ההחלטה שתקל לתבוע חברות מקוונות לפי חוקי הגנת הצרכן בישראל

המחוזי בת"א אישר לנהל תובענה ייצוגית נגד אתר הזמנת המלונות "אגודה", המשתייך לקבוצת בוקינג, לפי הדין הישראלי, ולא הסינגפורי כפי שנקבע בתנאי המשתמש • השופטת עמית-אניסמן: "תנאי מקפח בחוזה אחיד"

אתר אגודה / צילום: Shutterstock, Casimiro PT
אתר אגודה / צילום: Shutterstock, Casimiro PT

בית המשפט המחוזי בתל אביב צמצם את זכותם של תאגידים בינלאומיים להתנות במסגרת תנאי השימוש כי התביעות נגדם יתנהלו על פי דין זר ולא על פי הדין הישראלי.  השופטת מיכל עמית-אניסמן אישרה בקשה לנהל תובענה ייצוגית שהגישו עוה''ד אוהד רוזן וחגי קלעי נגד חברת "אגודה" (Agoda), וקבעה כי התובענה הייצוגית תידון על פי הדין הישראלי ולא על פי הדין הסינגפורי, שם החברה המאוגדת וכפי שקבעה החברה בתנאי המשתמש שלה. השופטת עמית-אניסמן קבעה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד אשר דינו בטלות.

"אגודה" מפעילה שירות דיגיטלי המאפשר להזמין חדרי מלון בישראל ובעולם. בבקשת אישור התובענה הייצוגית נטען כי המחיר שמוצג באתר הוא ללא מע"מ, ובכך היא מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן.

התובע ביקש להזמין דרך האתר חופשה במלון ליד ירושלים לאחר שנתקל בפרסומת להזמנה למלון. בבית המלון הוא נדרש להשלים את רכיב המע"מ ולהוסיף כ-300 שקל על ההזמנה ששילם עליה באתר.

סוגיית השפות שבהן מוצגים אתרי אינטרנט של חברות בינלאומיות כבר עלתה לא אחת בערכאות המשפטיות והיא אף הובילה חלק מהחברות, כך למשל בתחום התעופה לרבות של איזי ג'ט ו-וויז אייר, לשקול לוותר על השפה העברית בכדי שלא ייטען כי בכך המשמעות היא שהן פועלות בישראל וכפופות לדין המקומי. רק לאחרונה פסק ביהמ"ש העליון בתביעה נגד איזי ג'ט, כי חברת תעופה שאין לה נציגות בישראל אינה כפופה לחוק הגנת הצרכן (באשר לביטול עסקה בטווח של 14 ימים) - השופטת התייחסה לפסיקה זו בהחלטתה.

בעמדה מפורטת שהוגשה בזמנו על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט, הוא תמך בעמדת עוה''ד אוהד רוזן וחגי קלעי ממשרד קלעי, רוזן ושות', וכתב כי "אגודה" הפרה את החוק בהתנהלותה.

מלבד זאת, לטענת מנדלבליט יש להחיל על ההליך את הדין הישראלי בניגוד לתניית הדין שבתנאי השימוש של האתר. לדבריו, מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. לטענת מנדלבליט, הלכת בן חמו, שקבעה כאמור כי התביעה אומנם תתנהל בישראל אך על פי הדין הזר - עוסקת בהוראות דיספוזיטיביות (הוראות רשות הניתנות לוויתור) מכוח חוק הגנת הפרטיות, בעוד שהמקרה שלפנינו עוסק בדין הקוגנטי (מחייב) שהתנייה לא יכולה לעקוף אותו.

