פדרל ריזרב | ראיון

דיקן המוסד המוביל שמשוכנע: התחזיות של הפד נאיביות וארה"ב בדרך למיתון

פרופ' איליאן מיחוב, דיקן INSEAD, בי"ס מוביל בעולם למינהל עסקים, חושש שהפד לא יצליח לרסן את האינפלציה בלי העלאת ריבית אגרסיבית • לדבריו, גלי ההדף יפגעו בעולם כולו ויכניסו מדינות באסיה לבעיית נזילות • וגם: המלכודת שמאיימת על כלכלת סין

פרופ' איליאן מיחוב, דיקן ביה''ס למנהל עסקים INSEAD / צילום: איל יצהר
פרופ' איליאן מיחוב, דיקן ביה''ס למנהל עסקים INSEAD / צילום: איל יצהר

"מפחיד", כך מתאר פרופ' איליאן מיחוב את הצעדים שיידרשו מהפרדל ריזרב האמריקאי על מנת להשתלט על האינפלציה. מיחוב הוא דיקן אינסיאד (INSEAD), אחד מבתי הספר המובילים בעולם למינהל עסקים - והוא גם מקרו כלכלן בהכשרתו. למעשה, הוא כתב את הדוקטורט שלו בפרינסטון בהנחיית בן ברננקי, שהיה לימים יו"ר הפדרל ריזרב. ולפי הניתוח שלו, התרחיש בו הפד יצליח להשתלט על האינפלציה בארה"ב מבלי לגרום למיתון אינו סביר במיוחד.

נוריאל רוביני: המניות עלולות לצנוח ב-50%, המצב יהיה יותר גרוע לפני שנראה שיפור

 
  

ה"נאיביות" של הפדרל ריזרב

מיחוב, שביקר בשבוע שעבר בישראל, השתתף בכנס "כלכלה בטלטלה" של גלובס בשיתוף בנק הפועלים, ולאחריו הרחיב בראיון על הניתוח שלו. "מבחינה היסטורית, על מנת שהאינפלציה תרד, שערי הריבית צריכים להיות גבוהים יותר מהאינפלציה", מסביר מיחוב. "יו"ר הפד ג'רום פאוול אמר במרץ שהוא מקווה ל'נחיתה רכה'" - כלומר לתרחיש שבו הפד יצליח להשתלט על האינפלציה בלי לגרום למיתון - "והוא התייחס בדבריו לשלוש אפיזודות בהיסטוריה של ארה"ב שבהן הייתה נחיתה רכה: 1965, 1984 ו-1994".

אבל לדברי מיחוב, בכל שלושת המקרים האלה הריבית של הבנק המרכזי כבר הייתה גבוהה יותר משיעור האינפלציה. כלומר, שיעור הריבית הריאלי, בקיזוז האינפלציה, היה חיובי מלכתחילה. "כששיעור הריבית הריאלי חיובי, הוא כבר דוחף למטה את האינפלציה. הפד באמת העלה מעט את הריבית באפיזודות האלה, והכלכלה לא נכנסה למיתון, אבל באותם מקרים כבר היה גורם שמיתן את האינפלציה".

"כיום, להבדיל, ריבית הפד עומדת על גבול עליון של 1.75%, ואינפלציית הליבה (בנטרול מחירי המזון והאנרגיה) עומדת על 6%. כך שלדעתי, קצת נאיבי לחשוב שהעלאת ריבית לשלושה ומשהו אחוזים, תוריד את האינפלציה, מבלי ששערי הריבית הריאליים יהיו חיוביים - לפחות כשמסתכלים על ההיסטוריה הכלכלית האמריקאית. זה התרחיש המדאיג".

משמעותו של תרחיש כזה, ממשיך מיחוב, היא גם ירידות בשוק ההון. הסיבה היא ששערי המניות אמורים, בתיאוריה, לשקף את הערך הנוכחי של ההכנסות והדיבידנדים שהחברות ייצרו בעתיד. ובנוסחה משמשת לצורך חישוב הערך הזה, שער הריבית משחק תפקיד מפתח - ככל שהריבית עולה, ככה ההכנסות העתידיות שוות פחות, ולכן גם שווי המנייה יורד. המשמעות, אומר מיחוב, "אם נראה את שערי הריבית עולים אפילו ל־5% או 6% נראה הרבה ירידות שווי, במיוחד של חברות צמיחה. זה עניין של מתמטיקה".

כבר ראינו את שוויי החברות יורדים.
"זה היה צפוי, אני מדבר על זה כבר שנה, ואני חושב שזה ימשיך. אני לא חשוב שזה נגמר".

