ביקורת חריפה של ביהמ"ש: רשות המסים מעכבת מענקי קורונה בניגוד לפסיקה קודמת

לפני חצי שנה קבע המחוזי בחיפה כי על רשות המסים לשלם מענקי קורונה לעסקים, במקרה שחרגה משמעותית מהימים הקבועים בחוק • השבוע, במסגרת דיון בעתירה נוספת, התברר כי הרשות ממשיכה להימנע מתשלום • השופטת מתחה ביקורת נגד הרשות וקבעה כי בעלי עסקים שממתינים למענה זמן רב זכאים למענקים שדרשו

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר

פסק דין דרמטי של שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה אורית וינשטיין, שעוסק באיחור של רשות המסים במענה לפניית אזרח בנושא מענקי קורונה, פותח את הדלת בפני אלפים רבים של בעלי עסקים למתן מענקי קורונה.

בפסק הדין, שדן בהרחבה בשאלה האם מותר לרשות המסים לאחר במתן מענה על השגה של בעל עסק שבקשת המענק שלו נדחתה, משגרת השופטת מסר חד: החוק קובע כי על רשות המסים לתת החלטה תוך 120 יום וכי עליה לעמוד במועד זה. על פי החלטת השופטת, איחור משמעותי במתן החלטה בהשגות על שלילת מענקים מצדיקה את מתן המענק - ללא קשר אם בעל העסק זכאי לו.

אורית וינשטיין - שופטת / צילום: אתר בית משפט
 אורית וינשטיין - שופטת / צילום: אתר בית משפט

מדובר במסר מעודד עבור בעלי עסק ועצמאים שבקשותיהם לקבלת מענקי קורונה נדחו פעם אחר פעם על ידי רשות המסים וחלקם עדיין ממתינים להחלטה בהשגה שהגישו.
במהלך משבר הקורונה קיבלו כחצי מיליון עסקים מענקים בהיקף של כ-25 מיליארד שקל. היו גם עשרות אלפי עסקים שבקשתם למענק נדחתה מטעמי אי זכאות. במקביל, בשלהי 2021 החלה רשות המסים לדרוש ממעל 160 אלף עסקים החזרים של המענקים שקיבלו ביתר. וישנם גם כ-26,000 השגות שהוגשו לרשות המסים על ידי עסקים על ההחלטה לדחות את בקשתם. רבים מהם המתינו חודשים ארוכים למענה של רשות המסים, וחלקם עדיין מחכים.

רשות המסים התייחסה למועד הקבוע בחוק כהנחייה, והתקבע מצב בו ממוצע הזמן למענה על השגות עמד על 202 ימים, במקום 120 ימים.

השיח השתנה | פרשנות

אלה לוי-וינריב

המלחמה של הנישום "הקטן" מול רשות המסים הגדולה והמאיימת נראית לא פעם כאבודה מראש. הסטטיסטיקות מראות שרוב המחלוקות עם הנישומים מסתיימות בניצחון של רשות המסים, והוצאות לטובת המדינה על חשבון האזרח שהעז להתעמת איתה. אין פלא שהתחושה הכללית בציבור היא שהרשות יכולה לעשות כל שברצונה, והאזרח צריך לספוג ולשלם.

אלא שבתקופה האחרונה נבקעים סדקים בחומת ההגנה. יותר ויותר שופטים, מדרום ועד צפון, מרימים איזמל וחוצבים בחומה, כשהם מעזים לבקר את רשות המסים, להציב לה גבולות ברורים ואף לפסוק הוצאות של עשרות אלפי שקלים ויותר לטובת האזרחים.


"חקירת שדה" בבית הלקוח

לא מזמן מתחה שופטת ביהמ"ש מחוזי בבאר שבע יעל יטב ביקורת חריפה על רשות המסים, אחרי שפקיד שומה אילת הגיע לביתו של אדם במפתיע וכפה עליו לענות על שאלות בנוגע למחלוקת מס אזרחית שמתנהלת בינו לבין פקיד השומה. השופטת קבעה כי לא ניתן לנהל "חקירת שדה" ללקוח בביתו ללא הצדקה. המסר הועבר בעוצמה חזקה יותר בזכות הוצאות בהיקף 100 אלף שקל שהטילה השופטת על הרשות.

במקרה אחר, מהחודש האחרון, שופטת בית משפט השלום בת"א הדס פלד פסקה נגד רשות המסים לאחר שגבתה מכס מחברה שהייתה פטורה ממכס, ולא הייתה מוכנה לנמק בכתב את הסיבה לכך. בעוד ברשות חשבו שמספיק שהם ינמקו בשיחות טלפון, כי הם עמוסים מדי מכדי לענות בכתב לכל פניה, השופטת הבהירה שעומס עבודה הוא לא תירוץ לאי עמידה בהוראות החוק, וחייבה את הרשות ב-20 אלף שקל הוצאות.

