האם כשהביצועים כושלים המנכ״ל צריך ללכת? מחקר רב-לאומי מצא תשובה מפתיעה

בארה"ב זה נראה כמעט מובן מאליו להעזיב את המנכ"ל כשביצועי החברה מאכזבים. ביפן ממש לא. באירופה זה איפשהו באמצע • מתברר שאחריות המנכ"ל הוא נושא תלוי תרבות ומדינה • לתשומת לבם של אנשי החברות הגלובליות

מחקר אחד בשבוע. האם כשהביצועים כושלים המנכ״ל צריך ללכת? / צילום: Shutterstock
מחקר אחד בשבוע. האם כשהביצועים כושלים המנכ״ל צריך ללכת? / צילום: Shutterstock

אמ;לק: תקציר המחקר ב-4 משפטים

1. שאלת המחקר: האם הנטייה לפטר את המנכ״ל לאור ביצועים ירודים משתנה בין מדינה למדינה, ואיך ניתן להסביר את ההבדל?

2. תהליך המחקר: במשך עשור נאספו נתונים של 699 חברות ציבוריות מ-14 מדינות ונבדק הקשר בין ביצועים פיננסיים ונסיבות עזיבת המנכ"ל

3. מסקנות: ככל שיש למנכ"ל יותר חופש החלטה ופעולה, כך גובר הסיכוי שיפוטר לאור כישלון. בארה"ב למשל זה נהוג מאוד, בעוד שביפן כלל לא

4. צידה לדרך: שאלת אחריות המנכ"ל תלוית מדינה ותרבות. מנהלים בחברות גלובליות צריכים לזכור להתחשב בכך

מנכ"ל או מנכ"לית של חברה נתפסים הרבה פעמים כפנים של הארגון. הצלחות או כישלונות של הארגון נרשמים תדיר על שמם. הם אף הנושאים העליונים באחריות. כאשר המנכ"לית עוזבת את הארגון - בעיקר אם בנסיבות תלויות משבר - מדובר בדרך כלל בסיטואציות שמעוררות סערה בתקשורת, בבורסה ובציבור. בשנים האחרונות אפשר להיזכר בעזיבות המתוקשרות של ארז ויגודמן את טבע, אביגל שורק את אלעל, ראובן קפלן את פסגות וממש לאחרונה העזיבה של ברכה ברד את ניהול עמותת "כולן".

מה קורה כאשר הארגון משיג ביצועים לא מספקים? יש לא מעט מחקר לגבי מגוון רחב של תעשיות, שמצא קשר הדוק בין ביצועים לא מספקים של הארגון לבין הפרידה מהמנכ"ל. כך לדוגמה ביצועים של קבוצות ספורט מקצועני, דירוגים של בתי ספר לניהול או ביצועים עסקיים של חברות.

רוב המחקר הזה נערך על ארגונים בארה"ב. אך האם בכל העולם המצב זהה? האם תמיד ביצועים עסקיים לא מספקים מובילים לעזיבת המנהל הבכיר ביותר בארגון? בדיקה ראשונית ממדינות אחרות מלמדת שמנכ"לים לא תמיד מועזבים כתוצאה מכשלונות עסקיים. אז נשאלת השאלה מדוע, והיכן?

מחקר על נשיאת אחריות המנכ"לים וביצועי הארגון במדינות שונות מספק תשובות לשאלה הזו. המחקר פורסם בכתב העת Strategic Organization - ב-2013 על ידי חוקרים מצרפת וארה"ב: Crossland ו-Chen. החוקרים טוענים כי מנהלים שונים זה מזה בכמה גורמים:

1. מידת החופש שיש להם לבצע מהלכים/לקבל החלטות בעצמם (Discretion). מטבע הדברים למנכ"לים עם יותר חופש פעולה יש גם השפעה גדולה יותר על התוצאות הסופיות, הם נושאים באחריות באופן ברור יותר ולכן יגדל הסיכוי שהארגון ייפרד מהם.

2. כוחם של המשקיעים/מועצת המנהלים לעומת המנכ"ל. ככל שהמנכ"ל נתפס כחלש יותר לעומת המשקיעים/מועצת המנהלים, כך יהיה קל יותר לאחרונים לבקש את ראשו כאשר הביצועים לא מספקים.

