המסמך הסודי של גנץ וסער בנוגע לפלסטינים, והתוכנית שלהם לצמצום כוחו של נתניהו

כמעט 110 ימים נותרו עד ליום הבחירות, אך השבוע החלה מפת המפלגות להתארגן לקראת התאריך הקובע. לצד ההיערכויות שדרשו ביקורו של הנשיא האמריקאי, חברי ממשלת המעבר נדרשו לג’נגל בין ענייני המדינה לענייניהם האישיים: שרי ביטחון והמשפטים סגרו איחוד דו מפלגתי, שר הבריאות ביקש להודיע שלא יתמודד על ראשות המפלגה - אך מאחורי הקלעים מריץ מועמדת אחרת, ושרת הפנים צריכה לגשש את דרכה אל מעל לאחוז החסימה.

המו"מ בין גנץ לסער התנהל בחשאיות מוחלטת. פחות מעשרה אנשים היו שותפי סוד, חברי המפלגות של השניים מודרו מהתוכן או מקצב ההתקדמות. כפי שאמר אחד מחברי כחול לבן באותן שעות מכריעות כמשיח לפי תומו: "הרכב הרשימה נקבע בין אוזן ימין של גנץ לאוזן שמאל". משמע - אין סיכוי לאף אחד מחברי מפלגתו לדעת היכן ישובץ או איך תיראה המפלגה. ואכן, קצב השיחות הואץ בשישי האחרון, לשיחות הליליות הצטרף אלקין וטיוטות ראשונות כבר החלו לעבור בין הצדדים.

הפרסום ביום ראשון על חתימת ההסכם בין כחול לבן לתקווה חדשה היה מוקדם מדי. המגעים היו בעיצומם וחשיפתם האיצה את הסגירה. בשתי המפלגות מחזיקים בגרסאות סותרות לגבי האינטרסים שפעלו כדי לחשוף אותם - סיכול ההסכם או העלאת מחיר. הסקרים בינתיים מנבאים לצמד החדש את סכום המנדטים שלהם בלבד. חבל הצלה עבור תקווה חדשה מהתמודדות הישרדותית בקמפיין והכנסה של גנץ למרוץ תלת ראשי על ראשות הממשלה מול נתניהו ולפיד, כשסער מהווה גם את דופן ימין שלו, כמו בוגי לפניו, אבל בעיקר מייתר את השאלה החוזרת לאנשי כחול לבן: האם תשבו תחת נתניהו.

בשתי המפלגות, אגב, אמרו לאחר מעשה שמטרת העל של האיחוד היא מענה לקמפיין שבו החל נתניהו: ממשלת לפיד והמשותפת או נתניהו. קמפיין שהיה מביא את ראש האופוזיציה בסבירות גבוהה, כך לפי הסקרים, אל 61 המנדטים. כשגנץ שם עצמו כמועמד שלישי וסער ואלקין מחזרים אחר קולות החרדים, מקווים במפלגה המאוחדת לצמצם את האפקטיביות של נתניהו בקרב מצביעי הימין המתלבטים.

אלא שממשלה עם החרדים, עבור מי שאינו מחזיק בשם המשפחה נתניהו עודנה, כבר חמש מערכות בחירות, שאיפה ולא תוכנית עבודה. בדרך ללבם של חברי הכנסת החרדים עוברים גם בפריימריז במפלגת העבודה. יו"ר ועדת חוקה גלעד קריב היה במוקד המתקפות של הח"כים החרדים בשנה החולפת, ולמרות ששמו לא הוזכר ברשימת הלאוים של הממשלה הבאה עם הנדל וכהנא במשאל חוששים כי נוכחותו תהווה מוקש. בפריימריז מתחרים גם רם שפע שישיק קמפיין בימים הקרובים וכן קריב יחד עם השרים המכהנים.

בימים הקרובים יתפרסם מסמך מדיני שהכינו בכחול לבן-תקווה חדשה, שנועד לצמצם ככל שניתן את הפגיעה בגנץ משמאל, כמו את ניגוח סער ואלקין מימין. המסמך העתידי יכלול, כך נודע לגלובס, טרמינולוגיה של צמצום הסכסוך על בסיס אוטונומיה פלסטינית (מדינה מינוס) - תאוריה שהוחזקה על ידי הליכוד לפרקים, הימין החדש ואחרים בשמאל המתפקח. האם זה יספיק? לא רק גנץ וסער מקווים שכן, אלא אפילו בסביבתו של לפיד. "גנץ יהיה שר ביטחון מצוין שלנו, אם יצליח להעביר מנדטים מהימין לגוש המרכז", אמרו השבוע.

