אבדו עקבותיהם של 85 מיליון שקל: ההסתבכות של חברות האשראי החוץ בנקאי

בתוך מספר שבועות דיווחו יונט קרדיט וגיבוי אחזקות על קשיים בגביית אשראי של עשרות מיליוני שקלים, ומניותיהן קרסו ביותר מ־50% • בשוק חוששים כי חברות נוספות בענף עלולות להיות חשופות לסיכוני אשראי • רשות ניירות ערך, שעד כה נמנעה מהתערבות בנעשה בשתי החברות, מסרה: "פיקוח על ענף האשראי החוץ בנקאי ופעילותו מהווים חלק מתכניות העבודה שלנו"

החוב שחושף את תחלואי המימון החוץ בנקאי / אילוסטרציה: Shutterstock
החוב שחושף את תחלואי המימון החוץ בנקאי / אילוסטרציה: Shutterstock

הגילויים אודות קשיים בגביית החובות של חברות האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט וגיבוי אחזקות, שהובילו לקריסה של יותר מ־50% במניותיהן, מסעירות בימים האחרונים את שוק ההון. רצף האירועים גם הביא לחרושת שמועות אודות חברות נוספות בענף, שעלולות להיות חשופות לסיכוני אשראי. שתי הפרשיות נוגעות לקשיים בגביית אשראי של עשרות מיליוני שקלים שהעמידו גיבוי ויונט במסגרת פעילותן בצפון הארץ.

מרשות ני"ע, שעד כה נמנעה מהתערבות בשתי הפרשיות, נמסר לגלובס כי "פיקוח על הענף ופעילותו מהווים חלק מתוכניות העבודה של הרשות לשנה הקרובה, כדבר שבשגרה על כל המשתמע מכך. הרשות בוחנת מקרוב את ההתפתחויות האחרונות בענף האשראי החוץ בנקאי, פועלת כדרכה לוודא שהגילוי יהיה בידי הציבור ובוחנת מהלכים שונים שמטרתם להגן ולשמור על עניינם של ציבור המשקיעים" (ראו מסגרת).

פעילות המימון המרכזית של גיבוי ויונט מתמקדת בניכיון צ'קים (ממסרים דחויים): עסקת המרה, שבה מקבלים הלקוחות את ערכם הכספי של הצ'קים הדחויים, ואלה מוסבים לחברת המימון בתמורה לעמלה שמנה הנקבעת באחוזים מסכום העסקה.

גיבוי, שבשליטת יונתן כהן (בעלי חברת החיתום אינפין), דיווחה בשבוע שעבר על אי סדרים בפעילות הסניף בקיבוץ מזרע, הסמוך לעפולה. וזאת, שבועות ספורים בלבד לאחר שאירוע דומה התגלה בסניף נצרת של יונט קרדיט. מי ששימש עד לאחרונה כיו"ר דירקטוריון יונט היה שר האוצר לשעבר, משה כחלון, עד להתפטרותו זמן קצר לאחר גילוי אי הסדרים בחברה.

 
  

 
  

גיבוי צללה עד לשווי שוק של 44 מיליון שקל

המסחר בניירות הערך של גיבוי אחזקות, שכולל מניה ושתי סדרות אג"ח (א' ו־ב'), שהופסק מאז יום חמישי שעבר, חודש ביום שני לפרק זמן קצר של כמה דקות לאחר השעה 17:00, במטרה להוביל למסחר שבו ייגרעו ניירות הערך מהמדדים השונים שבהם נכללו. מניית גיבוי אחזקות צללה בשיעור חד של 51%, עד לשווי שוק של 44 מיליון שקל בלבד.

מהלך דומה התרחש במניית יונט קרדיט, שבשליטת שלמה אייזיק ושי פנסו, בחודש שעבר. אז הופסק המסחר לכמה ימים בעקבות אי הסדרים עליהם דיווחה החברה. הוא התחדש לכמה דקות ב־21 ביוני, מה שהוביל לירידת המניה ב־55.5% - לשווי של פחות מ־20 מיליון שקל.

 
  

בדומה ליונט, גם גיבוי דיווחה לאחרונה על מינוי בודק חיצוני "לצורך בחינת פעילות החברה, ובפרט של סניף הצפון, לאור חשש להתנהלות לקויה בקשר עם נהלי החברה, וכן לאור האטה בקצב פירעון השיקים שבסניף הצפון וגידול בבקשות לפריסות תשלומים בסניף". טרם חידוש המסחר המקוצר ביום שני עדכנה גיבוי כי היקף תיק האשראי שלה נאמד ב־409 מיליון שקל, וכי ה"חוב בעל סיכון גביה גבוה" מוערך ב־38 מיליון שקל (יותר משליש מההון העצמי שלה). עוד העריכו בחברה כי מתוך אותו חוב בסיכון גבייה גבוה, סך של 24 מיליון שקל מוגדר כחוב עתידי שטרם הגיעו מועד פירעונו. עוד מעריכה גיבוי כי "חלק לא מבוטל מהחוב שבסיכון יגבה באמצעות הליכי גבייה, הסדרים ופריסות תשלומים".