3. אופן מדידת הביצועים העסקיים של הארגון. יש מדינות ויש חברות שבהן ביצועים עסקיים מסויימים תופסים את קדמת הבמה, כמו ביצועי מניה או מכירות. ביצועי המניה מושפעים גם מהרבה היבטים אחרים (למשל כשכל שוק המניות יורד, בלי קשר להתנהלותה של חברה בודדת), ואילו מכירות הן תוצר ישיר יותר של הפעילות הארגונית.

כך, במדינות שבהן הדגש הוא על מחיר המניה יותר קשה לקשור את ביצועי הארגון למנכ"ל, בעוד במדינות שבהן הדגש הוא על מכירות - הקישור ברור יותר וכך גם הנשיאה באחריות.

4. היצע מספק של מנכ"לים אפשריים לצורך החלפת המנכ"ל. ככל שהאפשרות להחליף את המנכ"ל נוחה יותר, כך יגדל הסיכוי שהמנכ"ל יועזב.

במאמר מצוין שלא רק שהמחקרים הקודמים בתחום נערכו כמעט כולם בארה"ב על חברות אמריקאיות, אלא שאין כלל מחקרים השוואתיים, כאלה שמשווים ארגונים במדינות שונות. לכן מחקר זה השווה חברות ב-14 מדינות (אוסטרליה, אוסטריה, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, הולנד, סינגפור, ספרד, שבדיה, שוויץ, בריטניה וארה"ב).

נדגמו 699 חברות ציבוריות גדולות, מ-27 סקטורים, וכן הביצועים הפיננסיים שלהן לאורך 10 שנים. נאסף מידע על המנכ"לים של חברות אלה, והאם הייתה עזיבה של מנכ"ל במהלך 10 השנים. נמדדו 834 החלפות מנכ"ל לאורך התקופה, והן מוינו על פי עזיבה מרצון (לדוגמה כאשר המנכ"ל עוזב ומיד מתחיל תפקיד ניהולי חדש, או כאשר ניתנה אינדיקציה לכך שמתוכננת עזיבה) אל מול העזבה (עזיבה מיידית או ציון הסיבה לכך בהודעה לתקשורת).

במדגם הרב-לאומי עלה שהסיכוי שהמנכ"ל הועזב גדל, כאשר במדינה שבה פועלת החברה למנהלים יש יותר תחומי אחריות ויותר חופש לקבל החלטות, כאשר במדינות הללו הדגש בביצועים העסקיים הוא על מכירות יותר מאשר על מחיר המניה, וכאשר יש סביבו הרבה אלטרנטיבות טובות שיוכלו להחליף אותו.

באופן מפתיע ובניגוד לציפיות נמצא שדווקא כשיש למנכ"ל יותר כוח מול המשקיעים/מועצת המנהלים, גדל הסיכוי שהוא יועזב. ההסבר טמון כנראה בכך שלמנכ"ל חזק יותר יש כנראה יותר חופש לקבל החלטות.

כדי לחדד כיצד נראה האפקט במדינות שונות, המאמר משווה בין 6 מדינות שתורמות 50 חברות למדגם. נמצא כי בארה"ב הרגישות לשינוי שלילי בביצועי החברה היא הגבוהה ביותר ומובילה בהסתברות גבוהה יותר לעזיבת המנכ"ל.ית. קנדה לא נמצאת הרבה מאחור, ואז יש קפיצה מסויימת ורמת הרגישות לשינוי בביצועי החברה יורדת עבור מנהלים בבריטניה, צרפת וגרמניה. יפן היא המדינה שסוגרת את הרשימה ובה השינוי בין ביצועים טובים לביצועים לא טובים כמעט לא משפיעים על עזיבת המנכ"ל.ית.

המחקר עשוי להיות מועיל מאוד לחברות גלובליות, כאלה שיש להן נציגות במדינות אחרות או כאלה ששוקלות לרכוש חברות במדינות אחרות, משום שלמרכיבים אלה השפעה משמעותית על התפקיד.

פרופ’ גרינשטיין הוא מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com

צרו איתנו קשר *5988