גלי ההדף של הריבית בארה"ב

אתה מתגורר בסינגפור. אתה מזהה סימנים מדאיגים בכלכלות הסמוכות?
"יש שתי סוגיות גדולות באסיה שצריך לעקוב אחריהן בהתפתחות הכלכלית של מדינות", אומר מיחוב. "יש נקודה שנקראת מלכודת ההכנסה הבינונית". מדובר בתרחיש בו אחרי תקופת צמיחה מהירה, השכר במדינות מתפתחות מגיע לרמה המקשה עליהן להמשיך לצמוח ללא קפיצת מדרגה נוספת בפריון העבודה שתאפשר להן להתחרות בכלכלות המתקדמות: כך הכלכלה "נלכדת" ברמת הכנסה בינונית.

"ברגע שסין תגיע לנקודה הזאת", מסביר מיחוב, "היא תהיה חייבת לעשות רפורמה במוסדות שלה. ברית המועצות קרסה בשנות ה־80' בדיוק כשהם הגיעו לרמת הפיתוח של מלכודת ההכנסה הבינונית. השאלה הגדולה היא האם סין תבצע רפורמה או לא, והכיוון של נשיא סין שי ג'ינפינג לא מאוד מעודד. כמובן שאם סין תיקלע לדשדוש זה בעיה גדולה עבור שאר העולם".

"הסוגייה השנייה בדרום מזרח אסיה, או באסיה באופן כללי יותר, היא שלמדנו מההיסטוריה שבכל פעם שארה"ב מעלה את שיעורי הריבית, וזרימת ההון מתהפכת לכיוונה, לשאר העולם יש בעיות. בשנות ה־80' יו"ר הפד פול וולקר העלה את הריבית ואז היה את משבר החובות באמריקה הלטינית (מדינות האזור, שלוו בדולרים בשנות ה־70', נכנסו למשבר בשנות ה־80' כאשר הריבית הדולרית עלתה א"פ). בשנות ה־90' אלן גרינספאן העלה ריבית ואז התרחש משבר הפסו (כאשר עליית הריבית החדה בארה"ב באמצע שנות התשעים הביאה לבריחת הון ממקסיקו א"פ). ולדעתי כיום מדינות כמו אינדונזיה ומלזיה עלולות לחוות בעיות נזילות רציניות".

"עצרנו תוכניות עם חברות רוסיות"

איליאן מיחוב (56), הוא יליד בולגריה, וגדל עד שנות העשרים לחייו תחת שלטון סובייטי. בראיון איתו הוא מסביר שהוא עדיין מאמין שידן של הגלובליזציה והליברליות תהיה על העליונה בטווח הארוך, אבל באותה נשימה מדבר בחשש על ההשפעה הגוברת של האידאולוגיה הלא-ליברלית תוצרת רוסיה וסין במזרח אירופה.

איך אתה חווה ברמה האישית את האירועים במזרח אירופה?
"אני יליד בולגריה, אבל בין גיל 4 ל-8 התגוררתי בקייב. מאוד עצוב עבורי לראות את קייב מותקפת ונהרסת. במלחמה הזאת אין היגיון. חשוב לי להראות סולידריות עם אוקראינה. לכן עצרנו תוכניות משותפות עם חברות רוסיות. חלק מהן חברות טובות, שקרוב לוודאי לא תומכות במלחמה. אבל הן משלמות מסים שמתדלקים אותה".

"עם זאת, חשוב לעמוד במגע עם רוסים שרוצים להיות בצד שלנו. חשבתי לאחרונה מה הביא לשינוי במזרח אירופה (ולנפילת ברית המועצות, א"פ). סיבה אחת היא הקושי הכלכלי - והסנקציות הנוכחיות גורמות לקושי כלכלי ברוסיה. אבל היה עוד רכיב מאוד חשוב: היה לנו את קול אמריקה, את רדיו אירופה החופשית, הקשבנו לדברים שאמרו לנו שאנחנו לא חייבים להיות בסיטואציה הזאת. במילים אחרות, מזרח אירופה השתנתה לא בגלל שהמערב פלש אליה, אלא בגלל הקושי הכלכלי והמידע שהגיע ממערב אירופה. בלי תמיכה פנימית ברוסיה, זה יהיה מאוד קשה".

תעודת זהות: איליאן מיחוב

אישי: יליד בולגריה בן 56. כיום מתגורר בסינגפור
מקצועי: מאקרו כלכלן ודיקן בית הספר המוביל למנהל עסקים INSEAD משנת 2013. ד"ר לכלכלה מאוניברסיטת פרינסטון. את הדוקטורט שלו עשה בהנחיית בן ברננקי, שהיה לימים יו"ר הפדרל ריזרב
עוד משהו: קיבל בשנת 2010 הצעה לכהן כמשנה לראש ממשלת בולגריה - וסירב