"בבוקר מוקדם כל מיטות השיזוף כבר תפוסות עם מגבות": ביקור במלון רויאל ביץ' באילת

הזוגות שמתפלחים לבריכה בלילה, המשפחות שמעמיסות כריכים ומה עושים כשכל האורחים רוצים את אותה מיטת שיזוף שצופה לים: "הנוהל הוא שאם 10 דקות אורח לא הגיע, הכיסא משוחרר": היום של עובדי מלון רויאל ביץ' אילת • הברזייה

מימין: איוון וינובייב, נסרין עבדאללה, איתי ארבל / צילום: יוד צילומים
מימין: איוון וינובייב, נסרין עבדאללה, איתי ארבל / צילום: יוד צילומים

ביקור אצל: 

במלון רויאל ביץ' אילת

משתתפים בשיחה:

1. איתי ארבל, בן 23, רווק, קצין ביטחון. חצי שנה במלון

2. איוון וינובייב, בן 32, נשוי+ 3. אחראי בריכה.  8 שנים במלון

3. נסרין עבדאללה, בת 23, נשואה, סגנית מנהלת חדר האוכל. שנתיים במלון

על מה מדברים?


איפה אנחנו: במלון רויאל ביץ' אילת. במלון יש 364 חדרים שבתפוסה מלאה מכילים כ-1,000 אורחים, ויש בו כ-600 עובדים שמתחלפים במשמרות.

מאיפה באתם: נסרין גדלה בבית ג'אן בצפון ולמדה סיעוד בצפת. למלון היא הגיעה בעקבות עיסא בעלה, שעובד כאחראי חדר אוכל. היום, כסגנית מנהלת חדר האוכל, היא הבוסית שלו: "אני המנהלת שלו גם בבית וגם בעבודה. הוא מבסוט ולא מתלונן", היא צוחקת. איוון עלה מאוקראינה בגיל 26 והתחיל לעבוד מיד כאחראי הבריכה במלון "ומאז אני לא יוצא ממנה". איתי השתחרר לפני פחות משנה מהנדסה קרבית, ועובד כקב"ט עם שני חברים מהצבא: "אנחנו עושים פה חיים, כל לילה יוצאים".

בוקר: איוון מגיע לבריכה ב-6, מנקה אותה, פותח שמשיות, מסדר מיטות, ואז במשך היום מקפל מגבות לאורחים. "אני כמו מכונה, מקפל על אוטומט", הוא אומר. אחד הדברים שמשעשעים אותו זה המרדף של האורחים אחר מיטות השיזוף: "כולם רוצים לשבת בדיוק באותו כיסא, על קו המים, והאורחים תופסים את הכיסאות עם מגבות כבר בשעות המוקדמות". אבל איוון משליט סדר: "הנוהל הוא שאם 10 דקות אורח לא הגיע, הכיסא משוחרר".

חדר האוכל: נסרין מגיעה למלון ב-7 בבוקר ומוודאת שהכול מוכן לפתיחה. ואז מתחיל הסרוויס, שבקיץ מאתגר במיוחד: "היום יש לי 630 איש בארוחת בוקר, כשיש מקום לחצי. אז עובדים מהר כדי שאנשים לא ימתינו". כשנסגר חדר האוכל ב-9 בערב, הצוות כבר מתכונן לבוקר הבא. "היום מטורף. אבל כל סרוויס הוא חגיגה. ניסיתי פעם לעבוד בלובי, והיה לי משעמם".

סנדוויצ'ים: נסרין נתקלת בלא מעט משפחות שמעמיסות כריכים לארוחת הצהריים: "זה בהחלט עוד קורה, אבל לא בודקים את התיקים ביציאה". ויש גם מי שמנסה לדחוף אורחים מהצד: "קורה שמנסים להכניס משפחה לארוחות, ואפילו פעם נכנסה משפחה שלמה דרך המטבח. אח"כ הם התלוננו שהם מדיפים ניחוחות מהבישולים".

מתפלחים: איתי מתגורר במעונות של ישרוטל, "שזה כמו בית עם חברים לעבודה". את היום הוא מתחיל במשמרת צהריים כי "ככה אפשר לבלות עד הבוקר". העבודה כקב"ט מגוונת: "הביטחון מטפל בכל תקרית, בין אם זה אורחים ששכחו את הקוד לכספת, ובין אם זה התפלחויות לבריכה". לפעמים המתפלחים הם זוגות שמחפשים שחייה רומנטית בלילה, "וגם קרה שגבר בן 65 החליט לקפוץ בשמונה בערב בתחתונים".

דברים מוזרים: איתי זוכר שריפה גדולה בפח צפרדע ש"כל המלון הגיע עם דליים לכבות אותה". במקרה אחר, ב-2 בלילה קיבל קריאה חריגה: "זוג התקשר לומר שיש להם עוף דורס בתוך החדר, ומצאתי את עצמי רודף אחרי ציפור ענקית".

בית: לעובדים יש חדר אוכל משלהם, עם שלוש ארוחות. "בבוקר יש קורנפלקס וחביתות, ובצהריים כמה סוגי בשר", מסכם איתי. נסרין אוהבת במיוחד את עלי הגפן "כי זה מזכיר לי אוכל של בית". גם איוון נזכר לא מעט בבית, בגעגועים וכאב. שכן הפער בין אילת השוקקת לאוקראינה המדממת צורם לו במיוחד: "בני המשפחה שנשארו שם לא יכולים לעזוב. קשה לי לחשוב על זה".