עיריית ת"א דורשת זכות בקרקע כתנאי לאישור פרויקט תמ"א 38

כתנאי להיתר בנייה לפרויקט ברחוב שלומציון בתל אביב, הודיע תאגיד מי אביבים כי הוא דורש להשאיר רצועה של 3 מטר לאורך צינור תיעול שעובר בחצר • עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל: "זה לא חוקי לדרוש זכות קניינית בקרקע פרטית, לצמיתות"

שלומציון 13, ת''א. האם לתאגיד המים יש זכות לדרוש זיקת הנאה? / צילום: איל יצהר
שלומציון 13, ת''א. האם לתאגיד המים יש זכות לדרוש זיקת הנאה? / צילום: איל יצהר

דרישות שונות ומשונות שמעלים גופים כמו תאגידי המים וחברת החשמל בשלב התנאים להיתר אינם עניין חריג, אולם המקרה של הבניין ברחוב שלומציון 13 בתל אביב הוא יוצא דופן: מי אביבים, תאגיד המים של העירייה, דורש לקבל זכות במקרקעין במגרש.

מדובר בפרויקט תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה) שמקדמת חברת אנשי העיר. על פי התוכנית, במקום הבניין הקיים ייבנה בניין חדש בן שש קומות מלאות ושתי קומות גג חלקיות, מעל שלוש קומות מרתף.

בחודש שעבר אישרה עיריית תל אביב את הבקשה להיתר בתנאים, אולם אחד התנאים היה אישור של חברת מי אביבים - תאגיד המים של תל אביב - שהתנה את האישור שלו לפרויקט בכך שתישאר לעירייה זיקת הנאה למגרש - כלומר תישאר רצועה ברוחב של 3 מטרים - 1.5 מטר מכל צד של קו תיעול של התאגיד שעובר מתחת למגרש.

בעלי הדירות וחברת אנשי העיר מיהרו להגיש ערר נגד ההחלטה, באמצעות עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל, ובכוונתם להגיש גם עתירה מינהלית נגד מי אביבים. בערר ציינו העוררים כי "על פי הדין, למי אביבים אין זכות להעביר קו תיעול ציבורי בתחום מגרש פרטי, וכי בוודאי שאין לה זכות לדרוש לקבל במקרקעין זיקת הנאה, שהינה זכות קניינית לכל דבר".

בעלי הדירות והיזם טוענים עוד כי השארת זיקת הנאה מונעת למעשה את האפשרות למימוש הפרויקט, שכן היא "תגרום לפגיעה בשטח דירת הגן המתוכננת, כמו גם לפגיעה משמעותית בשטחי הגינה של הדירה; זיקת ההנאה תפגע באפשרות לנצל את שטחי המרתף שאושרו במסגרת הבקשה להיתר וכן תפגע בתכנון מתקן החניה שאושר; כן תפגע זיקת ההנאה באפשרות למקם מערכות טכניות בגבול המגרש הצידי כמו גם באפשרות לתכנן שבילים ברוחב הנדרש".

העותרים מבקשים שהחברה "תתכבד ותוציא את הצינור", או שתאשר את הפרויקט בלי זיקת ההנאה, וועדת הערר תצטרך להכריע בנושא.

"מהיום יש לי שותפים בקרקע"

"תנאים שעולים מכל מיני חברות כמו מי אביבים וחברת חשמל, הם בדרך כלל חלק מהשגרה", אומרת עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל. "פה לא רק שזה משפיע באופן מהותי על הפרויקט - אלא זה גם לא חוקי. הם דורשים לצורך הוצאת ההיתר זכות קניינית בקרקע שלי, וזה לצמיתות. מהיום יש לי שותפים בקרקע. זה מטורף. לא בכדי הדין קובע שאי אפשר בהליך רישוי לדרוש זכות קניינית. רק בתוכנית, לא בשלב ההיתר - זה צריך להיות בתוכנית גם כי בתוכנית אפשר לקבל פיצוי.

"הם מדברים על זה שיכולות להיות הצפות וזה מסוכן, אבל זה אחריות שלהם לדאוג לניקוז, או בהוצאת התיעול או בדרך אחרת".

הסכמה לדרישות תבטל את הפרויקט

עו"ד דן הלפרט, המייצג את בעלי הדירות בפרויקט: "אני מייצג הרבה בעלי דירות ברובע 4 ובכלל בתל אביב. מדובר בתהליך ארוך מאוד, וצריך להבין את המורכבויות הרבות של פרויקט כזה. כל הנוגעים בדבר, כולל בעלי הדירות עצמם, משקיעים אינסוף שעות. הצלחנו למצוא יזם ראוי ולהגיע לתמורות ראויות וערבויות, ול־100% חתימות, ומי שמסכל את הפרויקט זו עיריית תל אביב. העירייה עושה את זה ביודעין - מביאה אותנו עד לבאר ולא מאפשרת לנו לשתות, ולהתחיל לביצוע. זה בזבוז משווע של זמן ומשאבים, תסכול לא נורמלי.

עו''ד דן הלפרט / צילום: יח''צ
 עו''ד דן הלפרט / צילום: יח''צ

"אם ניתן להם את מה שהם צריכים - אין לנו פרויקט. זה לוקח חלק מהמגרש, פוגע בחניות ובדירת הגן. יש פה פגיעה בזכות הקניין שלהם. איך רשות ציבורית יכולה לקחת לאנשים חלק מהקניין שלהם בלי פיצוי? בתוך ההליך התכנוני יש פגיעה קניינית. לא נאפשר גניבה של מטרים שתיעשה לאור היום על ידי העירייה והיא תהיה מתן להיתר בנייה לצורך ביצוע פרויקט. הפרויקט עומד בכל הדרישות של רובע 4".

מעיריית תל אביב נמסר כי "במגרש מצוי קו תיעול המוליך את מי הגשמים שמצטברים באגן הניקוז בו מצוי גם הבניין, אל נחל ירקון. הצינור קיים במקום במשך שנים רבות ביחד עם המבנה הקיים, וכיום ניתן לטפל בו כדי למנוע הצפות עקב סתימות או שברים.

"כעת משמבקשים לבצע בנייה נוספת על אותו מגרש, נדרשו היזמים לתכנן אותה כך שאפשרויות התחזוקה של הצינור לא יפגעו, על מנת למנוע הצפות בבניין, בסביבתו ובאגן הניקוז אותו משרת אותו צינור שמוביל את מי הגשמים מכל הסביבה אל הירקון. נציין כי, טרם התקבל הערר ולכשיתקבל נלמד אותו ונגיב בהתאם".

צרו איתנו קשר *5988