גם שופט ביהמ"ש המחוזי בלוד אבי גורמן ביקר את התנהלות הרשות בשנים האחרונות במספר פסקי דין, ביניהם פסק דין שבו ביטל חוב מס מלפני 26 שנה שצמח לכחצי מיליון שקל, בשל רשלנות רשות המסים.

כבר לא מאבק בטחנות רוח

אבל בראש השופטים המבקרים את רשות המסים מככבת ללא ספק שופטת ביהמ"ש המחוזי אורית וינשטיין, שצברה בשנים האחרונות ארסנל של פסקי דין שהסתיימו בהפסד לרשות המסים ובביקורת חריפה על התנהלותה. לא פעם העמידה וינשטיין את רשות המסים בפינה והגדירה את התנהלותה כבעייתית ומנוגדת לחוק.

אז נכון, הרשות עדיין מנצחת במרבית התיקים, ובביהמ"ש העליון זה עוד יותר מובהק - אבל נראה שהמסר שעולה מבתי המשפט משתנה: התפיסה שהרשות תמיד הצודקת והאזרח הוא עבריין מס בפוטנציה כבר לא שולטת בשיח, וכך גם תוצאות פסקי הדין אינן ידועות מראש. לפעמים הרשות היא זו שעוברת על החוק, והמאבק ברשות המסים כבר לא נראה כמו מלחמה בטחנות רוח.

הפסיקה: רשות המסים מחויבת ללוח הזמנים

לרוע מזלה של רשות המסים, התיק המדובר נדון בפני שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה אורית וינשטיין - אותה שופטת שדחתה באותו אולם בדיוק את טענת רשות המסים בסוגייה דומה חצי שנה קודם לכן. וינשטיין ביקרה בחריפות את הניסיון של רשות המסים להתעלם מפסק הדין הקודם שדחה את טענותיה, וקבעה: "בכל הכבוד הראוי, זו אינה דרך ההתנהלות המצופה מרשות מרשויות השלטון". כתוצאה מהתנהלות זו, חייבה השופטת את רשות המסים בהוצאות חריגות לטובת הנישום, בסך 50 אלף שקל.

"העוסק אינו פונה לקבל ‘נדבה’ מרשות המסים, אלא פונה לקבל מענק שהמחוקק קבע כי הוא זכאי לפנות ולבקש. כשם שהעוסק נדרש לקיים את ‘חלקו בעסקה - לעמוד בתנאים הקבועים בחוק ולהגיש את השגתו בתוך התקופה המנויה בחוק הסיוע הכלכלי - על אחת כמה וכמה שנדרשת רשות המסים, שהיא רשות מנהלית מרשויות המדינה, המחויבת בכללי המשפט המנהלי ובכללם - תום לב, סבירות והגינות, לעמוד בהוראות החוק", קבעה השופטת וציינה כי עוד כי "ועדות הערר בוודאי אינן רשאיות להעלים עין, להשלים או ליתן גושפנקא למתן החלטות באיחור ולפטור את רשות המסים בלא כלום".

ההשלכות: פתח לבעלי עסקים רבים שממתינים

ההחלטות והביקורת החריפה נגד רשות המסים ניתנו בערעורו של בוריס פודולסקי (64), בעל עסק לתכנון וייצור מערכות אוטומציה למפעלים העוסקים בייצור מנועי סילון למטוסים. המחלוקת של פודולסקי עם רשות המסים החלה עם פרוץ הקורונה - בעקבות הירידה בהכנסותיו, בין מאי 2020 ליולי 2021 הגיש פודולסקי מספר בקשות למענקים על פי חוק הסיוע הכלכלי, וכן בקשה למענק פגיעה מתמשכת. ואולם, כלל בקשות המענק וההשגות שהוגשו על ידו, באמצעות רו"ח שיר טויג גרוזברג, נדחו על-ידי רשות המסים, במלואן או באופן חלקי, בנימוק שהירידה זו במחזורי העסקאות אינה קשורה למגפת הקורונה וקבעה תקופת בסיס חלופית לצורך חישוב זכאותו למענקים.

 
  

פודולסקי ערער, ודרש פיצוי בשל האיחור במתן ההחלטה בהשגות - איחור של 8 חודשים. ואולם, רשות המסים דחתה את העררים, ובאשר לאיחור בטיפול טענה כי הוגשו לה השגות רבות ולכן הטיפול ארך זמן מה. לטענתה, אין סנקציה בחוק הסיוע הכלכלי בגין חריגה מהמועד הקבוע בחוק ולכן מדובר במועד מנחה בלבד.

הסכסוך הגיע לוועדת הערר לענייני מענקי הקורונה שקיבלה את עמדת הרשות בנוגע להעדר הקשר הסיבתי בין הירידה בהכנסותיו של פודולסקי למשבר הקורונה. ביחס לאיחור במתן החלטה בהשגה קבעה ועדת העררכי לטעמה "ההוראה המחייבת את המשיבה לקבל החלטה במועד היא הוראה בעלת אופי מנחה ומדריך בלבד".

