מטרו | פרשנות

כך הפך חוק המטרו לכלי משחק פוליטי ומה הקשר לתחנה ברעננה

חוק המטרו חשוב וצריך להעבירו עכשיו, אבל גם אם לא יעבור בכנסת הנוכחית, הפרויקט לא ייעצר והכסף שהושקע בו עדיין לא נזרק לפח • מה הנזק הצפוי מאי אישורו בכנסת הנוכחית, והאם עוד ניתן להצילו? • כך הפך הפרויקט החשוב לכלי ניגוח פוליטי וכיצד מתנגד מרעננה מטריף את המערכת

שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
שרת התחבורה מרב מיכאלי. מחפשת הישג לרשום על שמה? / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

פרויקט המטרו שאומדנו התקציבי, שעוד צפוי לתפוח, עומד על 150 מיליארד שקל הוא פרויקט חיוני לכלכלה הישראלית ולנגישות של אזרחי המדינה להזדמנויות שונות - ובמיוחד במציאות של מדינה מצטופפת ופקקים מהגדולים בעולם המערבי. אם הפרויקט ייגנז, הכלכלה הישראלית תשותק. ליבה הפועם - גוש דן - ייסתם. טעימה קטנה אנחנו מרגישים כבר כעת, ועכשיו דמיינו את המצב בתוספת של שני מיליון בני אדם שיתגוררו במטרופולין ב-2040.

אלא שהפרויקט, שהגייתו היא פרי עבודתם של אנשי המקצוע במשרדי האוצר והתחבורה ומינהל התכנון לא נעצר. כדי לעשות סדר, נבהיר: הפרויקט נשען על שתי רגליים - הרגל התכנונית והרגל החוקית. מבחינת התכנון הפרויקט מקודם במסגרת ארבע תוכניות שיכללו שלושה קווים, כאשר שתי תוכניות מתוכן כבר אושרו בממשלה והן מוכנות לשימושם של גורמי הביצוע. במקביל התכנון כולל גם את תמ"א 70 לסביבת התחנות ותוכנית להקמת "האבים תחבורתיים" שיספקו קישוריות בין אמצעי התחבורה.

הרגל השנייה היא הרגל החוקית. כמו במקרים אחרים בעולם, גם בישראל מקודם חוק ייעודי לקידום הפרויקט השאפתני שאמור להסדיר את אופן המימון, גופי האסדרה והביצוע, רגולציה והסרת חסמים. החוק הובא כולו במסגרת חוק ההסדרים אך יו"ר הכנסת והייעוץ המשפטי דרשו לפצל אותו מהחוק ולהעביר את חלקו במסגרת חוק ההסדרים וחלקו בחקיקה רגילה.

החלק שעבר בהסדרים כולל את מנגנון מימון הפרויקט, הקמת רשות המטרו ומרכיבים חשובים נוספים. החלק שעבר בחקיקה רגילה מוכן לקריאות שנייה ושלישית כולל היבטי תיאום תשתיות ורגולציה שונים וכן הקמת דיור ודיור ציבורי מעל התחנות.

קדימות אצל חברות התשתיות

אז למה החוק כל כך חשוב כעת? בעיקר בשל החלק שנוגע לתיאום התשתיות. למעשה החוק מחייב את כל חברות התשתית במדינה - כמו לדוגמה חברת החשמל שלפי גורמים בממשלה היא מעכבת סדרתית פרויקטי תחבורה - "להתיישר" לפי צרכי הפרויקט ולאפשר לו אור ירוק מהיר.

הוא גם נותן עדיפות לקידום החוק על פני גחמותיהם של רשויות מקומיות. כשהחלו לחפור את הקו האדום של הרכבת הקלה, הרשויות בבת ים, ברמת גן ובבני ברק הערימו קשיים משמעותיים על התקדמותו חרף הסכמים שנחתמו מולם.

החוק יצנן משמעותית את יכולתן של רשויות מקומיות לעצור את העבודות. הוא גם יקבע מסגרת רגולטורית לשעות העבודה ולהיבטים של רעש, הגנת הסביבה ועתיקות.

ואולם, שלב הביצוע הראשוני שכולל העתקת תשתיות וביצוע קידוחי ניסיון מתוכנן להתחיל רק באמצע-סוף השנה הבאה. ולכן, אם החוק מעוכב ויעבור כמו שהוא לאחר כינוסה של הכנסת הבאה, לא תהיה פגיעה אקוטית בפרויקט.

הפרויקט ממשיך אבל עתידו לא וודאי

גם מנכ"לית משרד התחבורה אמרה במסיבת עיתונאים שערך המשרד בשבוע שעבר כי לצד חשיבות החוק יש לציין שהפרויקט ממשיך להתקדם. ואכן, רק שלשום הודיע המשרד על "צעד נוסף לעבר המטרו" עם הקמתה של ועדת האיתור לבחירת מנהל\ת ראש רשות המטרו - גוף העל שיפקח על הפרויקט, ועל פרסום מכרז לניהול ולתכנון של קווי המטרו בשווי של מיליארדי שקלים. בתקציב המדינה האחרון, הפרויקט תוקצב בשישה מיליארד שקל שיוכלו לאפשר שלבים אלו. 

