מדגם שביצע משרד הבינוי והשיכון של כ-18,600 דירות שנבנו בארץ בשש השנים האחרונות, מראה כי למעלה מ-83% מהדירות נמסרות באיחור העולה על 60 ימים, ומעל 40% נמסרות באיחור של למעלה משנה. כך חשף היום (ב') מנכ"ל משרד השיכון, אביעד פרידמן, בדיון על חוק המכר שהתקיים בוועדת הכספים של הכנסת.
מהנתונים שהוצגו בוועדה עולה כי התפלגות משך האיחורים מראה שב-7.8% מהדירות היה איחור של עד 120 ימים, ב-5.6%, איחור עד 180 ימים, 28.2% עד 360 ימים וב-41.8% מהדירות היה איחור של יותר מ-360 ימים.
תופעת האיחורים אינה חדשה למשרד השיכון. במאי אשתקד, פרסם הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, עמית גריידי, נייר עמדה שמעלה כי "במסגרת רכש דירות חדשות לדיירי הדיור הציבורי, נרכשו בין ינואר 2016 למאי 2020 475 דירות ב-99 פרויקטים שונים, הפרוסים ב-38 ערים בכל רחבי מדינת ישראל. מניתוח הנתונים עולה כי מרבית הדירות נמסרו באיחור ניכר, מעבר לקבוע בחוזה המכר ול-60 הימים הנוספים הקבועים בסעיף 5א לחוק המכר. עוד נמצא כי 87% מהדירות נמסרו למשרד באיחור ממוצע של כ-9 חודשים". הנייר מדגיש בין היתר כי הממונה על חוק המכר, כמו גם גורמים נוספים במשרד הבינוי והשיכון, עוסקים בפניות ציבור רבות, בכל הקשור לאיחור במסירת דירות ואי תשלום פיצויים בהתאם לקבוע בחוק המכר.
עוד צויין בנייר העמדה כי "מהנתונים עולה תמונה המצביעה על כך שאירוע של איחור במסירת דירות ואי תשלום פיצויים, על פי חוק המכר, אינו אירוע חריג בענף הנדל"ן. עמדת הח"מ להלן ניתנת בקשר ישיר לממצאים המוצגים לעיל כמו גם בקשר למידע רב המגיע למשרד אודות התנהלות מוכרי הדירות".
לפי בדיקת המשרד, האיחורים נובעים ממספר גורמים, בינהם סחבת בהתנהלות הרשויות הציבוריות, התקשרות בין מוכר הדירה לבין גורמי מקצוע ונותני שירות בפרוייקטים וכן שיבושים בשרשראות האספקה הגלובליות שחוללה מגפת הקורונה, בשנים 2020-2021.
הפיקוח על הבנקים שוקל לכלול את ההצמדות בתוך המשכנתאות
כאמור, זהו הדיון השלישי שמתקיים בוועדת הכספים של הכנסת סביב חוק המכר, המבקשת לסייע לרוכשי דירה. בין השאר, מבקשת הצעת החוק לאפשר, בעת רכישת דירה מקבלן, הצמדה של רכיב הבניה בלבד למדד תשומות הבנייה (ולא של רכיב הקרקע ורכיבים אחרים). הצעות החוק הפרטיות אוחדו לאחרונה עם הצעת החוק הממשלתית בנושא, והצעת החוק זכתה לפטור מחובת הנחה. לפני כשבועיים הדיון ארך כשלוש שעות, במסגרתו נשמעו קולותיהם של ארגוני הקבלנים ונציגי המשרדים הממשלתיים, אולם לא התקבלה החלטה משמעותית. במהלך הדיון היום, הודיע הפיקוח על הבנקים כי הוא שוקל בחיוב מנגנון שיאפשר לכלול את ההצמדות בתוך המשכנתאות, וזאת במטרה להקל על רוכשים הדירות שנפגעו מהעליות החדות במדד בשנתיים האחרונות (עלייה של 5.6% בשנת 2021, ו-3.8 מתחילת 2022).
"אנחנו חושבים על כך באופן חיובי וננסה למצוא מנגנון שיכניס את אותה הצמדה לתוך המשכנתא, לפחות באופן חלקי", אמרה ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, "אנחנו מדברים על הגדלת המשכנתאות באופן שיוכלו לממן גם את ההוצאות הנוספות, בהתאם למגבלות החוקיות בשוק המשכנתאות. זה תהליך, צריך לראות ולחשוב איך נעשה זאת בדיוק".
חבר הכנסת אלכס קושניר, יושב ראש ועדת הכספים ציין: "אנחנו לא מבקשים לשנות את התמהיל, אלא פשוט שהבנקים יוכלו להתייחס לנושא ההצמדה, ולתת לזוגות הצעירים, תוך כדי התקדמות הבנייה או בעת קבלת המפתח, להגדיל את המשכנתא ביחס המקורי, על מנת שהרוכשים לא יצטרכו לחפש מקורות מימון אחרים כדי לממן את ההצמדה".
מנכ"ל משרד השיכון, אביעד פרידמן, ציין: "אנחנו מקווים ובטוחים שהחקיקה תושלם כי בלעדיה עשרות אלפי זוגות צעירים ימשיכו לשלם אלפי שקלים על הצמדות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