ביום חמישי דיווחה גיבוי כי "החלה לנקוט פעולות גבייה משמעותיות בתיק, וכן הידוק ביטחונות ובקרה על עסקאות חדשות, וכן להעברת פעילות סניף הצפון למשרדי החברה בתל אביב, תוך ניהול מגעים עם חברי הנהלת סניף הצפון לסיום ההתקשרות".
לפי שעה, המפסיד הגדול בגיבוי הוא בעל השליטה בחברה, יונתן כהן, שרכש לפני כשנה את מניות השליטה בחברה מידי האחים אריאל ואביטל פרדו (מיזמי פאגאיה) תמורת יותר מ־40 מיליון שקל, במחיר ששיקף דיסקאונט של 35% על מחיר השוק.

בהמשך נראה היה כי כהן עשה את עסקת חייו, לאחר ששווי החזקותיו בגיבוי יותר מהוכפל בינואר השנה - ליותר מ־100 מיליון שקל. אלא שנכון להיום עומד שווי ההחזקות על כ־27 מיליון שקל בלבד, לאחר ירידה של כמעט 80% במחיר המניה מהשיא והוא מופסד כמחצית משווי השקעתו.

"חברות קטנות שלא מעידות על כל התחום"

בשוק ההון נפוצו, כאמור, בימים האחרונים שמועות אודות חברות נוספות מתחום ניכיון הצ'קים, חלקן ציבוריות, שפעילותן עלולה להיפגע מהקושי הגדל בגביית חובות מלקוחות, עם או בלי קשר לאירועים שהתגלו ביונט ובגיבוי.

עם זאת, בכיר בשוק מעריך כי אין קשר בין שני האירועים: "אלה שתי חברות קטנות יחסית, והן לא יכולות להעיד על הכלל. אנחנו מכירים את החברות הגדולות או הוותיקות בתחום. בחלק מהמקרים מדובר בבנקאים בכירים לשעבר שהגיעו לחברות ומנהלים אותן, באחרים מדובר בחברות עם בקרה טובה וניסיון. הסיכון למעילה קיים, אבל מה שקרה כאן בסמיכות נראה כרגע כמו מקרים נקודתיים".

לדברי אותו גורם, המצב בענף האשראי החוץ בנקאי יושפע יותר ממהלכי העלאת הריבית של בנק ישראל שעלולים לייקר את ההלוואות, ובכך גם לפגוע ביכולת ההחזר של נלווים. "מצד שני, גם הבנקים בולמים מתן אשראי וסוגרים את הברזים בעקבות מגבלות הרגולטוריות, כך שהלקוחות יגיעו לבסוף לחברות המימון והמרווחים לא בהכרח ייפגעו. רק תרחיש של מיתון חלילה ישפיע לשלילה על תחום האשראי החוץ בנקאי כולו, כמו גם על שאר הענפים במשק".

רגולציה קלה מדי על ענף האשראי החוץ בנקאי

לדברי איתי נברה, סמנכ"ל וראש תחום מוסדות פיננסיים מידרוג, המקרים בגיבוי וביונט עלולים להעיד על רגולציה קלה מדי על ענף האשראי החוץ בנקאי: "להערכתי אין קשר בין האירועים. בעוד שביונט מדובר באירוע לכאורה עם גוון פלילי, הרי שבגיבוי, מדובר במשהו שנוגע יותר למהלך העסקים רגיל של החברה - בעיות שנובעות מציות לנהלים פנימיים ופגמים בעבודה השוטפת.

 
  

"בכל מקרה יש כאן ענף גדול מאוד של יותר מ־20 חברות ציבוריות ויש עוד חברות בתהליך להפוך לכאלה, והיקף האשראי שהענף מעמיד כבר גדול מאוד. אנחנו סבורים שהרגולציה על הענף צריכה להיות יותר קפדנית ומכוונת. יותר כזאת שתקבע סטנדרטיזציה לחברות האשראי החוץ בנקאי, למשל באופן הדיווח שלהן למשקיעים. אירועים כאלה יכולים התרחש גם במערכת הבנקאית, אלא שהרגולטורים דורשים שיהיו מנהלי סיכונים בבנקים, ובחברות האלה לא".

מידרוג הכניסה את שתי אגרות החוב של גיבוי אחזקות (א' ו־ב') לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. הללו מדורגות כיום Baa1, השקול לדירוג BBB+ של S&P. לדברי נברה, "בחודשים האחרונים ראינו את הצמיחה המהירה בתיק האשראי של גיבוי אחזקות. ראינו את העלייה בסיכון בתיק. הייתה שם צמיחה של מעל ל־100% בתיק האשראי בפרק זמן של כשנה, בזמן שהענף צמח בקצב של 30%־40%. כעת התממש הסיכון". נברה מציין כי יש עוד סיכונים הנוגעים לגיבוי שהם מעבר לסיכון של תיק האשראי, בהם גישה למקורות המימון. כלומר, יכולתה לגייס חוב חדש, כשאג"ח סדרה ב' הגיעה לתשואה של 15.8% בשל הירידה שהובילה גריעה מהמדדים.