בנוסף, החוקרת מטעם מוסדות התכנון מתקדמת בהגשת דוח ההתנגדויות גם בתוכניות האחרות וישנה עוד עבודה על מכרזי התכנון והביצוע.

לכן, הפתיע כל כך ששרת התחבורה מרב מיכאלי צייצה אתמול ש"אם חוק המטרו לא יעבור כי חלק מחבריי בקואליציה נכנעים לאופוזיציה על הגב של הציבור, הם יצטרכו לתת דין וחשבון למה הפרויקט הלאומי שיוציא אותנו מהפקק נעצר בגלל פוליטיקה קטנה".

ובכן - הפרויקט לא נעצר. אבל חששות לגבי התקדמותו אכן קיימים. החשש הוא שהחוק ימוסמס או ינוטרל בכנסת הבאה. ועדה שתדון בו לא תמהר להעבירו ללא שינויים לאחר שוועדה אחרת, קודמת, הגישה אותו.

גם משך זמן החקיקה יכול לעכב את הפרויקט: החוק הועבר במהירות שיא בכנסת הנוכחית - בתוך מושב אחד בוועדת מיזמי תשתית בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי וללא שינויים אקוטיים מהנוסח שהציעו משרדי הממשלה.

גם השפעתם של לוביסטים שונים כמו מתנגדי הפרויקט מרעננה למשל, שהתוואי אמור לעבור בשכונת מגוריהם, עלולה להתחזק בהליכי החקיקה הבאים. כך גם השפעה וסחטנות של ראשי רשויות שבתוואי המטרו. חשש נוסף הוא שהחוק כלל לא יקודם כי הוא "מסומן" עם הממשלה הנוכחית שיתכן ותוחלף.

כלי משחק פוליטי של כולם

החששות, מוצדקים בחלקם ומוגזמים בחלקם האחר. ובעיקר המטרו, שהחל להיות מקודם בכלל בתקופת ממשלות נתניהו, משמש כלי פוליטי באופן שנראה מתואם בין ראשי מפלגות הקואליציה (ורה"מ החליפי לפיד בדיליי אחריהם). אלו האשימו את האופוזיציה בתקיעת הפרויקט, הקפאתו ועצירתו. הפיכתו של החוק לדגל המאבק עשויה אף לסכל את המאמצים להגיע להסכמות סביבו. ח"כ מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו האשימה את הליכוד בכניעה לפעיל ליכוד "מרכזי ברעננה שמתנגד נחרצות למטרו והוא זה שאחראי לטירוף שאנחנו נמצאים בו - הוא מפעיל לחץ על חברי הליכוד והם ישר נעמדים דום".

מוקדם יותר ח"כ שלמה קרעי מהליכוד צייץ "אני בעד להעביר את חוק המטרו רק אם תתקבל ההסתייגות שלי לגבי תחנה בבית לוינשטיין (ברעננה - א.ז)" ולכאורה אישש את התזה.

אלא שגם חברי כנסת מסיעת יש עתיד, שותפתה של מלינובסקי לקואליציה, הביעו תמיכה במתנגדים מרעננה.

יצוין גם שהחוק אושר בוועדה לפני ארבעה חודשים וחצי ומאז המתין שהקואליציה תביא אותו למליאת הכנסת. אלא שהקואליציה לא תעדפה את החוק, ועכשיו היא מפנה את האצבע המאשימה לאופוזיציה.

מנגד, גם במחנה השני הצביעות חוגגת. מבלי שיש הצדקה מקצועית להתנגדות לחוק, לאחר עשרות שעות דיונים גם בהשתתפות חברי כנסת מהאופוזיציה, האופוזיציה עוצרת את החוק כדי למנוע הישגים מהקואליציה. המטרו קודם בנפש חפצה כשלא היו לו פטרונים פוליטיים. משהקואליציה פרסה עליו את חסותו (ולא הצליחה להעבירו במושב החורף) הוא נחשב "הישג".

ח"כ יואב קיש מהליכוד הדגים "ממלכתיות" כשהציע על דוכן הכנסת להקדים את תאריך הבחירות ל-25.10 בתמורה לחוק המטרו. "אני מוכן להפסיד את הקולות של אתה יודע איך קוראים לו ברעננה בשביל תאריך הבחירות. אנחנו רוצים הישג ואם אתם רוצים את המטרו אני מוכן לשכנע", אמר קיש ועורר תמיהה האם ההתנגדות היא לא יותר ממסחטה לעניין מועד הבחירות.