פודולסקי ערער על קביעות אלה לבית המשפט המחוזי בחיפה, באמצעות עו"ד ורו"ח מיקי מיכאלוביץ, שותף במשרד ד"ר מ. דרוקר ושות.

עו''ד (רו''ח) מיקי מיכאלוביץ / צילום: תמונה פרטית
 עו''ד (רו''ח) מיקי מיכאלוביץ / צילום: תמונה פרטית

הביקורת: חוסר תום לב של רשות המסים

בפסק הדין הפכה וינשטיין את כל קביעות רשות המסים ו-ועדת הערר לענייני קורונה, ואף מתחה ביקורת חריפה על התנהלות רשות המסים, שנפרשת על פני עמודים רבים בפסק הדין, וכן על ועדת הערר. השופטת ציינה בפסק הדין כי בינואר השנה היא עצמה פרסמה פסק דין בעניינה של חברת בטחון הצפון אשר דחה את טענת רשות המסים כי מותר לה לאחר במתן החלטות בהשגות על מענקים. בפסק הדין עלתה הטענה כי החלטת רשות המסים בהשגה שהוגשה על ידה ניתנה באיחור, ועל כן יש לראות בהשגה כאילו התקבלה.

רשות המסים לא ערערה לבית המשפט העליון על פס"ד בטחון הצפון, ולמרות זאת חזרה בעניינו של פודולסקי על הטענה כי מדובר במועד לא מחייב, ובפני אותה שופטת שדחתה את הטענה הזו בעבר. השופטת וינשטיין לא עברה על כך בשתיקה: "התנהלותה זו (של רשות המסים) - לפיה לא מצאה לנכון להגיש ערעור לבית המשפט העליון על פס"ד בטחון הצפון אך על אף זאת חוזרת היא וטוענת את אותה טענה, אשר כבר נדחתה על ידי בית משפט זה - אינה ראויה ואינה סבירה".

השופטת ציינה כי עוסקים זכאים ורשאים להסתמך על פסיקה זו וכי "האילוץ שמאלצת רשות המסים את אותם עוסקים, המערערים על החלטות ועדות הערר לבית משפט המחוזי, לחזור ולטעון בעניין זה, על אף שקיימת כבר פסיקה חלוטה בסוגיה - מהווה התנהלות בחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליך המשפטי".

עוד קבעה השופטת כי כל עוד ועדות הערר יתנו גיבוי לרשות המסים המצב לא ישתנה. "רק אם רשות המסים תעמוד בפני סיכון מוחשי שהשגות יתקבלו על הסף, אם לא יינתנו החלטות במועד - יחול שינוי בהתנהלותה הבלתי תקינה".

השופטת ציינה עוד כי "ה’הצהרה’ של רשות המסים לפיה ‘זמן הטיפול הממוצע בהשגות עמד על 202 יום’ בעייתית: "כלום מבקשת רשות המסים מבית המשפט שיאשרר את התנהלותה ואת חריגתה מהמועד הקבוע בחוק?!... כל הסיבות, הנימוקים, ‘ההסברים’, הטענות והמענות, שפורטו מטעם רשות המסים, מדוע אינה עומדת במועד שנקבע בחוק למתן החלטות בהשגות - אינם יכולים להתקבל".

לבסוף ציינה השופטת כי "כל יום בו עוסק ישב בביתו כאשר עסקו סגור הוא קרדינלי עבורו. מכאן, שאין מקום לקבל את טענות רשות המסים, שיש להתחשב בעומס הרב המוטל עליה".

לדברי עו"ד מיקי מיכאלוביץ, שייצג את פודולסקי, מדובר בפסק דין משמעותי לעסקים רבים. "קיימים מספר רב של מקרים בהם נתנה רשות המסים מקדמה על חשבון מענקי קורונה ולאחר מכן חזרה בה מהחלטתה ותובעת חזרה את המענקים בצרוף הפרשי הצמדה בטענות שונות ומשונות שהעיקרית בהן הינה טענת שלילת הקשר הסיבתי בין הירידה במחזורים למגפת הקורונה. זאת, מבלי להרים את נטל הראיה המונח על כתפי רשות המסים לבטל את החזקה הקבועה בחוק (הוראת השעה) לפיה ירידת מחזורים בתקופת הקורונה הינה פועל יוצא מהמגפה. עסקים שעשו שימוש במענקים שקבלו לצורך שרידות מתבקשים להחזירם ולמעשה בדרישה זו למעשה "קוברת" רשות המסים את תכלית הוראת השעה יחד עם העסקים. הנזק האמור, ומשיחות עם רואי חשבון ויועצי מס התופעה רווחת, מועצם, בנסיבות בהן מדובר במענקים לא גבוהים שאינם מצדיקים שכר טרחת עורכי דין - העלות גבוהה מהתועלת".

מרשות המסים נמסר: "פסק הדין ניתן אך אתמול. אנו לומדים אותו ובוחנים את המשמעויות".