הלוו בתחילת 2021 וטרם קיבלו תשלום ריבית

פרשת אי הסדרים בסניף הצפוני של גיבוי אחזקות מתרחשת, כאמור, במקביל להסתבכות של יונט, שם היקף החוב בסיכון מגיע לכמעט 50 מיליון שקל. גם אצל יונט מונה בחודש שעבר בודק חיצוני, רו"ח עופר אלקלעי, שמצא כי בתחילת 2021 העמידה החברה הלוואות של 37.2 מיליון שקל לקבוצת לווים, לתקופה של חמש שנים ובריבית של 12%, שטרם נתקבל ולו תשלום ריבית אחד בגינה.

גלובס חשף כי אותן הלוואות הן למעשה חלק מתיק האשראי של יונט שנמכר לידי קבוצה המשתייכת למשפחת זועבי, ממשפחות העסקים המוכרות בנצרת. על פי ההסכם, קבוצת הלווים אמורה להשיב ליונט מאות אלפי שקלים מדי חודש, החל מתחילת 2022, אך בפועל לא עשתה זאת.

עוד קודם לכן דיווחה יונט על חוסרים של יותר מ־10 מיליון שקל בהמחאות שניתנו במסגרת פעילות ניכיון הצ'קים בסניף נצרת, מחציתן לפי ההערכות לקבוצת זועבי. בשבוע שעבר הודיעה החברה שהיא מפטרת את המנכ"ל צחי אזר, שותפם של אייזיק ופנסו לשליטה. זאת, לטענת החברה, "עקב הפרת חובת האמונים של אזר כלפי החברה".

האסימון נפל? רשות ניירות ערך מתכוונת להגביר את האכיפה

אי הסדרים הכספיים בחברות האשראי החוץ בנקאי יונט וגיבוי, והחשש כי יתקשו לגבות חובות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כל אחת, מעלה שוב את שאלת הפיקוח על החברות החוץ בנקאיות.

בניגוד לבנקים, שעליהם מפקח בנק ישראל (באמצעות הפיקוח על הבנקים) ולחברות הביטוח ובתי ההשקעות שעליהם מפקחת רשות שוק ההון, העולם החוץ בנקאי לא מפוקח באופן הדוק.

מי שנותנת לחברות הללו את רישיון מתן האשראי היא רשות שוק ההון, אך לאחר מכן היא עוסקת רק בשמירה על הצרכנים. כלומר, מי שמקבל את האשראי מהחברות - ואלו לא נפגעו עד עתה לא בפרשת יונט קרדיט ולא מצד גיבוי אחזקות. בד בבד, רשות ני"ע היא זו שאמורה להגן על המשקיעים לאחר שהחברות הנפיקו ניירות ערך לציבור, ועליה לוודא כי הן מדווחות על כל אירוע מהותי למשקיעים בהן.

חלוקת התפקידים הזו הותירה פער באשר לפיקוח השוטף על הנעשה בתוך החברות. בתגובה לפניית גלובס מבהירים כעת ברשות ניירות ערך כי הם מתכוונים להגביר את הפיקוח על הענף החוץ בנקאי, כבר בעתיד הקרוב. "פיקוח על הענף ופעילותו מהווים חלק מתוכניות העבודה של הרשות לשנה הקרובה, כדבר שבשגרה על כל המשתמע מכך. הרשות בוחנת מקרוב את ההתפתחויות האחרונות בענף האשראי החוץ בנקאי, פועלת כדרכה לוודא שהגילוי יהיה בידי הציבור ובוחנת מהלכים שונים שמטרתם להגן ולשמור על עניינם של ציבור המשקיעים", הסבירו ברשות ני"ע. עם זאת, טרם התברר אם ברשות כבר פתחו בחקירה רשמית נגד מי מהחברות הללו, כיוון שברשות סירבו להתייחס לפעולות ספציפיות למול גופים מפוקחים.

תביעות נגד הדירקטורים ורואי החשבון של יונט קרדיט

הדיווחים אודות אי סדרים כספיים ביונט קרדיט וגיבוי אחזקות כבר הובילו את הבורסה להשעות את המסחר בניירות הערך שלהן. במטרה לאפשר למשקיעים בשתי החברות למכור את החזקותיהם בשתי חברות, איפשרה הבורסה מסחר נפרד של כ־20 דקות בכל אחת מהמניות, שהביא לצניחה של יותר מ־50% בשתיהן, כאשר מתחילת השנה מדובר בקריסה של 74% במניית גיבוי ושל 87% במניית יונט.

חלק מהמשקיעים ביונט מיהרו להגיב, והגישו שתי תביעות. הראשונה, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ודירקטורים (בהם שר האוצר לשעבר משה כחלון) בסך 18 מיליון שקל, והשנייה, תביעה נגזרת נגד הדירקטורים ורואי החשבון של יונט בסך 50 מיליון שקל. שתיהן בגין הירידה בערך המניה.

צרו איתנו קשר *5988