הקרב על אחוז החסימה

התלכדות האינטרסים בימין של נתניהו ובימין של גנץ דוחפת לתוכנית עבודה במסגרתה יידחק לפיד מהמרכז אל השמאל, ובקצה הדרך לאיחוד אינטרסים בין גנץ ללפיד ולדחיקת מרצ לתוך מפלגת העבודה. שתי המפלגות בקצה השמאלי לא יוכלו להתקיים יחד כשלפיד נאבק לגדול כדי לייצר פער מגנץ. ביש עתיד כבר לא מסתירים שלשם הרוחות נושבות. מיכאלי, שחשבה שהיא מתמודדת בליגת ראשי הממשלה הפוטנציאליים, תידרש ראיון אחר ראיון להסביר מדוע היא מסכנת את המנדטים של גוש השמאל, ומי שזה לא יהיה שיחזיק בתפקיד יו"ר מרצ יחשק אותה מהצד השני בצמצום פערים אידיאולוגיים בניסיון להציל שוב את המפלגה מאחוז החסימה.

 השרה מרב מיכאלי / צילום: יוסי זמיר

ניצן הורוביץ, שפרש השבוע מהמרוץ להנהגת המפלגה עוד לפני שהתחיל, הוא ההדגמה הטובה ביותר למה שעובר על מרצ. אנשי הרשימה חוששים לקחת על גבם קמפיין נוסף שבו יידרשו לרוץ בין אולפנים ולהסביר למה חשוב שמרצ תישאר על המפה. זה היה מעייף ארבע מערכות בחירות וזה יהיה מתיש גם הפעם. זו הסיבה שהיו"ר לשעבר, תמר זנדברג, עוד מתחבטת בנושא - חרף קריאות אליה. אחת הסיבות לכך היא שגם זהבה גלאון, שמתחממת על הקווים, טרם קיבלה החלטה. השבוע תקבע מרצ תאריך לפריימריז ואיתו ירדו מהגדר המתלבטים, ובעיקר המתלבטות.

ומקצה אחד לשני, עדיין מתחת לאחוז החסימה: בשבוע הקרוב יסתיים משאל שעורכת איילת שקד בקרב מצביעים פוטנציאליים. המשאל צפוי להכריע מה יהיה הקמפיין שתערוך, מי קהל המצביעים שתפנה אליו וגם - האם תישאר כדי להתמודד על מקום בכנסת הבאה. שקד שמרה על שתיקה בשבוע האחרון. כל עוד אין בידיה נתונים היא לא פותחת בקמפיין ולכן מאמינים בסביבתה שעם קמפיין מפולח וזיהוי ארבעת המנדטים האפשריים, תמונת המצב תשתנה.

אלא ששקד במלכוד כפול. היא יושבת על שני סוגי מצביעים: שרידי מצביעי בנט של ימינה מחד (אנשי רל"ב), שאם תכריז על נתניהו כאופציה ירוצו לחיקו של גנץ, והחלק השני - אנשי ימינה שנטשו את המפלגה עם הקמת הממשלה, וכעת מוכנים לשקול חזרה. בנוסף, אנשי הרשימה שלה כעת - האוזר, הנדל, מתן כהנא ואביר קארה - מסנדלים אותה מקמפיין שבו תוכל להצהיר שהיא מוכנה לשבת עם נתניהו. בהיעדר מהות במערכת הפוליטית, ושאלה על תפקודה כשרה המייצגת את הימין (רק השבוע בלמה שתי החלטות שהובאו על ידי שרי המרכז והשמאל), יו"ר ימינה תידרש בצעד ראשון להכריע, לאור תוצאות הסקר כמובן, באיזה מחנה היא נמצאת.

המהלך התמוה של משרד החוץ

בשנתיים האחרונות הפסיק משרד החוץ להפיק את הדוח השנתי הבוחן את ההסתה נגד ישראל ברשות הפלסטינית. מדובר במהלך תמוה, שכן נתוני הדוחות שימשו את ישראל למאבק בחרם ובדה-לגיטימציה מול מדינות אירופה. את היוזמה לאיסוף נתונים על הסתה ברשות החל השר לשעבר ארדן, כיום השגריר באו"ם, אולם מאז עבר המשרד לידי כחול לבן, ולאחר מכן לידי לפיד, הופסקה העבודה על הדוח - חרף התראת הגורמים הממונים על הנושא.

התוצאה: מדינות אירופאיות חוזרות לממן ארגונים וכן את הרשות בהיעדר ראיות מספיקות לכך שהכסף משמש בעקיפין להסתה נגד מדינת ישראל. ללא נתונים וללא ראיות, קובלים מי שהיו מעורים בהכנת הדוח, גם לא נעשית עבודה לבלימת ההסתה. לבקשת גלובס ענו במשרד החוץ כי שילוב המשרד לנושאים אסטרטגיים במשרד הביאה ל"עליית מדרגה ביכולות של מדינת ישראל להתמודד עם הדה לגיטימציה של ישראל בעולם" ולתוצאות מרשימות בגזרה הזו.

בהמשך התגובה, שאפשר לתאר אותה כשומטת לסת, נמסר: "הדוח המדובר על ההסתה ברשות הפלסטינית הוכן בעבר כחלק מדיון שנתי בממשלה. מכיוון שבשנתיים האחרונות לא מתקיים דיון כזה, לא הוכן דוח בנושא. אם יהיה דיון או צורך בדוח כזה הנושא יטופל ע"י חטיבת המאבק בדה לגיטימציה במשרד החוץ".