מנדלבליט: "פגיעה בהגינות כלפי הצרכן"

מנדלבליט התייחס לטענת "אגודה", כי החלת החוק הישראלי תפגע במודל העסקי של חנויות מקוונות רבות וכי אין זה נכון לדרוש מחברות זרות להתאים את עצמן לחקיקה של כל מדינה בה הן פועלות. לדבריו, "אגודה" מבקשת להעדיף את האינטרס שלה על פני האינטרס של הצרכן בקביעת תניית שיפוט. מנדלבליט הוסיף כי עמדת "אגודה", "עלולה לפתוח פתח רחב למניפולציה ולהותיר את הצרכן הישראלי פגיע במרחב הווירטואלי או לפחות בחוסר ידע והבנה לגבי היקף ההגנה שתינתן לו, אם בכלל, בשונה מההגנה שהמחוקק הישראלי ביקש להקנות לו. היעילות שניתנת לחברה, דין אחד החל על כלל עסקאותיה, פוגעת ביעילות ובהגינות כלפי הצרכן שהוא הצד החלש בעסקה ואינו יודע ולא יכול לדעת במאמץ סביר מהו הדין החל, ומרוקנת מתוכן הגנות שהמחוקק הישראלי ביקש לקבוע לו".

מלבד זאת הוסיף היועמ"ש לשעבר כי גישה זו מרחיקת לכת. "זאת, שכן אם תתקבל, היא עשויה לעודד עסקים להתאגד במדינות בהן יש אסדרה צרכנית נמוכה, או להקים שם את שרתי המחשב שלהם, ובכך להתחמק מהנטל האסדרתי המקומי. זאת ועוד היא מייצרת פערי אסדרה לא סבירים בין עוסקים ישראלים לעוסקים זרים, אשר נוקטים אותם אמצעי שיווק ופונים בצורה מכוונת לצרכן הישראלי, רק בשל השוני במקום מושבם. הסחר המקוון הגלובלי הולך ומתפתח ושלילה מוחלטת וגורפת של הגנה שהמחוקק מצא לנכון להעניק לצרכנים הישראלים, תותיר רבים מהם חשופים לפגיעה ואולי אף תייצר הרתעה מפני התקשרויות מעין אלה".

השופטת: "להשיג את תכלית החוק"

השופטת עמית-אניסמן כתבה, כי "בנסיבות המקרה דנן יש מקום להחיל הוראה זו אף על המשיבה, הגם שהיא עוסק זר, זאת על מנת להשיג את תכלית החוק ושמירה על איזון והוגנות כלפי הצרכנים". לדבריה, "מקובלת עלי עמדת היועמ"ש שלפיה קבלת העמדה שלפיה יש לכבד בכל מקרה את הסכמת הצדדים להחיל דין זר, ללא תלות בהוראת החוק המקומית אותה הם עוקפים, עלולה לפתוח פתח רחב ומסוכן ולעודד התאגדויות של עוסקים במדינות זרות ובקביעת תניות שיפוט של דין זר, על מנת להתחמק מהאסדרה הצרכנית המקומית באופן שיותיר את הצרכנים הישראליים במרחב הווירטואלי ללא ההגנות שהחוק הישראלי בא לפרוש עליהם".

עוד נכתב בהחלטה, כי "החלת דין שונה על תאגיד זר עשויה לפגוע בעסקים הישראליים הכפופים לדינים הישראליים, והדבר עלול לגרור לאבחנה בלתי שוויונית בין העוסקים השונים ואפליה לטובה של התאגיד הזר על פני העוסק הישראלי".

עמית-אניסמן התאמצה להתמודד עם התקדימים שאיפשרו לתאגידים להתנות כי התביעות יתנהלו על פי דין זר, והבחינה בין המקרים. לדבריה, "שעה שהמשיבה אינה חולקת על הטענה שלפיה הדין הסינגפורי אינו מכיר בקיומו של ההליך הייצוגי, הרי שבהעדרו של כלי דיוני רב עוצמה זה, נותר הצרכן לבדו מול התאגיד הענק, ופערי הכוחות בין צרכנים ועוסקים נותרים גדולים, באופן המקים למשיבה יתרון בלתי הוגן".

צרו איתנו קשר *5988