש לשינויים קיצוניים. עם זאת, ברור שבסופו של דבר השוק ייצר הזדמנויות, בטח בראייה ארוכת-טווח".

כרמי: "מי שרוצה לבנות תיק השקעות, לא בטוח שהוא צריך להתחיל בכך מחר, אלא יכול לחכות עוד חודש או חודשיים, אז יהיו תמחורים יותר סבירות. אבל שוב, אני לא מרגיש שנגמר הסיפור של הירידות".

באילו סקטורים אתם ממליצים להשקיע ומאילו להתרחק?
זבז'ינסקי: "בדרך כלל בתקופות של ירידות מי שמציגות ביצועים טובים יותר הן מניות ערך. כלומר חברות יותר מסורתיות העוסקות בצריכה בסיסית, שירותי בריאות ותקשורת. אם מסתכלים לדוגמה על הרווח למניה במדד S&P אצל מניות ערך ואצל מניות של חברות צמיחה, הרווח למניה החזוי של חברות הערך עולה, וזה של חברות הצמיחה יורד. למרות זאת, הייתי מוציא ממניות הצמיחה את חברות הטכנולוגיה, כי הירידות שלהן היו מאוד משמעותיות, ואולי הן כבר מגלמות פוטנציאל לנזק מספיק גדול בשביל להסתכל על החברות האלה מחדש".

כרמי: "סקטור האנרגיה מתפקד חזק מאוד ונהנה מרוח גבית חזקה, כי הנפט התייקר מאוד מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, וכן מהדרישה ליותר גז טבעי. עם זאת, במחירים הקיימים נראה שהוא מגלם גם סיכון לא מבוטל, בטח אם המשק האמריקאי יגלוש למיתון. התחומים היותר יציבים הם צריכה בסיסית, כשבתוך הטכנולוגיה תחום השבבים נראה כזה שהתממש יותר מאשר האחרים, ולכן הוא נראה כרגע יותר אטרקטיבי באופן יחסי. הוא אומנם ימשיך לרדת, אבל פחות מתחומים טכנולוגיים אחרים, כמו אינטרנט ותוכנה".

גוזלן: "תחומי הבריאות והתשתיות, בעיקר אנרגיה ירוקה, יתפקדו טוב יותר בגלל הרצון להיגמל מהתלות באנרגיה פוסילית. כך גם מה שקשור לתיירות ופנאי, לאור השלמת הפערים לאחר הקורונה. מנגד, ענפים יותר מחזוריים כמו טכנולוגיה ופיננסים פגיעים יותר למצב הנוכחי, כיוון שכחלק מההתמודדות עם האינפלציה רואים עליהם לחץ מצד הריביות".