דיוטי פרי | ניתוח

פסק הבוררות נגד היינמן וג'יימס ריצ'רדסון עלול להוביל לתביעות אזרחיות נגד החברות

ב–2013 התמודדו ביחד חברת אלפא והתאגיד היינמן במכרז להפעלת חנויות הדיוטי פרי, כשמולם ניצבה ג‘יימס ריצ‘רדסון • כעת, במסגרת הליך בוררות, קבע בית המשפט כי היינמן וריצ'רדסון שיתפו פעולה והונו את החברה הישראלית במטרה לזכות במכרז במחיר שנמוך במיליוני דולרים

חנות ג'יימס ריצ'רדסון בדיוטי פרי בנתב''ג / צילום: גיא גלעד
חנות ג'יימס ריצ'רדסון בדיוטי פרי בנתב''ג / צילום: גיא גלעד

פסק הבוררות החמור שנקבע נגד היינמן וג’יימס ריצ’רדסון מייצר כמה זוויות חשובות סביב מספר מישורים שונים לגבי התפתחות האירוע בעתיד.

הצד של רש"ת בסיפור

היינמן ו־JR זכו במשותף במכרז 2017 לאחר שקיבלו מרשות התחרות פטור מאישור הסדר כובל - הסכם שיתוף-הפעולה ביניהן. אלא שהן לא גילו לרשות התחרות או לרשות שדות התעופה מספר עובדות מהותיות, ובראשן שהן ערכו הסדר ביניהן על מנת לאפשר ל־JR לזכות במכרז של שנת 2013 במחיר זול במיליוני דולרים - על חשבון רשות שדות התעופה והציבור הישראלי. מדובר בהסתרה של מידע שעשוי להיות חשוב ביותר, שאם היה ידוע לרשות שדות התעופה, קיימת אפשרות שהיה מוביל לפסילתן מהתמודדות במכרז, בשל העובדה כי השתיים, על פי הקביעות שבפסק הבוררות, קשרו קשר כדי להטות ולזהם את המכרז.

אולם, הדברים אינם כה פשוטים. JR עצמה לא הייתה צד להליך הבוררות. טענות וראיות החברה לא נשמעו בהרחבה על ידי הערכאות שדנו בנידון. האם רשות התחרות תנסה להסתמך על הקביעות השיפוטיות נגד שותפה בהפעלת הדיוטי פרי בנתב"ג מבלי שנשמעו טענות וראיות השותפה הנוספת JR? לא ברור ומובן כי יש לקבל גם את עמדתה.

כמו כן, בשל העובדה שחלפו מאז הזכייה במכרז הנוכחי חמש שנים, ייתכן כי הגילויים החדשים יובילו להגשת תביעה אזרחית מצד רשות שדות התעופה נגד החברות, שיכלול הן את הפסדי הרשות בעקבות הטיית מכרז 2013 והן את הזכייה הלא כשרה לכאורה במכרז 2017.

בדיקת רשות התחרות

על פי פסק הבוררות, היינמן וריצ’רדסון ערכו ביניהם הסדר כובל במכרז להפעלת הדיוטי פרי בנתב"ג על מנת להונות את שותפתה של היינמן ולזכות במכרז במחיר נמוך במיליוני דולרים מהמחיר אותו רצתה להגיש שותפתה של היינמן.

אם רשות התחרות מעוניינת לפתוח בבדיקה מצידה, עליה לעשות זאת בהקדם על מנת לעצור את מירוץ ההתיישנות שמתקרב. נסיבות לפתיחה בבדיקה מצד רשות התחרות היא העובדה כי מדובר בתאגידי ענק שנקבע שדרסו ברגל גסה את חוק התחרות ואת הוגנות הליך המכרזים, ובכך היטו מכרז ודומה שגרמו להפסד כלכלי משמעותי לרשות שדות התעופה. מצד שני, עומדת העובדה כי לא ברור האם הצרכנים ניזוקו מן המעשים וכי לפסק הבוררות הייתה עמדת מיעוט שטענה שלא הובאו די ראיות קשיחות על מנת להוכיח שהמכרז הוטה.

ההשלכות על הצרכנים

על פניו נראה שרשות שדות התעופה הפסידה בכך שהיינמן מנעה מאלפא להציע הצעה שגבוהה במיליוני דולרים מן ההצעה הזוכה של JR. בכך נפגעו האינטרסים הכלכליים של תאגיד סטטוטרי הפועל מכוח חוק. אולם, ספק רב אם ציבור הצרכנים ניזוק באופן ישיר מן המעשים. העובדה כי JR זכתה בזיכיון הפעלת חנויות הדיוטי פרי במחיר נמוך במיליוני דולרים איפשרה למכור את מוצריה במחיר נמוך יותר.